אשליית הווד"לים: הירוקים הם הפתרון, לא הבעיה

מזה זמן שאני עוקב אחר מאבק האוהלים ושואל את עצמי - היכן הירוקים? הרי בין יושבי האוהלים הפזורים ברחבי הארץ, נמצאים רבים וטובים, שבוודאי השתתפו במאבקים קודמים כנגד תוכניות פיתוח כאלה ואחרות. כבר שמעתי קולות הטוענים "מה לכם כי תלינו על בעיות הדיור, אם אתם עצמכם מתנגדים לפתרונות המוצעים?". אוי לה לאותה טענה ואותה אי ההבנה. הרי מאבק האוהלים ומאבקי הירוקים הם בדיוק אותו המאבק.

מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet

זהו מאבק כנגד ממשלות ישראל לדורותיהן, שסובלות מקוצר רואי קטטוני ועסוקות במציאת פתרונות קצרי טווח, במקום בפתרונות מושכלים וברי קיימא. מדובר במאבק כנגד הקשר המסואב בין הון לשלטון, שבמקרה זה מתבטא בכרישי הנדל"ן.

נכון, אלה מצטרפים כעת לזעקה ואומרים: "אין קרקעות, צריך להפשיר", אך בפועל מנצלים את הפשרת הקרקעות לשם בניית וילות מפנקות לעשירים במקום מציאת פתרונות להמונים.

החלום האמריקני גדול עלינו

יש לנו ארץ קטנה, שאין בה מקום להגשמת החלום האמריקני של "וילה עם גינה וג'יפ לכל תושב. יש לנו ארץ שבה פתרונות דיור אמיתיים מתבטאים בבנייה לגובה ובשימור עתודות קרקע לשם תכנון פארקים עירוניים. מי מכם שלא ביקר עדיין באשדוד, סעו וראו. כך נאה וכך יאה.

עתודות הקרקע ופתרונות הדיור מסתתרים למשל, באלפי הדירות בירושלים, שנבנו למען עשירי ארצות הבית  לצורך ביקוריהם הנדירים בישראל ושעומדות ריקות רוב השנה.

עתודות נוספות נמצאות בין בתים מטים ליפול במרכזי הערים, ובהם דירות איומות שסובלות מזיהום ורעש. בנוסף יש עתודות המוחזקות על ידי כרישי הנדל"ן, שנהנים מעליית מחירי הדירות, ויש גם תהליכים התקועים במוסדות התכנון בשל חוסר היכולת שלהם לתכנן.

ראו למשל, כמה עתודות קרקע חסרות בתל אביב, בגלל רוחב הכבישים ומספר מקומות החנייה - ובכל זאת אין מספיק מקומות חנייה ותושבי העיר מבלים בפקקים. התלות במכוניות אינה בעייה שונה מבעיית הקרקעות - היא נובעת מתמיכה של ממשלות ישראל לדורותיהן בכלי הרכב הפרטי, ומציאת פתרונות קצרי טווח במקום פיתוח תשתיות התחבורה הציבורית.

מדוע? מכיוון שתושב עני שנוסע באוטובוס או ברכבת, לא תורם את אותה "תרומה" כמו תושב עשיר שקונה מכונית פרטית ומשלם מס קנייה, ביטוח חובה, מס על הדלק ועוד ועוד. זו רק דוגמה כמובן, וכמותה יש עוד רבות. אבל לב העניין הוא, שמאבקי הירוקים כנגד תוכניות בנייה כאלו ואחרות אינם מאבקים כנגד עצם הפיתוח, אלא כנגד פיתוח רע.

שכחו את התחבורה

הרי איכות החיים שעליה אנו נאבקים, לא רק כוללת את המיסוי הישיר והעקיף ואת שעות העבודה הרבות. היא כוללת גם את השעות הרבות שתושבי ישראל נאלצים לבלות בדרכים, את הזיהום והרעש, ואת תנאי המחייה הלא-הולמים בעיר.

הטבע הנעלם, הפקקים והצפיפות בעיר - כל אלה אינן בעיות נפרדות, הן קשורות זו בזו, וכולן יחד קשורות בתכנון בלתי מושכל בארץ קטנה.

משום כך, על הפתרונות המוצעים על ידי ממשלת ישראל להיות מבוססים על עתודות הקרקע הקיימות ועל פיקוח הולם מבלי לעוות את הליכי התכנון, ולא פחות חשוב - עליהם לכלול פתרונות גם לבעיות התחבורה הציבורית, שתוכל להחליף את המכונית הפרטית.

הכותב הוא חוקר במכון מחקר סביבתי UFZ בלייפציג, גרמניה, בשיתוף עם אוניברסיטת הים האיגאי ביוון