על ארגזים: 9 עצות להקלה על הילדים במעבר דירה

החופש הגדול הוא בדרך כלל זמן תנועה: משפחות רבות מנצלות את חודשי הקיץ כדי לעבור דירה מבלי להפריע לשנת הלימודים. אבל מחקרים מראים כי מעבר דירה הוא אחד מגורמי הלחץ הגדולים במהלך חיינו, והוא מעורר לא מעט מצוקה רגשית. בסך הכל מעבר דירה מסמל לעתים קרובות דווקא שיפור בתנאי החיים, שינוי חיובי ומשמח - אז מדוע הוא מטריד כל כך?

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

מעבר דירה כולל שני תהליכים: האחד - פרידה מהמוכר, מהחברים הטובים, מהבית ומהסביבה שבהם נוצרו זיכרונות חיינו. השני - הסתגלות למצב חדש, דבר שיכול לסקרן ולהלהיב אותנו אך גם לעורר בנו חשש מאי-הוודאות העומדת בפנינו.

בעוד הורים עסוקים "בעשייה" ובמשימות כמו סגירת החוזה, טיפול במשכנתה, אריזה, שיפוץ הדירה החדשה ורישום ילדים לגן או לבית הספר, הילדים פנויים להגיב באופן רגשי יותר למעבר. כיוון שהילדים מתקשים לעתים לבטא את רגשותיהם במילים, הם עשויים לבטא את הלחץ בדרכים שונות:

• ילדים צעירים, בגילאי שנתיים-ארבע, עלולים להגיב ברגרסיה, חזרה לשלבים התפתחותיים מוקדמים יותר. רגרסיה תתבטא בין היתר בחזרה למציצת אצבע, הרטבת לילה, היצמדות יתר להורה ועוד.
• ילדים בגילאי ארבע-שש עלולים לפתח שינויים בתיאבון, התעוררויות בלילה, ביישנות והסתגרות או תוקפנות כלפי המשפחה והחברים.
• ילדים בגילאי בית הספר עלולים לסרב ללכת לישון בזמן, לגלות קשיים בריכוז ועוד.
  

1. לספר מראש על המעבר

ילדים מגיבים בצער לפרידה מהמוכר, ובחשש ממה שטומן בחובו החדש. עבור פעוטות המעבר בעייתי פחות, שכן תחושת הביטחון שלהם נשענת על הוריהם ודי בנוכחותם כדי שירגישו מוגנים.

כדי להקל את התהליך ספרו להם מראש על המעבר באופן פשוט ומובן. אם מדובר בפעוטות עשו זאת סמוך להתארגנות הממשית למעבר, כיוון שתפיסת רצף הזמן שלהם אינה מבוססת. לילדים גדולים יותר הציעו דוגמאות של חברים שעברו גם הם דירה לאחרונה.

2. סיור מקדים בשכונה

ניתן להפיג את החשש מהמסגרת החדשה באמצעות היכרות מוקדמת עם הגן, בית הספר והמורה. ערכו עם הילדים סיור מקדים בשכונה החדשה, הכירו להם את המחנכת העתידית ועדכנו אותה באשר לצרכים הייחודיים של הילד. במידת האפשר, אפשרו לילד להשתתף בקייטנת קיץ באזור המגורים החדש, כדי שיסתגל לסביבה.

3. הרגילו מראש למיטה חדשה

פעוטות אינם מתלהבים מאופנות או מתחכום טכנולוגי, ותמיד יעדיפו את הטוב והמוכר. אם קניתם לילד מיטה חדשה לרגל המעבר, תנו לו לישון בה עוד לפני המעבר כדי לא להוסיף לקושי בהסתגלות.

4. מסיבת פרידה מהחברים

ילדים בגיל בית הספר מבלים את רוב זמנם במסגרת או עם חברים. עיקר הקושי שלהם יהיה בפרידה מהחברים לכיתה, מהחוגים, מהמורים המוכרים ומהמדריכים בתנועת הנוער. מומלץ לתת להם הזדמנות לבטא את הקושי ולחשוב יחד על דרכים שיכולות להקל את השינוי: לערוך מסיבת פרידה מהחברים, יצירת ספר טלפונים ואימייליים של החברים הקרובים כדי לשמור על קשר, החלפת מתנות ועוד.

דאגו שתהיה נוכחות מוכרת שתטפל בילד ביום המעבר (צילום: shutterstok)

5. שתפו אותם בהכנות

ילדים יכולים להיות מעורבים בהכנות למעבר, על פי גילם ומידת הרצון שלהם להשתתף. הם יכולים לסייע באריזת המשחקים בחדר שלהם, לבחור פריטים לחדר החדש או את צבע הקיר ועוד. בני נוער יכולים לעזור בשמירה על אחיהם הקטנים בימי המעבר, לעזור בפריקת הארגזים וכולי.

6. לשמור חפצים אהובים בסביבה

בעת האריזה הסבירו לילדים שהחפצים אינם נעלמים אלא נשמרים בארגזים ושיוכלו להשתמש בהם שוב לאחר המעבר. השאירו מחוץ לארגזים צעצוע האהוב במיוחד על הילד או את "חפץ המעבר" שלו (שמיכה, דובי), כדי לאפשר לו להירגע באמצעותו ולא לוותר על פריט שהוא קשור אליו.

7. דאגו לנוכחות אוהבת

דאגו מראש לנוכחות של אדם מוכר שיוכל לשהות עם הילד ביום המעבר ולדאוג לצרכיו, בשעה שההורים כמובן עסוקים מאוד.

8. תנו לגיטימציה לקושי

ילדים בגיל ההתבגרות מבינים בדרך כלל את המניעים למעבר ואת משמעותו. עם זאת, אין משמעות הדבר שהם משלימים עם התהליך או מסכימים לו. החברים הם הדבר החשוב ביותר בחייהם של בני הנוער, והם עשויים לחוות פרידה קשה ותקופת הסתגלות ארוכה יותר בשל הצורך בהשתלבות במסגרת החברתית החדשה ובבניית מעמדם בקבוצה.

התייחסו לקשייהם במלוא תשומת הלב ואל תפטרו זאת במחשבה ש"הזמן יעשה את שלו". ההקשבה וההבנה שלכם חשובה - נסו לדון איתם בקשיים ולנסות לעזור להם, אם הם מעוניינים בכך.

9. אפשרו לשמור על קשר

התחשבו ככל האפשר בצורך של הילדים לשמור על קשר עם החברים לכיתה או לתנועת הנוער, ואפשרו להם להשתתף בפעילויות חברתיות באזור מגוריהם הקודם.

כאמור, בכל שינוי יש ערעור של הבטוח ושל המוכר. מתן אפשרות לילד להביע את הקושי שלו, לצד הקניית התחושה שההורים אכפתיים וקשובים, יכולים לחזק את הילד ולהפוך את המעבר לחוויה נעימה ומשפחתית.

הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית פסיכותרפיסטית, אחראית על מערך הפסיכותרפיה במחוז ירושלים והשפלה, מכבי שירותי בריאות