גרמניה מחפשת את איבון, "הפרה המבריקה"

איבון, שגדלה באוסטריה, נשלחה ב-24 במאי לחקלאי גרמני שתכנן לפטם אותה ואת חברותיה ולהוביל אותן בהקדם לבית-מטבחיים. במהלך המעבר ניצלה הפרה המתוחכמת את סידורי הביטחון הרופפים, פילסה את דרכה מעבר לגדר חשמלית וברחה ליערות המקיפים את העיירה צאנגברג שבבוואריה. החקלאי הגרמני ואנשי העיירה לא ראו יותר את הבהמה, וחשבו כי בכך הסתיים העניין.

אלא שלפני שבוע יצאה איבון בת השש מהיער, ועלתה לרוע מזלה על כביש מהיר. ניידת משטרה שחלפה במקום איתרה אותה, ולפי כמה דיווחים התנגשה בה, מקרה שהוביל את הרשויות בבוואריה להכריז על הפרה כמסוכנת לשלום הציבור. הרשויות שלחו שני ציידים בעקבותיה, עם הוראות המאשרות להם לירות על מנת להרוג אותה, במקרה הצורך.

הלקח של הדב ברונו

את אותה הגישה הבלתי-מתפשרת הפגינו הרשויות במדינה לפני כארבע שנים, אז הורו לציידים לצוד את הדב ברונו, שנדד למדינה מאיטליה וריתק את תושבי האזור משום שהיה הדב החום הראשון שנצפה באזור מזה עשרות שנים. בסיום המרדף, נורה ברונו למוות על ידי הציידים, אחרי שטרף כמה כבשים באזור, וגופתו המפוחלצת מוצגת כיום במוזיאון מקומי.

הזעם הציבורי שעוררה ההחלטה להרוג את הדב, הניע כמה פעילים בעד זכויות בעלי החיים להבטיח כי גורלה של איבון יהיה שונה. אחד מהם, מיכאל אאופהאוסר, קנה את הפרה מידי החקלאי שייבא אותה לגרמניה ב-700 יורו. בשבוע האחרון עסוקים הוא ועשרות מחבריו בחיפוש מסביב לשעון אחרי בעל החיים הנודד. תחושת הדחיפות, הסביר אאופהאוסר לכלי התקשורת הרבים המכסים את הסיפור, נובעת מהרצון להקדים את הציידים שנשלחו בעקבותיה, ולהבטיח את עתידה.

התקשורת הגרמנית מתמקדת במיוחד באופיה הייחודי של הפרה, המפגינה פיקחות יוצאת דופן: היא יוצאת מהיער רק בחסות החשיכה ולזמנים קצרים בלבד. בשל העדפתה לחיות במעבה היער ולא במישורים הירוקים, זכתה איבון לכינוי בתקשורת: "הפרה שרוצה להיות צבי".

האחות והעגל משמשים כפיתיון

אחרי שנכשלו בחיפוש אחריה, העלו אאופהאוסר ועמיתיו רעיון מקורי:

הם רכשו את אחותה למחצה של איבון, ואלטרוד, ועגל רך בשם ואלדי, השייכים לאותה הלהקה שבה חיה, והציבו אותם במרעה מפוקח היטב כדי למשוך את הפרה אל בני משפחתה. ובכן, אתמול שוב הוכיחה איבון את יכולותיה: הצהובון "בילד" דיווח כי הפרה ביקרה את אחותה, אולם עשתה זאת באמצע הלילה, בחסות החשכה, וברחה שוב אל הטבע. "זו פרה מבריקה", איבחן האנס וינטרשטלר, שהיה אחראי לתפוס אותה בשלום.

כעת מתכננים שני הצדדים - חובבי הפרות מחד והציידים מנגד - לנצל מזג אוויר נאה באזור כדי לנסות ולאתר את איבון. אאופהאוסר ועמיתיו הבטיחו לשכן אותה ואת בני משפחתה ברפת נוחה, שבה יוכלו להעביר את שארית חייהם. בכל מקרה, הסיפור הקליל לכאורה עשוי להמחיש לגרמנים את הפנים והטלפיים שמאחורי הבשר שהם אוכלים ומייצאים. בכל שנה נשחטים במדינה יותר משני מיליון ראשי בקר. איבון היא היחידה שהצליחה לחמוק, לפחות בינתיים.