צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן

חודש רמדאן הוא החודש שבו על-פי האיסלאם קיבל הנביא מוחמד את פסוקי הקוראן מהמלאך ג'בריל. על-פי האמונה, בעת שהאזין מוחמד למלאך הוא לא אכל ולא שתה מצאת החמה עד צאת הכוכבים. מכאן מגיעה מצוות הצום - אחת מתוך חמש מצוות החובה של האיסלאם - שמוטלת על כל גבר, אשה וילד מעל גיל 8. מעבר לכך, הרמדאן הוא חודש של רוגע ואמונה.

המוסלמים נוהגים לשבור את הצום על-ידי אכילת שני תמרים המאזנים את רמת הסוכר - כך עשה על-פי האמונה גם הנביא מוחמד. השנה נקבע הרמדאן לימי הקיץ החמים והמוסלמים נדרשים לשעות ארוכות ללא שתיה. הם מקפידים לקיים את חמש התפילות היומיות ואליהן מוסיפים את תפילת "אל-תראויח" הנאמרת בשעות הערב.

מכירות החמוצים בנסיקה. רמדאן (צילום: מוסטפא סרסור)

רמדאן הוא גם חודש הקניות. בימים אלה נוסקי אחוזי המכירות בשווקים, בעיקר של מתוקים כמו קטאיף (כיסון ממולא גבינה או אגוזים) עוואמה (מעין סופגניות קטנות), חמוצים ופלאפל. הסוחרים מנהלים ביניהם מלחמת מחירים, אך המסעדות סגורות כולן.

"גם אנשים שלא מתפללים באופן קבוע, מקפידים ברמדאן על התפילות. זהו חודש של לימוד קוראן ודת להרבה אנשים שלא עושים זאת בימים כתיקונם", מסביר אמיר עאסי, מרצה ויועץ לענייני ערבים בקריה האקדמית אונו. "בחודש הזה לא רק שלא אוכלים ושותים, אלא גם מתנזרים מעישון, יחסי אישות, רחצה לשם הנאה, ניבולי פה ורכילות. יש לנהוג בצניעות ובאיפוק ועם שבירת הצום, מדי יום בשעה 19:40, בטלים האיסורים. למסגד אל-אקצא מגיעים מדי יום כ-50 אלף מאמינים לתפילת אל-תראויח".

"יש בזבוזים מיותרים באוכל. עדיף שייתנו לנזקקים" (צילום: מוסטפא סרסור)

לדברי עאסי, הציבור הערבי בישראל מוציא מדי שנה בחודש הרמדאן כ-1.47 מיליארד שקל על אוכל, ביגוד ומתנות לחג. "זה מנגנון צמיחה חשוב שתורם משמעותית לכלכלה הישראלית. עם זאת, השנה מצויין הרמדאן בחופש הגדול, דבר שמכביד במיוחד על התושבים מבחינה כלכלית", הוא אומר.

 יצויין כי מדי שנה נקבע מועד תחילת הרמדאן עשרה ימים לפני התאריך שבו צויין בשנה הקודמת.