החתונה ההונגרית שלי – לא מה שחשבתם

החתונה המשפחתית אליה הוזמנתי התקיימה ברומניה, בעיר סאטמר (כן, זו של החסידים שמשתטחים על קברי צדיקים) שנמצאת קרוב לגבול הונגריה. כיום אני חיה בברלין, כך שנפגשתי עם הוריי שטסו מתל אביב, בשדה התעופה של בודפשט בשישי בצהריים, ויצאנו לכיוון הגבול. כעבור שש שעות של נהיגה הגענו בשלום ליעד.

• בואו לדבר על חתונות בפייסבוק שלנו
  

כתובה אלג'יראית התגלתה בחדר השינה ברומניה. (צילומים: יעל שץ) 

רונדו מכוניות הוביל אל אולם האירועים

לא רק שהטקס היה שונה כמובן מכל מה שהכרתי בחתונות יהודיות, הוא גם לא הלך לפי מה שרואים בסרטים אמריקניים: הכומר עצר את הזוג בכניסה לכנסייה כדי לשאול כל אחד מהם אם הוא הגיע מרצונו החופשי ובלב שלם. בעוד השאלה הטיפוסית האם יש מתנגדים בקהל לשידוך לא עניינה אותו, הוא כן ביקש לוודא שבני הזוג לא הבטיחו נישואים למישהו אחר.

מתי מותר להם להתנשק? מחכים בסבלנות לסוף הטקס.  

הוא אף המשיך בתפילות בלתי נגמרות ושבחים לאל, במקום לתת לנו לעבור לאוכל ולריקודים.

משחקי מישוש ישבנים והנפת נעליים

לא היה אטרף של ריקודים כמו בחתונות בארץ, אבל כל הנוכחים הפתיעו לטובה. הרבה מבוגרים רקדו, ונראה לי שהצעירים משכו עד הבוקר. אנחנו הלכנו ב3:00, ולא נראה שהאירוע עמד לגווע בקרוב.

מתברר שבמקום סרט חברים לחתן ולכלה, המסורת המקומית היא חטיפה של הכלה על ידי חברים של הזוג. מדובר במנהג עם עלויות הפקה זולות יותר, אך לא פחות חמוד. מתישהו במהלך הערב, כשפטר הלך לשירותים, תפסו כמה חברים את גרטי ונשאו אותה בריצה אל מחוץ לאולם. אחרי 20 דקות בערך הם חזרו כשידיה אזוקות בעניבה של אחד מהם, ודרשו כופר בן שלוש משימות:

הייתם בחתונה מעניינת? כתבו לנו!