"הו חיים!": וולט ויטמן בשיר מחאה
"על כוונת החפצים, על המאבק שתמיד מתחדש/ על התוצאות העלובות של הכל - על ההמונים המשתרכים והנקלים שאראה סביבי/ על השנים הריקות". שיר מחאה מאת וולט ויטמן
מאת: וולט ויטמן
תרגם מאנגלית: משה דור
הו אני! הו חיים!
הוּ אֲנִי! הוֹ חַיִּים!...עַל השְאֵלוֹת הַחוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת שֶׁל אֵלֶּה;
שַׁיָּרוֹת אֵין קֵץ שֶׁל מְפִירֵי הָאֵמוּן—עַל כְּרַכִּים גְּדוּשֵׁי הַשּׁוֹטִים;
עַל עַצְמִי הַמּוֹכִיחַ לָעַד אֶת עַצְמִי, (כִּי הֲיֵשׁ יוֹתֵר שׁוֹטִים מִמֶּנִּי, וְיוֹתֵר מְפִירֵי אֵמוּן?)
עַל עֵינַיִם הָעוֹרְגוֹת לַשָּוְא אֶל הָאוֹר—עַל כַּוָּנַת הַחֲפָצִים—עַל הַמַּאֲבָק שֶׁתָּמִיד מִתְחַדֵּשׁ;
עַל הַתּוֹצָאוֹת הַעֲלוּבוֹת שֶׁל הַכֹּל—עַל הַהֲמוֹנִים הַמִּשְׂתָּרְכִים וְהַנִּקְלִים שֶׁאֵרְאֶה סְבִיבִי;
עַל הַשָּׁנִים הָרֵיקות וְחַסְרוֹת-הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַשְּׁאָר—וְעַל הַשְּׁאָר שֶׁל עַצְמִי הַכָּרוּךְ בָּהֶן;
הַשְּׁאֵלָה, הוֹ אֲנִי! כֹּה נוּגָה, הַחוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית—מַה טּוֹב יִמָּצֵא בֵּינוֹתָם, הוֹ אֲנִי, הוֹ חַיִּים?
תשובה.
שֶׁאַתָּה כָּאן—שֶׁהַחַיִּים קַיָּמִים, וְהַזֵּהוּת;
שֶׁהַמִּשְׂחָק הָעֱזוּז נִמְשָׁךְ, וְאַתָּה תִּתְרּם שִׁיר.
וולט ויטמן (1819-1892), גדול משוררי אמריקה, מבטא בחריפות את האכזבה המרה מן התקוות שלא התגשמו לאחר מלחמת האזרחים עתירת-הקורבנות ואת המחאה נגד הפרת האמון והולכת השולל של מנהיגי האומה, אך גם את ה"בכל זאת" שמוסיף להבהב למרות הכל.