הרב רונצקי: שינוי היזכור - מגמת פגיעה בדתיים
הרבצ"ר הנוכחי המתנגד לשינוי נוסח ה"יזכור", מקבל תמיכה מקודמו בתפקיד, התוקף את ההחלטה: "הוצאת שם שמים מתפילת 'יזכור' תפגע במשפחות שכולות דתיות. זה עוד פרק בפגיעה המתמשכת בציבור גדול"
על פי הרב רונצקי, החלטת הוועדה היא חלק ממגמת הפגיעה בציבור הדתי-לאומי בצבא, שאותה הוא מזהה בשנים האחרונות. "חבל. הוצאת שם שמים מתפילת 'יזכור' תפגע במשפחות שכולות דתיות שהתרגלו לנוסח הקיים כבר 40 שנה", הוא אומר בכאב. "זה עוד פרק בפגיעה המתמשכת בציבור גדול שמחובר לעשייה במדינה שלנו". לדבריו, נכון היה לאמץ את הצעת הפשרה לנוסח משולב של "יזכור אלוהים" ו"יזכור עם ישראל".
"מיעוט מיליטנטי"
רונצקי לא מתרשם מכך שחלקים אחרים בטקסי הזיכרון הם בעלי אופי דתי, וטוען כי העצרות בהן מוקרא ה"יזכור" הן דווקא חילוניות ברובן, וכוללות שירים בביצוע להקות צבאיות וזמרות. "95% מהטקסים החטיבתיים ואלה שביד ושם וכדומה, הם לא דתיים", אמר. "עכשיו גם הוציאו את 'אלוהים'".
לרבצ"ר לשעבר אין טענות כלפי יו"ר הוועדה, אלוף (מיל') ישי בר, שהוא בעצמו אדם דתי, אלא כלפי מה שהוא מכנה "מיעוט מיליטנטי", שלטענתו השתלט על השיח הציבורי, ויצר אווירה עוינת לנוסח "יזכור" הקיים, ואף לנוסחאות הפשרה שהוצעו. "אני לא מבין למה בדיוק עכשיו, בימי בין המצרים שבהם אנו אבלים על בית המקדש שנחרב בגלל שנאת חינם, צריך להכניס את המחלוקת המיותרת הזו בתוך השכול".
לוותר - כדי להימנע ממחלוקת
קודמו של רונצקי בתפקיד, הרב הצבאי הראשי, תא"ל (מיל') ישראל וייס, מביע עמדה מתונה יותר, שאותה הוא מגדיר "מתגלגלת". לדבריו, מלכתחילה לא אהב את הרצון להוציא את אלוהים מה"יזכור", בין היתר משום שזיהה אצל מובילי המהלך "התרסה כלפי הקדוש ברוך-הוא, שנאה וחוסר כבוד כלפי מה שאנחנו מאמינים בו".
לאחר שהנושא כבר עלה לדיון ציבורי, תמך הרב וייס בנוסח המשלב בין "אלוהים" ל"עם ישראל", וכעת, כשנוכח שהצד החילוני אינו מוכן להתפשר, הוא מסכים "לוותר על הכול" – כדי להימנע ממחלוקת.
"ראיתי כיצד נפערים פערים ונערכים מחנות, והמחלוקת ושנאת החינם הולכות ומתפתחות", הסביר את השינוי בעמדתו. "בכל מקום שזה קורה, ובמיוחד במחוזות האלה של השכול, אנחנו צריכים להיות נכונים לוותר - גם אם מדובר בשינוי מסורת של 40 שנה, ובפגיעה בציבור המאמין".
הרב וייס קורא לחבריו להביט גם על חצי הכוס המלאה – האלמנטים הדתיים המובהקים בלוויות ובאזכרות צבאיות, כמו קדיש, "אל מלא רחמים" וקריאת פרקי תהלים. "הקדוש ברוך-הוא בכל זאת נמצא באזור", הוא אומר. "יש ויתור שלהם ויש ויתור שלנו, כדי שבסופו של תהליך יהיו כולם בכפיפה אחת".
"אפשר להתגמש במנהגים"
הרבצ"ר לשעבר מציין כי בתקופת כהונתו שינה את המדיניות שהנהיג קודמו בתפקיד, אלוף (מיל') הרב גד נבון ז"ל, וקבע כי גם חלל צה"ל שמשפחתו מתנגדת להלוויה דתית, יהיה זכאי לטקס קבורה צבאי. "אותו רציונל הנחה אותי גם אז", הוא מסביר. "אי אפשר להזריק להורים שכולים אתיאיסטים את אותיות הקדיש לוורידים, ולאנוס אותם לומר משהו שהם לא מאמינים בו. אני רוצה לייצר אהבה ולא שנאה".
הרב וייס מדגיש כי יש לו קווים אדומים - דיני התורה, ולכן לא היה מאשר, למשל, שריפת גופה של חלל צה"ל וקבורת האפר, אך הוא סבור כי בכל הקשור למנהגים – יש להתגמש.
מהנהלת ארגון רבני "צהר" נמסר בתגובה להחלטת הרמטכ"ל, כי הרבנים מאמצים אותה משום שהם רואים באחדות העם והצבא ערך מכונן. "הטקס המוצע מכיל את כל רכיבי הזהות של החברה הישראלית, ואין בו שום סתירה לקודשי ישראל", הסבירו בארגון. "זאת על אף שמלכתחילה תמכה 'צהר' בנוסח המשולב".
לפנייה לכתב/ת 
