אובססיה: איך לשלוט במצבי חוסר שליטה?
התחלה של מערכת יחסים, או להבדיל סיומה, מספקים לנו מצבים של חוסר שליטה בשפע, ואנחנו נעים כמו מטוטלת בין ייאוש לתקווה. אנחנו יכולים לבחור איך להתנהג, על מה לדבר, מה ללבוש וכן הלאה, אבל זה לא בהכרח ישיג את המטרה. אין לנו דרך לדעת מה הצד השני ירגיש, יחשוב או יעשה
בואו לדבר על אובססיות גם בפייסבוק שלנו
יצאתם או הייתם בזוגיות ולמרבה הצער זה נגמר. כעת אתה מוצא עצמך מעביר שוב ושוב לחלון של פייסבוק שפתוח ברקע כל הזמן באחרונה, בודק שוב ושוב אם הוסיפה עדכונים הקשורים לגברים. כשראית שלא, אתה פותח בנונשלנט את הצ'אט ומעביר את הדקות הקרובות בניסיון לגרום לה באמצעים טלפתיים להתחבר ו/או לפנות אליך.
מצבי לחץ או חוסר ודאות קשים לרוב האנשים. כולנו רוצים להרגיש שליטה במצב, אפשר כמעט להגיד שבני אדם מתוכנתים להרגיש שליטה, וכשהם מרגישים שהיא יוצאת מידיהם רבים לא יקבלו זאת בשוויון נפש אלא ינסו נואשות לשנות את המצב, או ישקעו בייאוש אם הבינו שלא יוכלו לעשות זאת. ככל שהדבר חשוב יותר לאדם, באופן טבעי יהיה לו חשוב יותר להשפיע ולפעול להשגת מטרותיו. כל עוד יש לאדם מה לעשות והפעולות לא מוגזמות, מדובר בדחף מועיל שעוזר להשיג יעדים.
התחלה של מערכת יחסים מספקת חוסר שליטה בשפע, ואנחנו נעים כמו מטוטלת בין ייאוש לתקווה. אנחנו יכולים לבחור איך להתנהג, על מה לדבר, מה ללבוש וכן הלאה, אבל זה לא בהכרח ישיג את המטרה. אין לנו דרך לדעת מה הצד השני ירגיש, יחשוב או יעשה, וגם אם עשינו את כל מה שיכולנו, ייתכן שהקשר לא יצלח. גם בצד השני – סיום מערכת יחסים - יש חוסר שליטה במקרים רבים, למשל אם אנחנו רוצים שהקשר ימשיך, רוצים לדעת מה קורה עם הצד השני או סתם מתגעגעים.
טפו טפו טפו חמסה חמסה טאץ' ווד!
אז אין לנו שליטה מוחלטת על המצב, הרבה לא תלוי בנו, אבל אנחנו ממש רוצים שזה יעבוד או לדעת מה קורה עם הצד השני, מה אפשר לעשות? גיורא קינן, חוקר מאוניברסיטת תל אביב, כתב על השפעות של לחץ ורצון להשיג שליטה על אמונות טפלות. בניסוי שערך חילק את האנשים לבעלי צורך גבוה ונמוך בשליטה, ומצא שאנשים עם צורך גבוה בשליטה נוטים יותר לאמונות טפלות (כמו טאצ' ווד) וחשיבה בצורה מאגית כשהם נמצאים במצב מלחיץ. במילים אחרות – אני לחוץ, אין לי איך להשפיע על המצב, אז אנסה להפעיל את היקום לטובתי בדרכי קסם.
מצבי חוסר ודאות במערכת יחסים גורמים לרבים לעשות פעולות מאגיות, אך הסיפור לא נגמר בכך, ומגוון ההתנהגויות שאנשים עושים כדי להירגע לזמן קצר מהקושי שהם חווים או כדי להתמודד עם חוסר הוודאות הוא כמעט אינסופי.
- בדיקות. אם בימים כמעט פרה-היסטוריים בחורה היתה חווה כמה רגעי מתח כשהיתה חוזרת הביתה ובודקת את המשיבון בתקווה שתמצא הודעה מהבחור, היום אנחנו זמינים כל הזמן, מה שאומר שאפשר להשיג אותנו כל הזמן, מה שאומר שאולי הוא התקשר עכשיו ולא שמעתי, או שלח הודעה, או מייל, או פנה אלי בפייסבוק. אה, לא? איזה באסה, אבל אולי בזמן שבדקתי את הפייסבוק הוא שלח SMS ולא שמעתי... הבדיקות קיימות גם בסוף קשר, כשגם כאן הפייסבוק מהווה סוכן נאמן וחברים משותפים הופכים למרגלים בידיעתם או שלא בידיעתם.
לדוגמה, אשה אחת סיפרה שמחקה בגבורה את הפרופיל של אדם שיצאה איתו, אך לאחר מכן חזרה בכל זאת לבדוק, למרות שהגישה חסומה למי שאינו ברשימת חבריו. בחזית טכנולוגית אחרת, גם האייפון מגויס לעניין, כשאחרת סיפרה על אפליקציה שתאפשר לדעת איפה האדם האהוב נמצא בכל רגע.
- חשיבה מאגית/אמונות טפלות. כשאין לנו שליטה ממשית, אנחנו מנסים להשיג אותה לפעמים בדרכי קסם – להשפיע על הסיכויים שלנו בעזרת החשיבה, חפצים או פעולות, אמונות טפלות מקובלות, או כאלה ייחודיות שיצרנו בניסיון להתמודד עם המצב. לעיתים ההסבר לפעולות או חפצים אלו הוא העבר, כשהן נועדו להביא שוב את המזל הטוב שהאדם נהנה ממנו פעם, או למנוע כישלון. פעמים אחרות האדם קובע כלל שאם יפעל לפיו, יהיה מוגן כביכול. כך למשל האדם יכול להחליט שאם יבוא בלבוש ש"תמיד עובד" (לא בהכרח הכי יפה, אלא כזה שמרגיש נכון) הכל יהיה בסדר, להימנע ממקום אליו יצא לדייט שכשל, או להתאמן בחשיבה חיובית נוסח הסוד כדי לגרום לנייד לצלצל.
לדוגמה, אשה אחת סיפרה שכשהיא יוצאת עם אדם חדש היא מחליפה את הבושם שהשתמשה בו בקשר שכשל, נמנעת מללבוש בגדים מסוימים וקונה בגד חדש להצלחת הקשר. אחרת הודתה שהיא חוששת לשנות את צבע השיער כיוון שקשר קודם הסתיים זמן קצר לאחר שצבעה שיער. נוספת סיפרה כי אינה שומרת את מספר הטלפון של בחור חדש שהיא יוצאת איתו כל עוד אינה בטוחה בקשר, כי היקום "יראה לה" והבחור יעלם.
- גשש-בלש. תחילת קשר מוציאה את השרלוק הולמס הקטן שנמצא באנשים רבים, המגיעים למסקנות מרחיקות לכת על סמך ראיות קלושות או ללא ראיות כלל. לרוב המסקנות מוחלטות, וגורמות לאדם להרגיש פגוע, חסר תקווה או מלא כעס על הצד השני. פעמים רבות האדם שואל אחרים מה דעתם, ומוצא עצמו מבולבל ומתוסכל יותר ויותר, כיוון שלכל אחד יש דעה אחרת.
לדוגמה: הוא לא התקשר כי הוא יוצא עם מישהי. היא לא ענתה כי היא לא רוצה אותי (ואין סיכוי שהיא נרדמה, למשל). ועידת פסגה שמטרתה להכריע האם כשאמר "נדבר" התכוון "אתקשר אליך", או "מקווה שלא נתראה יותר שוב לעולם".
- הימנעות/עיסוק יתר. החרמת מקומות, חפצים וסרטים, סדרות טלוויזיה או שירים הקשורים לאדם האהוב אחרי שהקשר נגמר, בניסיון להימנע מלחשוב עליו. או ההיפך – שקיעה אובססיבית בדברים המזכירים אותו ובמחשבות עליו.
דוגמאות: לעשות עיקוף על מנת לא לעבור ברחובות מסוימים, או להחרים אזור או עיר לגמרי. להעביר תחנה כשיש שיר שהוא/היא אהבו. לחשוב בכל רגע פנוי על הקשר שנגמר, להשוות כל אדם לאקס/ית.
מתי הקושי הופך לאובססיה?
אוקיי, אז רבים מאיתנו מתנהגים בצורה משונה בתחילת או סיום קשר, אז מה? כל עוד הדבר בווליום סביר, הכל בסדר. הבעיה מתחילה אם מחשבות או התנהגויות מסוימות גורמות לסבל, נמשכות פרק זמן ארוך או פוגעות בסיכויים למצוא קשר. למשל, הגיוני שאדם יתאבל על קשר שנגמר תקופה מסוימת, אולם אם כעבור שנה הוא עדיין חושב על כך באופן אינטנסיבי, בודק את הפייסבוק של בת הזוג לשעבר למרות שהדבר מכאיב לו, מחפש אותה במבטו בכל מקום שהוא הולך אליו ומשווה נשים אחרות אליה – יש כאן בעיה.
אין הגדרה ברורה וחותכת מתי מדובר בבעיה, אך ניתן לדבר באופן כללי על פגיעה בתפקוד או ויתור על דברים שהאדם אוהב, זמן רב המושקע בנושא, מצוקה נפשית הנמשכת לאורך זמן או פגיעה בסיכויי ההצלחה של קשרים חדשים כסממן לבעיה שכדאי לטפל בה.
אז מה לעשות?
אם אתם סובלים מעיסוק יתר בתחילת קשר או לאחר שהסתיים, יש כמה דברים שביכולתכם לעשות על מנת לשפר את המצב:
הגבילו גישה. הרחיקו את הנייד מכם (בלי לשכוח להשתיק), צמצמו את מספר הכניסות והזמן שאתם נמצאים בפייסבוק ואל תכנסו לפרופיל של האדם שאתם מעוניינים בו. לא מסוגלים? הפקידו את הנייד בידיים של חבר או השאירו בבית, חסמו או הסתירו את הפרופיל וכן הלאה. הדבר נכון גם אם אתם מוצאים עצמכם עוסקים בלי סוף במזכרות מקשר שנגמר - אחסנו תמונות, מכתבים או חפצים סנטימנטליים אחרים במקום שלא תתקלו בהם כל הזמן. צמצום הגישה יפחית במידת מה את מידת העיסוק בנושא וימנע פעולות אימפולסיביות כמו לשלוח הודעה שרק תפגע בכם.
- אני אבכה אם יבוא לי: למה כל כך קשה לנו בימי הולדת?
- מתרכזים בכותרת הזאת או מנסים להיזכר אם כיביתם את הגז? כך תדעו אם יש לכם OCD
- "היא עקבה אחריי, יום אחד מצאתי אותה בבית שלי": ההפרעה שגורמת לאנשים להתאהב עד כדי טירוף
- גברים חושבים שהם החלשים בחיזור. הם שוכחים שגם לנו מורכב
- זה קורונה או אובססיה? מחשבות אובססיביות ו-OCD בתקופת הקורונה
הישארו בכאן ועכשיו. נוטים להיעלם לרצף מחשבות בלתי פוסק על הנושא? עצרו, יש עולם שלם מסביב. אולי אתם מרגישים שאתם לא יכולים להתרכז בו כל עוד אתם מוטרדים, אבל ההיפך הוא הנכון – ככל שתתרכזו יותר בדברים אחרים, ישאר לכם פחות מקום להתעסק בקשר. לא פשוט, נכון, אבל אם תתמידו בכך תראו שלאט לאט עוצמת העיסוק פוחתת. אם אתם מתקשים להתמקד, בחרו מראש נושא שתנסו להיצמד אליו ככל שתוכלו – למשל בבגדים של אנשים ברחוב, בשיחה, במילים של שירים וכן הלאה.
עשו "דווקא" לאמונות הטפלות. הסיכוי שהקשר יצליח או לא יצליח כי לבשתם בגד מסוים או שמרתם מספר טלפון קלוש, ואתם יודעים זאת. אתם לא מנסים להציל את הקשר אלא להרגיש שליטה ולמנוע מעצמכם את המצוקה שבאי ודאות. אם אתם משלמים על כך מחיר הגיע הזמן להפסיק לסמוך על הקוסמוס ולהתחיל להסתמך על עצמכם - שמרו את הטלפון, לכו למקום שהייתם בו בדייט כושל או השאירו את חולצת המזל בבית. יכול להיות שהקשר לא יצליח, אבל לא בגלל זה, ואתם עשיתם צעד חשוב בהתמודדות עם החשש.
השיטות הנ"ל יכולות להועיל כשרמת העיסוק נמוכה יחסית. אם ניסיתם ליישם שיטות אלו ולא הצלחתם כי היה לכם קשה מדי – כדאי לשקול פנייה לטיפול שיקנה לכם כלים שיאפשרו לכם להתמודד בצורה טובה יותר עם מצבים אלו.
- ד"ר דני דרבי הוא פסיכולוג וסקסולוג. קוגנטיקה - מרכז טיפול קוגניטיבי התנהגותי