בלשנות: למה כולם מדברים על דיור בר השגה?

אחת הסאגות החמות בשוק הנדל"ן הישראלי הלוהט הגיעה לסיומה מוקדם יותר השבוע, עת אישרה מליאת הכנסת את חוק הווד"לים, לאחר דיונים ארוכים. מטרת החוק, אותו יזם ראש הממשלה נתניהו, היא לשחרר את הפקק הביורקרטי של הליכי התכנון, בצורה כזאת שתתאפשר בנייה מהירה של פרויקטים גדולים. 

• ספין בערפל: רה"מ לא באמת דואג לדיור בר השגה
• הקואליציה הפילה החוק לדיור בר-השגה
• בלשנות כלכלית: מסע אל שורש המחאה
• מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
  

רק לאחר הביקורות שהוטחו בהם, ניאותו חברי הכנסת להכניס למטרות החוק גם דיור בר השגה, כדי שגם חסרי האמצעים יוכלו למצוא בו מענה. ואולם, הטענה העיקרית של האופוזיציה היא שהחוק אינו מגדיר מה זה בדיוק אותו "דיור בר השגה".

בַּר שמשמעותו "חוץ" הוא כנראה שאילה מארמית, גם כאן מאותו שורש - ב-ר-ר. ה"בר" הזה מוּכּר מביטויים כגון מִלְגֵו וּמִלְבַר - מבפנים ומבחוץ, אין תוכו כברו, ו"בר מינן" - מי שהוא מחוצה לנו, כלומר מחוץ למעגל החיים.

חיות בר וצמחי בר גדלים בבר, בחוץ - כלומר בשדה הפתוח. בר, כנראה במשמעות שדה פתוח, הוא מילה יחידאית בתנ"ך (איוב לט:ד). ייתכן שיש לה קשר לשדה בּוּר - שדה לא מעובד (ובהשאלה גם אדם בור הוא "לא מעובד"). מכיוון שזוהי מילה יחידאית, קשה לקבוע אם הכוונה אכן לשדה פתוח או סתם ל"חוץ", והאם יש קשר בין שתי המילים. אחת התיאוריות היא שזהו תשמו"ץ - תרגום שומר משמעות וצליל - מוצלח מאוד: ה"חוץ" הארמי נשאל לעברית ונתפס כהתפתחות של המילה ל"שדה פתוח". בכל מקרה - דיור בר, כלומר דיור בחוץ, כבר יש למפגינים.

גיגלת ומצאת - תאמין

הדבר המעניין ביותר ב-בַּר הזה - עבור בלשנים שמתארים את השפה - והעצוב ביותר עבור טהרני השפה, הוא מה שקורה בעברית המדוברת לצורות הנקבה והרבים שלו.

בר בארמית הוא בן, הנקבה היא בת, הרבים - בנים ובנסמך בְּנֵי-, והרבות בָּנות ובנסמך בְּנוֹת-. כאשר התכונה היא קבלת עול מצוות, רוב הישראלים יודעים שהנקבה של בר מצווה הוא בת מצווה, הרבים הם בני מצווה והרבות בנות מצווה. למה רוב הישראלים? כי בגוגל אפשר למצוא כמה מאות מופעים של "ברת מצווה" ו"ברי מצווה", וכידוע בבלשנות, כלומר במדע המתאר את השפה כפי שהיא ולא כפי שהיא "צריכה להיות", העיקרון המנחה הוא גיגלת ומצאת - תאמין.

במקרה של "ברי מצווה", עושה רושם שבחלק מהמקומות הכוונה היא למסיבות בר-מצווה. כלומר ביחיד ללא הקשר אין אפשרות לדעת אם "בר מצווה" הוא שם התואר של הנער או המסיבה שנערכת לכבודו בהגיעו למצוות, אבל ברבים הנערים הם "בני מצווה" והמסיבות הן "ברי מצווה". צורת הרבים "בר מצוות" עדיין נפוצה יותר, אבל אם חושבים על זה – היא לא פחות תמוהה מ"ברי מצווה".

בצירופים "בת מצווה" ו"בני מצווה" הצורות התקניות נפוצות יותר מאשר הצורות הבלתי תקניות, אבל בצירופים עם שם פעולה - השגה, ביצוע, השוואה וכו' - הצורות הישראליות "ברת", "ברי" ו"ברות" נפוצות פי שניים ויותר מהצורות התקניות. ולא רק ש"ברת (השגה)" מופיע הרבה יותר פעמים מאשר "בת (השגה)", אלא ששלוש מתוך עשר התוצאות הראשונות עבור "בת השגה" הן אתרים שמתקנים את הטעות הנפוצה.

גם "ברי השגה" ו"ברות השגה" נפוצים פי כמה מהצורות התקניות "בני השגה" ו"בנות השגה", וב"ביצוע" התוצאות נוטות אפילו יותר לכיוון ברת-ברי-ברות. כאשר התכונה אינה שם פעולה, עדיין נפוצות הצורות החדשות, אבל פחות: "בני דעת" עדיין נפוץ יותר מאשר "ברי דעת", ואמנם "ברת דעת" ו"ברות דעת" עוברות את מקבילותיהן התקניות "בת דעת" ו"בנות דעת", אולם במידה פחותה. בחיפוש "בנות דעת" מופיעים גם צירופים רבים של "גיוס בנות, דעת הרבנים".

מה קרה כאן בעצם? המילה בר, שבמקור הייתה שאילה מארמית ומשמעותה "בן", יצאה לעצמאות: היא הפכה לקידומת שחלק גדול מהדוברים תופסים כעברית לכל דבר, וכבר אינם מקשרים אותה ל"בן" הארמי. העברית החדשה מטה היום את "בר" כפי שמטים את ההומונים שמשמעותו "נקי": כפי שצורת הנקבה התקנית של בר-לבב (שליבו נקי) הוא ברת-לבב, והרבים הם ברי לבב וברות לבב, כך בעברית החדשה צורת הנקבה של בר דעת יכולה להיות גם "ברת דעת", וצורת הרבים של בר השוואה היא לרוב "ברי השוואה".

התהליך עדיין בעיצומו. נראה שדתיים ומשכילים רבים, וכמובן כל הטַהֲרָנים (ביניהם כותבת שורות אלה) משתמשים יותר בצורות התקניות. הצורות הבלתי תקניות נפוצות היום יותר עם שמות פעולה אבל קיימות גם בתכונות אחרות.

האם בסוף התהליך יישארו שתי הצורות זו לצד זו? האם הצורות התקניות ימשיכו להתקיים רק בביטויים מסוימים? האם הקידומת בר- תהפוך לקידומת העברית הבלעדית שנטייתה ברת-ברי-ברות, והצורות הארמיות המקוריות יישארו רק בלשון ארכאית? זה אינו בר-ניבוי, אבל מה שבטוח הוא שהתהליך הזה אינו בר עצירה.

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות, איראן הקדומה ומגילת אסתר במסגרות שונות.