גוף ניהול אחד ירכז את הטיפול בים המלח
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה מסמך מדיניות מקיף לשימור ופיתוח המקום הנמוך בעולם. התוכנית נדונה לראשונה ב-2008 והתעכבה, בין היתר, בגלל התנגדויות המפעלים ומשרד התיירות. עדיין לא ידוע כיצד יורכב גוף הניהול
לאחר דחיות מרובות, מוסדות התכנון אישרו היום (ג') לראשונה את מסמך המדיניות המקיף לשימור ופיתוח אזור ים המלח. המסמך מהווה חלק מהתוכנית הארצית לשיקום ושימור הים (תמ"א 13 - י.ד), שאמורה, בין השאר, לתת מענה לסוגיות אקולוגיות בוערות, בהן ירידת המפלס באגן הצפוני, היווצרות בולענים ולחצי הפיתוח שמופעלים על האזור.
- אורי שני: גם המפעלים אחראים לירידת מפלס ים
- שיקום ים המלח - הביטוח ישלם?
- דו"ח ממשלתי: קציר מלח למניעת הצפה בים המלח
התוכנית נדונה כבר מאז 2008 במוסדות התכנון בשיתוף הרשויות, משרדי הממשלה וגורמים רבים הפועלים באזור, אך בשנה האחרונה התעכבו הדיונים בנושא - בין השאר בשל התנגדויות מצד מפעלי ים המלח ומשרד התיירות.
הסעיפים שהטרידו את המפעלים הם הגדרת אזור "הלב השמור" - אזור רגיש שבו כל פיתוח יותנה קודם כל בשיקולים סביבתיים. באזור זה קיימת כבר היום פעילות תעשייתית מצד המפעלים, ובדיונים שהתקיימו בנושא, ציינו נציגי המפעלים כי ההגבלות שיחולו על האזור כולו יפגעו בפעילותם.
המפעלים, המייצגים את האינטרסים התעשייתיים באזור, מדגימים את אחת הבעיות המרכזיות אותן מבקשת התוכנית לפתור. כיום מושפע אזור ים המלח על ידי שורה של אינטרסים וגופים אשר "מושכים" כל אחד את הפיתוח האזורי לכיוונו, בהם אינטרסים תיירותיים, סביבתיים והתיישבותיים.
התוכנית החדשה חוזה הקמה של גוף ניהול אחד, המשותף לאזור כולו, כדי ליצור מנגנון שיאזן בין הדרישות השונות. על מנת לממש את התוכנית, ההמלצה היא, בין השאר, לשתף פעולה עם ממלכת ירדן ועם גורמים ברשות הפלסטינית, החולקים גם הם אזורי שליטה בסביבת ים המלח.
"שיתוף פעולה ברמה אזורית יאפשר שיווק של האזור כ'פארק ים המלח' בו נוצר מפגש בין תרבויות שונות, תופעות טבע ייחודיות ונופי בראשית שונים בשני צידי האגן", נכתב. התוכנית ממליצה לא להסתפק בכך, אלא לגבש חוק מיוחד לאזור ים המלח, בדומה לחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת.
לצד זה, התוכנית מתייחסת בהרחבה לבעיות הסביבתיות מהם סובל האזור, בהן ירידת המפלס באגן הצפוני ותופעת הבולענים. תופעה זו נפוצה בעיקר ברצועת החוף המערבית של ים המלח, שם אותרו כ-2,000 בולענים בלמעלה מ-30 אתרים פעילים.
תופעה זו מאיימת כבר שנים על התשתיות, התיירות, החקלאות והתושבים באזור, אולם עורכי התוכנית ממליצים לא לראות בהם תוצר לוואי דרסטי ומאיים של התייבשות ים המלח - אלא להפוך אותם לאטרקציה תיירותית.
חשיבות רבה לאימוץ התוכנית וקידומה
ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה כי "למפעלי ים המלח אין התנגדות לתמ"א 13. יחד עם זאת, מפעלי ים המלח מבקשים שמסמך המדיניות יאפשר המשך תפקוד של המפעלים תוך שמירה על מגוון האינטרסים באזור כולל אלו התעשייתיים, התיירותיים והסביבתיים".
ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע: "אנו מברכים על אישור התוכנית, המסדירה את מכלול הפעילויות במרחב ים המלח: תעשייה, תיירות וסביבה, מתוך ראייה רחבה וכוללת ולטווח הארוך. היא מציעה פיתוח כלכלי וחברתי לצד שמירה והגנה על ערכי הטבע והנוף הייחודיים שבאזור. אנו קוראים לגורמים האחראים ליישם את התוכנית, ללא עיכובים מיותרים כפי שהיה עד כה".
לפנייה לכתב/ת 
