אמונה ברבי מחב"ד כמשיח - עבודת אלילים?

שאלה:

האם אמונה כי הרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח היא אמונה באלילים? יש המייחסים לבני תמותה, ומעל לכולם לרבי הידוע, כוחות וסגולות על אנושיות. נדמה כי היהדות או זרמים בתוכה סטו מדרך המלך.

תשובה:

ראשית, ראוי להבחין בין אמונה באלילים לטעויות אחרות. מטבע הדברים, אמונה ברבי כמלך המשיח אין לה קשר לעבודת אלילים מאחר שעבודת אלילים היא אמונה שפסל, או כל ישות חומרית אחרת, היא האל, או בעלת כוחות אלוהיים. משכך, בעיה זו אינה רלוונטית, למעט לגבי כמה "חסידים" הלוקים בנפשם שמחציפים פנים כלפי שמים ומכנים את הרבי זצ"ל "אדוננו בוראנו", או הבלים אחרים מסוג זה (ראו הל' יסודי התורה א, ד; הל' עבודת כוכבים ב, א).

עם זאת, קיימת בהחלט בעיה עם האמונה בביאת המשיח, כאשר אנשים מאמינים שמשיח כבר בא, ועזב את העולם, או שמא לא עזב אותו, אלא הוא מצוי בו בצורה רוחנית כזו או אחרת (קשה להתכחש לדמיונה של השקפה זו עם עליית הנצרות בראשיתה, וכן לשבתאות). הבעיה כאן אינה עבודת אלילים, כי אם פגם חמור באמונה בביאת המשיח, שעשויות להיות לו השלכות גם לגבי החיים הדתיים של אנשים אלה, וגם לגבי יציבות אמונתם היהודית.

הרמב"ם קבע, לא רק בי"ג עיקרי האמונה שלו (שיש המערערים על תוקפם) כי אם גם במשנה תורה (הל' מלכים יא, א): "וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו".

וגם אם יטענו חלק מחסידי חב"ד שהם מאמינים בלב שלם בביאת המשיח, רק שהוא בא כבר, הרי שזו בעיה, שכן הרמב"ם קובע מספר קריטריונים שעל אדם למלא בטרם יזכה לתואר משיח (ביניהם הקמת המקדש וקיבוץ כל נדחי ישראל). זאת ועוד, כבר היה זיהוי בין אדם ממשי למלך המשיח, בידי לא אחר מר' עקיבא הגדול, אך

עם מותו של בר כוכבא - הובהר שאיננו המשיח: "עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו" (שם הלכה ג).

ואף על כן, דומני שטוב יהיה אם מחד גיסא נאמץ מודל מכליל, ולא נבקש לזרוק אנשים כאלה ואחרים מחיק היהדות, חרף טעויותיהם המרות, ומאידך גיסא, נקיים בהם את הכלל "כבדהו וחשדהו", וניזהר זהירות רבה מלקבל לחיקנו דעות נפסדות, שעשויות להוליד חורבן רעיוני גדול בעם ישראל, כפי שידענו כבר בעבר, ביחס לתופעות מסוג זה (משיב: הרב צחי הרשקוביץ).