שתף קטע נבחר

 

המפקח: נערכנו גם למחאה נגד הבנקים

דודו זקן הביע סימפטיה למחאה החברתית ואמר: "אנחנו לא מקילים ראש בכך אבל אני לא צופה שום בעיה. המחאה הציפה הרבה נושאים ואי אפשר להתעלם מהם". המפקח ניסה להרגיע את החשש מהורדת דירוג ארה"ב: אין סכנה ליציבות הבנקים

המפקח על הבנקים מנסה להרגיע את החששות בעקבות ההתפתחויות מעבר לים: במסגרת הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות בישראל אמר הבוקר (א') דודו זקן, כי לא צפויה כל פגיעה במערכת הבנקאית בעקבותהורדת דירוג האשראי של ארה"ב.

 

 

"אין שום סכנה ליציבות הבנקים", אמר המפקח, "הכסף בבנק בטוח לגמרי ולא קורה לו שום דבר בגלל הורדת הדירוג. הבנקים במדינת ישראל לא יצטרכו להחזיק הון נוסף".

 

זקן הסביר: "צריך לזכור שמדובר בהורדת הדירוג לחוב לזמן ארוך של ממשלת ארה"ב. זה היה תרחיש אפשרי עוד מאז שסוכנות הדירוג S&P נתנה אזהרה לממשלת ארה"ב . גם אנחנו נערכנו לכך. משקל הסיכון של דירוג AA+ זה כמו טריפל A כלומר אפס, המערכת הבנקאית לא תידרש להון נוסף.

 

"יש להפריד בין זמן קצר לזמן ארוך. בזמן קצר, נכון להתפתחויות בשווקים, התנודתיות היא לא טובה. לגבי הטווח הארוך יכולה להיות השפעה על מדינות בעולם וגם ישראל. יכולה להיות האטה בצמיחה".

 

לדברי זקן, "התרחיש הזה הוא לא תרחיש קיצון כשאנחנו מדברים על תרחישים בשווקים הגלובלים יש גרועים מאלה. האירוע האחרון ממחיש את הצורך בהיערכות לתרחישים. זה אומר שצריך רזרבות מתאימות, זה אומר להכין תוכניות מגירה וכן כלי מדידה. אתמול התקיימה ישיבה ביננו לבין האוצר ורשות ני"ע. אנחנו נמשיך לקיים התייעצויות.

 

"תרחיש קיצון הוא עוד כלי לניהול הסיכונים. אנחנו בודקים את תרחישי הקיצון שהבנקים עושים. לאחרונה עשינו תרחיש של משבר גלובאלי,הרבה יותר גרוע ממה שקורה עכשיו. הוא היה תקין ועם זאת יש מה לשפר בבנקים כגון אשראי ממונף והשקעות במסגרת תיק הנוסטרו".

 

"תנודתיות במחירי הנדל"ן תשפיע על המוסדות הפיננסיים"

המפקח התייחס גם לאפשרות של ירידה חדה במחירי הדירות והשפעתה על החזרי לווי המשכנתא. "אם מחיר הדירה ירד ב 10% תפסיק לשלם משכנתא? אני מניח שלא. כל תנודותיות חדה במחיר משפיעה לרעה על המוסדות הפיננסיים וגם על הציבור".

 

המפקח התייחס גם לתחום המימון לענף הנדל"ן שצפוי לדרוש אשראי בהיקפים גדולים מהבנקים לקראת תנופת בניה מאסיבית. "יש סיכון במימון ענף הנדל"ן. זה לא אומר שצריך לעצור את האשראי לענף, אך צריך לנהל אותו טוב כמו בכל מוקד סיכון".

 

בתשובה לשאלת ynet האם בנק ישראל נערך למחאה גם מול המערכת הבנקאית, אמר המפקח: "אנחנו לא מקילים ראש בכך, יש היערכות כזו, אבל אני לא צופה שום בעיה. אני חושב שיש הרבה נושאים שהמחאה הציפה ואי אפשר להתעלם מהם. לי באופן אישי יש סימפטיה, אך צריך גם לזכור שיש חשיבות גדולה לשמור על משמעת תקציבית".

 

המפקח חזר והדגיש את הצורך בחיזוק הון הליבה של הבנקים. בהתאם להוראות בנק ישראל, הבנקים נדרשים להחזיק בחלק מסויים מההון שלהם שישמש כבטוחה כנגד הפסדים וסיכונים. מדובר בהון הבסיסי של הבנק (הון ליבה) הכולל את הון בעלי המניות ורווחים שצבר הבנק. הדרישות הן שהוא יהווה לפחות 7.5% מהנכסים הנמצאים בסיכון. הוא הדגיש, כי הפיקוח כבר הגביל את הבנקים בחלוקת דיבידנד למי שהון הליבה שלו נמוך מ -7.5%.

 

זקן התייחס לנושא העמלות והזכיר את נתוני דו"ח פניות הציבור של אגף יחסי בנק-לקוח בבנק ישראל. לפיו בשנת 2010 טופלו 7,165 תלונות בכתב כלפי בנקים וחברות כרטיסי אשראי ו-20 אלף פניות טלפוניות. למרות שמחירי העמלות הכוללים שמשלמים הלקוחות עדיין גבוהים, לדברי המפקח, מחירי העמלות נשחקו ריאלית בעוד מחירים אחרים במשק עלו.

 

הוא הדגיש כי קביעת מחיר לשירותים בנקאיים על ידי הפיקוח היא צעד שגוי. "הרפורמה בעמלות הביאה את הנושא למודעות. אבל אי אפשר לצפות שאנחנו נכפה רגולטורית שהעמלות יגיעו למחיר שישביע את רצון הציבור. התחלנו בקמפיין וזו התחלה". זקן קרא לציבור לעבור לנותני שירותים זולים יותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים