הדרך הארוכה והיקרה לרישיון הנהיגה
משרד התחבורה הציג אתמול בוועדת הכלכלה את הרפורמה בלימודי הנהיגה. במקום לימוד עצמאי לתיאוריה ולימוד מעשי עם מורה, יוקמו "מרכזי לימוד נהיגה". על-פי ההערכות, בעקבות הרפורמה יתייקרו לימודי הנהיגה במאות רבות של שקלים
לימודי הנהיגה יקרים לכם? בקרוב הם יהיו יקרים עוד יותר. משרד התחבורה הציג אתמול (ג') בוועדת הכלכלה בכנסת את תוכניתו לרפורמה מקיפה בלימודי הנהיגה. השינוי העיקרי הוא החלפת שיטת הלימוד הנהוגה כיום - לימוד עצמאי למבחן העיוני, ולימוד מעשי עם מורה נהיגה - בכזו המבוססת על "מרכז לימוד נהיגה" (מל"ן). תלמידי הנהיגה יעברו באותו מרכז את הלימודים העיוניים והמעשיים, ובסופם יקבלו היתר נהיגה זמני ויידרשו לנהוג עם מלווה לתקופה של חצי שנה.
התוכנית, שנועדה לשפר את רמת הנהיגה של הצעירים ולצמצם את מעורבותם בתאונות, עלולה להטיל עול כלכלי כבד על תלמידי הנהיגה - ובמיוחד מי שנמנים עם השכבות החלשות. הלימודים העיוניים יחייבו את התלמידים בהוצאה נוספת של 600 שקל, ומי שלא ימצא מלווה לתקופת הליווי יידרש לשכור מורה נהיגה. לכך יש להוסיף את עלויות הנסיעה למרכז לימוד הנהיגה, שיכולות גם הן להגיע למאות שקלים.
השיטה החדשה ללימוד נהיגה
| 1 | שלושה שיעורים מעשיים ראשונים |
| 2 | לימוד משולב, עיוני ומעשי |
| 3 | מבחן פנימי עיוני |
| 4 | מבחן "תיאוריה" |
| 5 | המשך לימוד נהיגה מעשי |
| 6 | מבחן מעשי ("טסט") פנימי |
| 7 | מסלול אתגרי (100 ק"מ לפחות) |
| 8 | מבחן מעשי ("טסט") חיצוני |
| 9 | רישיון נהיגה מדורג |
במשרד התחבורה מסבירים כי העלות הנוספת תקוזז עם הפחתת המספר המינימאלי של שיעורי הנהיגה המעשיים, מ-28 ל-24. בנוסף, המשרד מבטיח להקטין את עלות השימוש ברכב המבחן, שמחירו כיום כפול פי 4 ממחיר שיעור. אלא שעלויות אלה צפויות רק להקטין במעט את העלות הנוספת, ולא לבטלה. כדאי גם לזכור כי מספר השיעורים המינימאלי אינו מחייב את מורי הנהיגה, ומשמש למעשה כהמלצה בלבד.
יש לציין כי לאור הבעייתיות הכרוכה ביישום הרפורמה, לא סיימה אתמול ועדת הכלכלה את אישורה, ונראה כי יידרשו עוד שני דיונים לפחות עד שתאושר. אלא שגם לאחר האישור בוועדה, נדרשת הרפורמה לקבל את אישור מליאת הכנסת, בהצבעה בקריאות שנייה ושלישית.
מי צריך "מסגרת לימודים אחידה"?
שילוב הלימודים העיוניים והמעשיים הוא הבסיס להקמת מרכזי לימוד הנהיגה (מל"נים). במשרד התחבורה מסבירים כי השילוב הזה נועד ליצור "מסגרת לימודית אחידה ומובנת, המשלבת בין הלימודים העיוניים למעשיים". לכך אמורה להיות תרומה משמעותית לרמתם המקצועית של הנהגים הצעירים, ולכן גם צפוי שיפור בבטיחותם. יש לציין כי תוכנית הלימודים העיוניים תכלול 12 מפגשים, בני שעתיים כל אחד.אלא שמורי נהיגה ומומחי בטיחות תוהים מדוע בכלל רוצה המדינה לחייב את הצעירים לעבור שיעורים עיוניים באותם מרכזים. במקום לחייב את התלמידים להוציא מאות שקלים על שיעורים עיוניים במל"ן, אליו יצטרכו להגיע ממקום מגוריהם, יכולה הייתה המדינה לבחור בפתרון קל יותר - וחשוב יותר, כזה שלא יעלה כסף: לימודי נהיגה עיוניים במסגרת בתי הספר.
מומחי בטיחות וחינוך, ועדת חקירה פרלמנטרית, שני מבקרי מדינה וגם הוועדה לקביעת תוכנית לאומית למאבק בתאונות ("ועדת שיינין") - כולם קבעו כי יש לקיים לימודי בטיחות כמקצוע חובה בבתי הספר "הרגילים". בעניין זה ראוי להזכיר את המלצת ועדת שיינין, שקבעה כי "האחריות ללימוד העיוני של תורת הנהיגה והבטיחות בדרכים, תועבר כולה למשרד החינוך, ותהיה חלק מתוכנית הלימודים וממבחני הבגרות".
אם היו משרדי התחבורה והחינוך מיישמים את ההמלצה, אפשר היה לחסוך מתלמידי הנהיגה את ההוצאה הנוספת והטרחה המיותרת שיהיו כרוכות בשיעורי תיאוריה במל"נים. אלא שבחירת משרד התחבורה דווקא בשיטת המל"נים, עשויה ללמד כי טובת היזמים שיקימו את המרכזים, חשובה מרווחת התלמידים: כל אחד מ-120 אלף הצעירים שלומדים נהיגה מדי שנה, ישלשל לכיסם 600 שקל - ובסך הכל כ-72 מיליון שקל בשנה.
רישיון נהיגה מדורג
| גיל מינימאלי ל"טסט" | 16 ותשעה חודשים |
| היתר נהיגה זמני | לשישה חודשים, עם מלווה |
| ליווי א' | שלושה חדשים, ליווי מלא |
| ליווי ב' | שלושה חודשים, רק בלילה |
| רישיון "נהג חדש" | לתקופה של שנה וחצי |
מי אחראי לכשלי השיטה הנוכחית?
במצגת מיוחדת שהכינו במשרד התחבורה לוועדת הכלכלה, נכללה רשימת כשלים שמצא המשרד בשיטת לימוד הנהיגה כיום. אלה הכשלים העיקריים עליהם מצביע המשרד:
- בתי הספר "הרגילים" לא מהווים מסגרת לימודית, ואין מסגרת ללימוד העיוני.
- מרבית בתי הספר לנהיגה אינם מפקחים על רמת הלימוד ועל תהליך הלימוד.
- כרטיס הלימוד אינו משמש כבסיס ללימודי הנהיגה בפועל.
- אין מדדים אובייקטיביים לאיכות מורי הנהיגה.
- לימוד הנהיגה המעשי נעשה לשם מעבר המבחן המעשי ("טסט"), ולא לשם הקניית תרבות נהיגה.
כדאי לשים לב לכך שלכל הכשלים החמורים, יש מכנה משותף אחד: מקורם בפיקוח, הכשרה והכוונה לקויים מצד משרד התחבורה עצמו - וזאת למעט בעיית הלימוד בבתי הספר "הרגילים", עליה אחראים במשותף משרדי התחבורה והחינוך.
מה שחמור במיוחד בכשלים אותם מגלה כעת משרד התחבורה, הוא שהם ידועים לכל העוסקים בבטיחות כבר יותר מעשור. ועדת חקירה פרלמנטרית, בראשות נחום לנגנטל, הצביעה על כל אותם ליקויים כבר ב-2002. כך למשל, הוועדה קבעה כי "הנהגים כיום הם מי שלמדו לעבור את 'הטסט', אבל אין מלמדים לנהוג נהיגה בטוחה". נשמע לכם מוכר? קראו שוב את הסעיף האחרון בכשלים שהציג אתמול משרד התחבורה בוועדת הכלכלה.
אלא שבמקום לתקן את הליקויים, שחלקם חוזרים ו"מתגלים" מסוף שנות ה-80, מתכוון כעת משרד התחבורה ליישם רפורמה שאת מחירה ישלמו בעיקר תלמידי הנהיגה. ועבור מי שמתקשה כבר כיום לשאת בעלות הוצאת רישיון, שמגיעה לאלפים רבים של שקלים, עלולה הרפורמה החדשה להתברר כיקרה מדי.
לפנייה לכתב/ת 
אחרי "הטסט": היתר נהיגה זמני
צילום: סבסטיאן שיינר
