מה עושים עם פלטפוס או עקמת? אורתופדיית ילדים

בעיות שריר ושלד הן אחת התלונות השכיחות ביותר בפנייה של הורים לרופא הילדים. הזאטוטים נוהגים להתרוצץ, להיפגע וגם ללקות בווירוסים וחיידקים הגורמים לשורה של מחלות והפרעות. יחד עם אורתופד הילדים ד"ר אלן ענר, מנהל היחידה לאורתופדיית ילדים בוולפסון, אנו מביאים לכם את המדריך לבעיות האורתופדיות השכיחות בילדים.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

צליעה

הסיבות לצליעה, אחד הגורמים הנפוצים לפנייה לחדר המיון או לרופא, רבות מאוד ונחלקות לסיבות הקשורות בחבלה וסיבות הקשורות בבעיות רפואיות אחרות. הסיבה השכיחה ביותר לצליעה אצל ילדים מתחת לגיל ארבע היא במקום הראשון חבלה. עד גיל זה הילד אינו מסוגל למסור את גרסתו וההורה לא תמיד שם לב למתרחש, לכן בגילאים אלו הכרחי לשלול ראשית טראומה (חבלה).

חום גבוה שייך לקטגוריה השנייה של הגורמים: צליעה המלווה בחום גבוה, מעל 38.5, צריכה להדליק את כל האורות האדומים בשל חשד לדלקת זיהומית חיידקית בעצם, במפרקים או בעמוד השדרה.

צליעה עם חום נמוך או ללא חום יכולה לנבוע ממחלה ויראלית, מגע עם ילד חולה בשבועיים האחרונים או תגובה לחיסון. במקרים אלה עלולה להופיע דלקת במפרק הירך המתבטאת בצליעה, חום נמוך ולעתים כאבים חזקים. המחלה חולפת מעצמה ואינה דורשת אלא מנוחה ושיכוך כאבים.

בסיכומו של דבר, כל ילד הצולע מספר שעות דורש בדיקה ראשונית אצל רופא ילדים, אורתופד ילדים או בחדר המיון בעת הצורך.

• איך מאבחנים?
  

ראשית נוקט הרופא צעדים כדי לשלול דלקת זיהומית במפרק או כאמור חבלה, זאת על ידי תשאול ההורים, בדיקת הילד ולפי הצורך ביצוע בדיקות דם הכוללות ספירת דם ומדדי דלקת (שקיעת דם ומדידת החלבון CRP המעידים על תהליך דלקתי). לעתים יש גם צורך בביצוע אולטרסאונד של פרק הירך. ברוב המקרים אין צורך בצילום רנטגן של האגן בשלב הראשוני - הוא אינו תורם לאבחנה אולם עשוי להיות נחוץ בהמשך.

• איך מטפלים?
  

אם מדובר בדלקת ויראלית, ההמלצה היא על מנוחה, שיכוך כאבים ומעקב.

אם נמצאה עדות לדלקת חיידקית, הטיפול הוא תמיד במתן אנטיביוטיקה לווריד במסגרת אשפוז, עד שמדדי הדלקת בבדיקות הדם חוזרות לערכים תקינים, לפחות לאחר כעשרה ימים ולעתים אף מספר שבועות.

נקע

מדובר בפגיעה ברקמות הרכות שסביב למפרק: רצועות וקופסית. הנזק יכול להיות בדרגות חומרה שונות. נקעים שכיחים פחות אצל ילדים, משום שכאשר הם נחבלים באופן קשה, סביר יותר שייגרם שבר.

• איך מאבחנים?
  

הבדיקה הקלינית היא הקובעת, ובה מתגלים רגישות ונפיחות ולעתים נוזל תוך פרקי. אלה מופיעים בשעות הראשונות לאחר החבלה. בצילום רנטגן לא מבחינים בכל ממצא חריג בעצמות השלד.

• איך מטפלים?
  

קיבוע באמצעות חבישה, מגן או סד גבס, גף מורמת למשך 48 שעות, טיפול אנטי דלקתי (באמצעות תרופות כמו נורופן, אדוויל או נקסין) וחזרה הדרגתית לפעילות בהקדם האפשרי.

כשילדים נופלים ונחבלים, סביר שייגרם שבר ולא נקע (צילום: shutterstock)

פריקה

מתרחשת כאשר שתי עצמות המרכיבות מפרק אחד נפרדות זו מזו ואחת העצמות יוצאת ממקומה. לעתים הדבר מלווה בשבר. הפריקה השכיחה ביותר אצל ילדים היא פריקת מרפק, ובמקרה זה צורתו החיצונית של המרפק מעוותת ומבהילה למדי.

• איך מאבחנים?
  

באמצעות בדיקת רופא וצילום רנטגן.

• איך מטפלים?
  

הרופא מחזיר את המפרק למקומו תחת טשטוש או הרדמה. לאחר מכן דרוש קיבוע בסד גבס למשך שלושה שבועות.

Pulled elbow

נגרם ממשיכה מידו של הילד, למשל כאשר הוא נופל ונאחז בחפץ או כאשר מבוגר מושך את ידו והוא לפתע בוכה מכאב. במקרה כזה, אם לא נוגעים באזור הילד אינו סובל מכאב ואינו בוכה, אך כל ניסיון להזיז את המרפק יביא לבכי.

כשמסתכלים על אזור המרפק רואים שהאיברים במקומם ואין פריקה או שבר, אך הילד מחזיק את המרפק מכופף והיד מסובבת פנימה, זאת בשל רצועה מסוימת במרפק המחזיקה את ראש עצם הזרוע (הרדיוס) במקומה. רצועה זו קופצת מעט ממקומה ונתפסת באופן חלקי בתוך המפרק. יש ילדים שלהם נטייה לסבול מהתופעה יותר מאחרים, עניין הנעלם עד גיל חמש.

• איך מטפלים?
  

מניפולציה של המרפק על ידי רופא מחזירה את הרצועה למקום, ומאותו הרגע הילד יחייך ולא יסבול עוד מכאבים.

פלטפוס

שתי קשתות מצויות בכף הרגל: האחת אורכית, לאורך הצד הפנימי של כף הרגל, והשנייה רוחבית, סמוך לבסיס האצבעות. כחלק מההתפתחות הטבעית של כף הרגל אצל ילדים, נבנות הקשתות בשנים הראשונות של חיי הילד, ובסביבות גיל שש הן בנויות לחלוטין. היעדר הקשת האורכית נקראת בלעז פלטפוס, ואצל חלק מהילדים המצב נותר כך לתמיד מסיבות גנטיות.

ישנן מספר בעיות אורתופדיות גנטיות, עצביות ואחרות שאחד המאפיינים שלהם הוא רגל שטוחה. הבעיות הללו חייבות אבחנה וטיפול ספציפיים, ומי שמוסמך לקבוע אם הרגל השטוחה היא שלב התפתחותי או נובע ממחלה הוא רופא ילדים מנוסה או אורתופד ילדים. לכן רצוי שרופא יבדוק את הילד לאחר שזה החל ללכת, ויקבע אם מדובר בפלטפוס או בבעיה אחרת הדורשת טיפול.

• איך מטפלים?
  

בעבר מקובל היה להמליץ על שימוש במדרסים, אולם כיום הדבר אינו נחוץ אלא במקרים ספציפיים בהמלצת אורתופד ילדים.

כאבי גדילה

תופעה שכיחה, בעיקר אצל ילדים בגילאי שנתיים וחצי ועד גיל בית ספר. הכאבים, המופיעים לרוב בשעות הערב, עשויים להיות קשים מאוד. הכאבים מופיעים בדרך כלל בשתי הרגליים, בגב או בידיים, והם חולפים וחוזרים לסירוגין.

ההשערה היא שמקור הכאבים בשרירי הגפיים וברקמות הרכות. אלה הולכים ונמתחים עקב צמיחה לאורך של העצמות, ורק לאחר מכן מתארכים בעצמם. כנראה כשהרקמות הרכות נמתחות יתר על המידה מופיעים הכאבים.

• איך מאבחנים?
  

באמצעות בדיקת אורתופד המבצע תשאול יסודי ובעת הצורך גם בדיקות שונות. כיוון שיש מחלות קשות שאחד הביטויים שלהן הם כאבים בעצמות, מומלץ שבכל מקרה של כאבי גפיים יישלח הילד לבדיקת אורתופד.

• איך מטפלים?
  

הטיפול סימפטומטי, דהיינו חימום מקומי ועיסוי. רק אם אלה אינם מועילים פונים לטיפול תרופתי על פי המלצת הרופא.

כאבי גדילה שכיחים בעיקר אצל בני שנתיים וחצי (צילום: shutterstock)

עקמת

זוהי סטייה צדדית במבנה עמוד השדרה, השכיחה יותר אצל בנות. ישנן מחלות נדירות הגורמות לעקמת, אולם ברוב המקרים אין מחלת רקע אלא הדבר קשור לתורשה משפחתית. ידוע גם שהעקמת עלולה להופיע ולהחמיר בעיקר בשתי תקופות בחיים: סביב כיתה א' ולפני גיל ההתבגרות ועד שנה לאחר הופעת המחזור.

היום נעשות רק מעט בדיקות סקר בבתי ספר, כפי שבעבר נעשה על יד אחות או רופא,לכן מומלץ לכל ילד להיבדק פעם אחת לקראת כיתה א' ופעם אחת בגיל טרום-התבגרות: אצל בנות בסביבות גיל 11, וקצת מאוחר יותר אצל בנים.

עקמת קלה ואפילו בינונית אינה גורמת לכאבים או להפרעה תפקודית. עקמת חמורה יותר עלולה לגרום לירידה בתפקוד הריאתי, לירידה ביכולת הגופנית ולכאבים, נוסף על הבעיה האסתטית הבולטת.

חשוב לדעת שלעקמת פוטנציאל החמרה בתקופה של צמיחה מהירה אצל ילדות: בתקופת טרום ההתבגרות ובשנה הראשונה לאחר הופעת המחזור. בתקופה זו המעקב חשוב במיוחד לצורך גילוי מוקדם של הבעיה.

• איך מטפלים?
  

אם אובחנה עקמת, אורתופד הילדים ישקול לטפל באמצעות חגורה, שעשויה בעיקר למנוע החמרה עד סיום הגדילה. אם העקמת ממשיכה להחמיר למרות הטיפול או עקב אבחון מאוחר, ישנה אפשרות לנתח. רצוי כמובן להימנע ממצב זה ועל כן האבחנה המוקדמת חשובה כל כך.

כאבי גב

כאבי גב שכיחים אצל ילדים בכל הגילאים, ובעיקר אצל בני נוער בגיל ההתבגרות. ככל שגיל הילד קטן יותר, כך התופעה נדירה יותר ומחייבת בדיקת רופא. לכאבי גב סיבות אורתופדיות רבות, כולל מחלות שונות, חבלה או זיהום.

• איך מאבחנים?
  

לאחר תשאול ובדיקה רפואית, ישקול אורתופד הילדים אם לבצע בדיקות הדמיה כמו מיפוי עצמות, צילום רנטגן או סריקת MRI, זאת ניסיון להימנע ככל האפשר מסריקות הכוללות קרינה רבת עוצמה.

סיבוב פנימי של הרגליים בהליכה

לרוב הפעוטות בתחילת שלבי ההליכה יש סטייה פנימה של כף הרגל, המתקנת את עצמה בשנים לאחר מכן. גם זו אחת הסיבות השכיחות לפנייה לאורתופד ילדים.

תפקיד אורתופד ילדים הוא לבדוק את הילד בדיקה ראשונית ולקבוע אם ההטיה היא בגדר התקין לגיל או נובעת מבעיה אחרת. אם הבדיקה תקינה, אין צורך בטיפול ספציפי אלא במעקב בלבד עד סוף תהליך התיקון, כפי שיקבע הרופא.

שאלות ותשובות

כן, כל עוד המשטח בטוח ואין בו חפצים העלולים לפצוע את הילד. הליכה ברגליים יחפות משפרת את המגע הבלתי אמצעי עם הרצפה וככל הנראה מחזקת את השרירים ומסייעת לכף הרגל להיבנות טוב יותר. בהיבט זה, פלטפוס היא תופעה שצצה באזורי ציוויליזציה, ואינה קיימת כמעט במקומות שבהם הילדים הולכים יחפים.

כאשר הפעילות נעשית בהדרכת מאמן בעל הכשרה לאמן ילדים, מכון הכושר אינו מסוכן ואף מומלץ. עבודה עם משקולות, כשהיא נעשית בצורה נכונה לגיל, אינה גורמת נזק לילד ואינה מעכבת את צמיחתו לגובה.

האם חובה לבצע בדיקת אולטרסאונד של מפרקי הירך אצל תינוקות?

בדיקה זו נועדה לאבחן פריקה או תת-פריקה מולדת של מפרק הירך אצל תינוקות בגיל שישה שבועות ומעלה. הבדיקה הוכנסה לארץ לפני למעלה מ-20 שנה כדי לאבחן את מחלת ה-DDH - דיספלזיה התפתחותית של הירך. הפרעה זו מאופיינת בהתפחות לא תקינה של המכתש, החלק הקעור של מפרק הירך.

היעדר עומק מספק של ה"שקע" בעצם האגן, שבתוכו נמצא ראש עצם הירך, גורם תחילה לאי יציבות של המפרק ובהמשך לכך שעצם הירך גולשת אל מחוץ למפרק. כאשר המחלה מאובחנת מוקדם, בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, הטיפול באמצעות מתקן לפישוק הירכיים מצליח ברוב המכריע של המקרים לתקן את הבעיה.

האבחנה נעשית על ידי תשאול ההורים, בדיקה על ידי רופא ילדים או אורתופד ילדים, ובדיקת אולטרסאונד. הגיל האופטימלי לביצוע הבדיקה הוא שישה עד שמונה שבועות מיום הלידה, אך ניתן לאבחן את המחלה עד גיל שנה ללא צורך בצילום. לדברי ד"ר ענר, אין מקום לבצע צילום אגן אצל תינוק לצורך אבחון המחלה אלא במקרים נדירים בלבד.

ייעוץ רפואי: ד"ר אלן ענר, מנהל היחידה לאורתופדית ילדים בבית החולים וולפסון ובמרפאה בקהילה