שתף קטע נבחר
 

הבעל בכלא. מה זה עוזר למסורבת?

במשך 10 שנים סירב הבעל לגרש את אשתו, ולבסוף נשלח למאסר. כולם ניסו לסייע בדרך לגט המיוחל - עורכי הדין, הדיינים ואפילו האשה המסורבת - אבל בדרך לכלא הבהיר הסרבן: "אני עייף ורוצה לישון. אין סיכוי שתוציאו ממני גט". דרוש שינוי מהותי

בית הדין הרבני בנתניה פסק אתמול (יום ד') כי סרבן גט יישלח לכלא לתקופה של חמש שנים. נשמע כמו חדשות טובות, נכון?

 

ובכן, האישה, מסורבת גט כבר יותר מ-10 שנים, ניסתה בכל דרך לקבל את הגט המיוחל. היא הסכימה לוותר על חובות הבעל, לוותר על מזונות ילדים לשנים הבאות ולמחוק את התביעה הנזיקית שהגישה נגדו באמצעות "מרכז צדק לנשים".

 

גם הדיינים מצדם עשו הכול כדי שהבעל הסרבן יסכים ברוב טובו לתת את הגט. הם חיכו לו עד שימונה עורך הדין החביב עליו מן הסיוע המשפטי, הם הלכו בקצב שלו והציעו לו מספר הצעות שרק פתי היה מסרב להם. הבעל סירב לכל זאת ועמד על זכותו הבסיסית להמשיך לעגן את אשתו, ממנה הוא פרוד כבר עשור.

 

שתי אמירות

קשה לתאר את הזוועות שעברה האשה הזאת עם בעלה. אני נבוכה להעלות על הדף את הדברים האיומים שאמר ועשה הבעל הזה לאשתו, לעתים אף בפני הילדים. וכל זאת

באיצטלא של צדיק, ולעתים כשהוא עטוף בטלית.

 

אין ספק שהבעל "שרוט". די לשמוע שמילותיו האחרונות לפני שהשוטרים לקחו אותו לכלא היו: "קחו אותי כבר לכלא - אני עייף ורוצה לישון. אין סיכוי שתראו ממני גט". בית הדין הבין את מצבו של הבעל ופעל בזמן האחרון בנחישות ובחוכמה. בהבינו שחייו של הבעל בכלא אינם פחות טובים מחייו מחוץ לכלא – עשה בית הדין כל מה שניתן לעשות כדי לקדם את הגט, לפני שהורה לשלוח אותו לכלא.

 

הנה האמירה הרגילה, שעייפתי מלומר: מצד אחד יש מקום לשבח את בית הדין על כך שהשקיע שעות רבות, ועוד בתקופת הפגרה, ופסק לבעל הסרבן כלא. מצד שני, יש מקום לשאול איפה הם היו עשר שנים? מדוע האישה הזאת, שהגיעה לסף כוחותיה הנפשיים, הייתה צריכה להיאבק למעלה מעשר שנים, עד שקיבלה פסק דין לחייב את הבעל בגט, ולהורות לשולחו לכלא?

 

תרשו לי לעשות דיליט על האמירה הרגילה, ולומר את האמירה הפחות רגילה שלי, שגם אותה עייפתי מלומר: מוכרחים למצוא פתרונות אחרים לנושא של סרבנות הגט. הכלא לא יפתור את הבעיה של האשה הזאת, ולא של נשים רבות! עשר שנים הייתה האישה נשואה לסרבן גט שהסתובב חופשי, ועכשיו היא תהיה נשואה לסרבן גט שיושב בכלא. מה יצא לה מזה?! היא האסורה! איך פתרנו לה את הבעיה?!

 

ומה עם פיתרון?

כדאי מאד שרבנים ודיינים יבררו האם אין דרך טובה יותר להתמודד עם עיגון בנות ישראל. הזמן אוזל, ומהר. כדאי שבית הדין יפקח את עיניו ויראה שלא זו בלבד שפחות זוגות חילונים מתחתנים כדת משה וישראל, אלא שגם הציבור הדתי-לאומי מתחיל לפנות לאופציה אחרת של נישואים. יותר ויותר זוגות צעירים דתיים מעדיפים להינשא בנישואים דתיים פרטיים, ומבלי להתחתן אפילו בנישואים אזרחיים. זאת כדי שרשויות המדינה לא יכירו בהם כנשואים, והם לא יצטרכו לעולם, אם יהיה צורך חלילה, לעמוד בפני בית הדין הרבני הממוסד במדינת ישראל.

 

הנה דרך אחת פשוטה למדי לפתור את הבעיה: קידושין על תנאי. הרבנות תקבע שכל הקידושין שנערכים במדינת ישראל יהיו על-תנאי שהם מקובלים על דעת בית הדין. ברגע שבית הדין יקבע שהבעל נהג שלא כהוגן כלפי אשתו – ניתן יהיה להפקיע למפרע את הקידושין ולקבוע שבני הזוג לא היו נשואים מעולם. בית דין רבני אורתודוקסי אלטרנטיבי שיקום ויקבע שהוא מוכן להפקיע קידושין שאינם על-דעת בית דין יתחיל מהפכה ראויה. 

 

  • רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב "מרכז צדק לנשים" טל': 02-5664390 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתגרשים. מתי זה יילך חלק?
צילום: Index Open
מומלצים