האוצר להסתדרות: השיבו למדינה 1.1 מיליארד ש'
ל-ynet נודע כי שתי תביעות נגד ההסתדרות, המתגלגלות כבר עשור בבתי המשפט, הגיעו לאחרונה לבוררות. בלב המחלוקת: יותר ממיליארד שקל שהעבירו קרנות הפנסיה של ההסתדרות למימון פעולות שונות של הארגון, בזמן שהמדינה הוציאה כסף מכיסה כדי למנוע קריסתן
האוצר תובע מההסתדרות להחזיר לקופת המדינה כ-1.1 מיליארד שקל שנלקחו במשך שנים מקרנות הפנסיה ההסתדרותיות למימון פעולות שונות של גופי הארגון, במקום שיישמרו לטובת הפנסיונרים.
ל-ynet נודע כי אחרי דיונים משפטיים שנגררו ללא הכרעה כמעט 10 שנים, הוחלט להעביר את התביעה לבוררות לפני כשלושה חודשים, בהסכמת בכירי האוצר ויו"ר ההסתדרות עופר עיני.
מדובר בהשבת כ-700 מיליון שקל שנלקחו מקרן הפנסיה של פועלי הבניין, מה שגרם לקריסתה בשנות ה-90. מאז משולמת הפנסיה לגמלאי הקרן מתקציב המדינה. תביעה נוספת היא להשבת כ-400 מיליון שקל שנלקחו משש הקרנות ההסתדרותיות האחרות.
כספי החוסכים הועברו לגופים המקורבים להסתדרות
ב-2002 הוגשו נגד ההסתדרות שתי תביעות משפטיות, שהתנהלו עד לאחרונה בנפרד. האחת על החזר כספי קרן הבניין והשנייה על החזר כספי קרנות אחרות.
התביעות שהגיש האוצר מגובות במסמכים המגוללים לכאורה את השיטה שבה נלקחו כספי החסכונות הפנסיוניים למימון תקציבים של גופים הסתדרותיים אחרים. מתיקי קרן פועלי הבניין שנבדקו בראשית החקירה ב-2001 עלה כי מנהלי חברת העובדים - בעלת הבית של ההסתדרות - הורו למנהלי הקרן להעביר סכומים בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים למגוון גופים, החל במעונות של נעמ"ת וכלה בהפועל פתח-תקווה.
הוראות העברת הכספים לא היו לכאורה ללא תמורה. במכתבים למנהלי הקרן נאמר שהכספים מגובים ב"אגרות חוב צמותות". מנהלי הקרן הבינו שמדובר באג"חים צמודים של חברת העובדים, אז הגוף הציבורי הגדול והעשיר ביותר במדינה. בשלב מאוחר יותר, ביקשו מנהלי קרן הבניין ממנהלי חברת העובדים לפדות את אותן "אגרות חוב צמודות". הם הבינו כי למעשה לא קיים דבר כזה וכי מדובר באגרות "צמותות" שאינן שוות את הנייר עליו הן כתובות. מכאן החלה התמוטטות הקרן.
בדיקת תיקי קרנות הפנסיה האחרות (מבטחים, מקפת וכו') באגף שוק ההון באוצר חשפה גם שם תהליך של הוצאת הכספים, אשר למזלן לא העמיק כמו זה שאיים בחרפת רעב על גמלאי קרן פועלי הבניין, שכן למזלם אישרה ועדת הכספים בזמנו את תשלום הפנסיות שלהם מתקציב המדינה.
שתי התביעות הוגשו ב-2002 בתקופת כהונתו של שר האוצר סילבן שלום בממשלת שרון הראשונה. התביעות נולדו מחקירת הקריסה של קרן פועלי הבניין שנערכה באגף שוק ההון והביטוח של האוצר, באישורו של שלום. במהלך החקירה התברר כי גם הקרנות ההסתדרותיות האחרות נמצאות על סף פשיטת רגל.
זמן קצר לאחר מכן, בשנת 2003, לאחר שהתברר כי קרנות הפנסיה הוותיקות שבניהול ההסתדרות עמדו על סף פשיטת רגל והגיעו לגרעונות אקטואריים עצומים של מעל 110 מיליארד שקל (סך הנכסים קטן מסך ההתחייבויות של הקרנות כלפי המובטחים), הלאימה המדינה את הקרנות כדי להציל את הקצבאות לפנסיונרים. מי שהוביל את המהלך בזמנו היה שר האוצר בנימין נתניהו. נתניהו נחלץ להציל את הקרנות ברפורמה שסגרה את הקרנות ההסתדרותיות לעמיתים חדשים והצילה את הפנסיות של עשרות אלפי גמלאים שהיו בסכנה.
החזר? כנראה לא בזמן הקרוב
לאחר הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית, חזר אגף שוק ההון באוצר להתעניין בגורל התביעות המשפטיות. כשנוכחו באגף שהדיונים התקיימו בעצלתיים בעשור שחלף הוחלט לקדם את ההכרעה ולקבל את המלצות בתי המשפט להעביר את התביעות לבוררות. עופר עיני נתן את הסכמתו.
כעת, האוצר מבקש להחזיר למדינה לפחות חלק מהכסף הגדול שהושקע בהצלת עמיתי הקרנות והפנסיונרים שלהן. הבוררים שנבחרו להכריע בפרשה הם השופטים בדימוס תיאודור אור, לשעבר בבית המשפט העליון, ובועז אוקון, לשעבר מנהל בתי המשפט.
תביעות האוצר מההסתדרות להחזר כספי הקרנות התנהלו בבתי המשפט בעצלתיים בעשור האחרון אך לא במקרה. הקצב האיטי היה לא מעט בגלל בעיית האחריות המשפטית של שליטי ההסתדרות החדשה למעללי קודמיהם. היא קמה בינתיים על טהרת האיגוד המקצועי, וספק אם תוכל להחזיר את הכסף. באוצר מקווים שהבוררות תקדם פתרון כלשהו, אבל לא נראה שגם זה יקרה בטווח זמן קצר.
לפנייה לכתב/ת 
