הצילו 7 ילדים על גלשן אחד: בין חיים למוות בים

"היו צעקות נוראיות של כולם 'הצילו, הצילו'. היינו בטוחים שאנחנו טובעים", כך תיארה אלינור רון ממושב בארותיים את רגעי האימה שעברו עליה ועל ילדיה בעת שרחצו בחוף הקשתות בהרצליה. שלשום בשעות הערב, לאחר שהמצילים כבר סגרו את תחנת ההצלה, נכנסה אלינור למים עם בני משפחתה - הבעל ישי ושלושת הילדים עילי (11), יהלי (7) ורואי (6). תוך זמן קצר הם נקלעו לסכנת חיים ממשית. 

"הגענו לחוף ונכנסו למים, לא היינו בעומק והיו גלים סבירים", שחזרה אלינור שרחצה עם שני ילדיה הגדולים במים. "לפתע, החלו גלים גבוהים וסחף, ומצאנו את עצמנו 30 מטרים בתוך הים כשאנחנו לא מצליחים לעמוד על הקרקעית".

"רק פסע היה בינינו לבין המוות, והייתה עלינו כתבה אחרת" (צילום: עידו ארז)

לדבריה, במים היו עוד כ-20 אנשים, ביניהם ילדים רבים, וכולם נסחפו ונקלעו למצוקה. "כולם צעקו 'הצילו, הצילו'. היה אדם אחד, כנראה תייר, שהשתולל ולא הפסיק לצעוק שיצילו את חמשת ילדיו שהיו איתו במים. ניסיתי לנופף לבעלי שהיה בחוף, אך הגלים היו כל כך גבוהים שלא הצלחתי לראות את החוף".

היא המשיכה ושחזרה את דקות האימה במים שנראו כמו נצח. "שני הילדים שלי היו במרחק קצר ממני. הצלחתי לזרוק לאחד מהם 'בננה' והוא נאחז בה. צעקתי לו כל הזמן שישחה אליי, אבל הוא השיב 'אני לא יכול'". בהמשך נכנס בעלה של אלינור לים, והצליח להציל את אחד הילדים.

"הגענו לחוף תשושים, כולנו בטראומה"

מה ששינה את התמונה היו שני גולשים צעירים שהיו בסביבה והצליחו לסייע לרוחצים. "צרחתי לו כמו מטורפת 'תציל רק את הילד, לא אותי'", שחזרה אלינור את רגע המפגש עם הגולש, "גולש אחר הגיע והעלה את הילד על גבו. לאחר מכן הוא הגיע אליי ואל בעלי שנכנס שוב, תפסנו בגלשן וככה הגענו לחוף כשאנחנו תשושים לחלוטין,

הילדים בוכים וכולנו בטראומה, גם הבן הקטן שראה מהחוף את כל האירוע".

שני הגולשים הצעירים הצליחו לחלץ בסופו של דבר את כל הילדים והאנשים שהיו במים. "על גלשן אחד היו תלויים שבעה ילדים", סיפרה אלינור, "כולנו שכבנו על החוף באפיסת כוחות והבנו כי אילולא הם, לא היינו בחיים והיינו טובעים למוות. רק פסע היה בינינו לבין המוות, והייתה עלינו כתבה אחרת".

את החוויה שעברה על משפחתה מסכמת אלינור במילה "גיהינום". לדבריה, הזרמים והסחף היו אדירים, "הכל השתנה תוך שניות". את הצרחות של האנשים והילדים במקום אני לא אשכח לעולם. זה יהיה חרוט בראש שלי לתמיד".

לדבריה, היא טעתה כשנכנסה לים עם ילדיה בשעה שאין מצילים. "אסור להיכנס לים כשאין מצילים, גם אם הים שקט ולא מפחיד. פשוט לא להיכנס, לשחק בחול ולא להגיע למים. מה שקרה לנו הסתיים בנס,

אבל זה יכול היה להסתיים באסון. אני יודעת לשחות היטב וגם הילדים, ומצאנו את עצמנו חסרי אונים ובסכנה מול הים ואיתני הטבע".

לאלינור יש רק בקשה אחת לאור החוויה הלא נעימה שעברה. "לאחר שהצעירים חילצו אותנו, היינו תשושים ולא הספקנו להודות להם ולשאול אותם מה שמם. אני רק מבקשת לפגוש אותם לחבק אותם, לנשק אותם ולהגיד להם תודה ענקית על כך שהצילו את חיינו. אם לא הם, היינו מתים".

המידע הראשוני הגיע במייל האדום