נחת לקשישים: מעכשיו - ביטוח סיעודי לכולם

כ-66% מהקשישים השוהים במוסדות משלמים מממנים מכיסם את מחיר האשפוז. אולם מצב זה עומד להשתנות בעזרת רפורמה אותה הציג היום סגן שר הבריאות שמבטיח לתקן את ה"עוול ההיסטורי" שנגרם לקשישים

נרי ברנרפורסם: 07.08.11 , 22:57

סגן שר הבריאות ח"כ הרב יעקב ליצמן, הציג היום (א') את עיקרי רפורמת ביטוח הסיעוד הציבורי בתחום שירותים לקשישים סיעודיים בישראל, שעיקרה הכללת תחום הסיעוד בסל הבריאות והענקת ביטוח סיעודי לכלל אזרחי ישראל.

צעד זה מגיע לאחר מחקר שנעשה במשרד הבריאות בעקבותיו הוצגו ההמלצות לשיפור השירות לקשיש הסיעודי שהוצגו לראש הממשלה. הצורך ברפורמה עלה גם בממצאים שהוצגו לאחרונה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 בפרק הדן בהיבטים בתחום הטיפול בקשישים, שנגע בין השאר בליקויים הקיימים בתחום השירותים הניתנים לקשישים סיעודיים.

מטרתה של הרפורמה היא להרחיב את הזכאות לטיפול סיעודי רפואי לקשישים תוך צמצום הבירוקרטיה על ידי יצירת רצף טיפולי במסגרת אחת. מנתוני משרד הבריאות, ניתן לראות שקשישים ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי (הכולל בתוכו גם דמי ביטוח סיעוד) לא תמיד מקבלים את הסיוע מהמדינה וגם אם מדובר בסיוע דל. הדבר נגרם משום שהם מקבלים שירות ממערכת לא מאורגנת ולא יעילה שמעמיסה על הקשיש ומשפחתו את הנטל בו אמורה הייתה המדינה לשאת.

עוד הוצגו בעיקרי הרפורמה, מספר דוגמאות לכשלים הקיימים כיום ביניהן:

כ-170 אלף קשישים סיעודיים מוגבלים שוהים בקהילה או במוסדות אשפוז. אולם שירותי הסיעוד הניתנים במימון ציבורי אינם נותנים מענה מספק.

קשישים שנמצאים ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר וברמת התלות בזולת הגבוהה ביותר זכאים ל-3 שעות ביום של טיפול סיעודי.

למעלה מ- 30% מהשוהים במוסדות סיעודיים ותשושי נפש וכ-66% מקשישים התשושים השוהים במוסדות, לא מקבלים מימון ממשלתי כלשהו ומממנים מכיסם את מלוא מחיר האשפוז. כאשר בשאר המקרים הנטל על משק הבית יכול להגיע לכ- 5,000-15,000 שקלים בחודש. בנוסף לכך גם מי שתומך בקשיש מקרב בני המשפחה, נפגע כלכלית.

לא פחות משש רשויות מטפלות בקשיש שנזקק לסיעוד, מה שגורם לסרבול ביורוקרטי.

לפי דברים אלו וכשלים נוספים, מציע משרד הבריאות, רפורמה תלת-שלבית המתפרשת על כ-5 שנים, שעלותה הכוללת כ-1.2 מיליארד שקלים (במונחי שנת 2011).

לפי הצעת משרד הבריאות יתווספו כ- 50% לשעות הטיפול השבועיות בקהילה (עלייה מ-22 ל-33), סל שירותים ייעודי יוגדר בחוק, והכתובת שתעמוד בפני הקשישים ובני משפחותיהם תהיה קופת החולים.

בשלב הראשון של הרפורמה שעתיד להמשך כשנה וחצי מתוכננת הרחבת הזכאות לשירותי הסיעוד בקהילה, הרחבת אחריות וסמכויות של קופות החולים ותיווצר בקרה של קופות החולים על מימוש ואיכות "שעות הסיעוד".

לאחר שלב זה יועבר לאחריות קופות החולים אספקת שירותי האשפוז הממושך, ובשלב השלישי (בעוד כ-3 שנים לאחר יישום הרפורמה) מתוכננת העברת אחריות כוללת מהמוסד לביטוח לאומי למשרד הבריאות וקופות החולים תוך הרחבת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקצוב מתאים.

מעבר לשיפור הצפוי באיכות השירותים לקשישים ובני משפחותיהם, לתוכנית גם השלכות כלכליות רחבות, כגון תוספת משרות לעובדים ישראלים בהיקף משוער של כ-5,000 משרות, צמצום ההוצאה הלאומית עקב חסכון בתקורות וכתוצאה מבקרה יעילה יותר אחר נותני השירות.

ליצמן: "צדק חברתי ותיקון עוול היסטורי"

סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן, אמר: "זהו צדק חברתי ותיקון עוול היסטורי לאוכלוסייה המתבגרת בישראל".

בהודעת משרד הבריאות נמסר: "דווקא בימים אלה בהם עולות על פני השטח סוגיות חברתיות נוקבות שדורשות התייחסות מעמיקה מצד משרדי הממשלה השונים, נדרשת תשומת לב מיוחדת לאותה אוכלוסייה שהיא אולי החלשה ביותר בחברה הישראלית, שלא תקים מאהלים ושזעקתם לא נשמעת. אוכלוסייה שבמקרים רבים עברו מוראות עד שהגיעו לישראל, הקימו במו ידיהם את המדינה ואת הכלכלה הצומחת ושברמת ההצהרות אכן אין חולק על זכותם לסיים את חייהם בכבוד – השאלה רק – מי ירים את הכפפה ויוציא את הדברים מהכוח אל הפועל?

בנוסף, התוכנית נותנת מענה למעמד הביניים שמשלם דמי ביטוח לאומי במשך שנים רבות ומצפה בשנותיו האחרונות לביטוח סוציאלי בהיקף שירותים ראוי.

סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו והנהלת משרד הבריאות רואים עצמם מחויבים לנושא זה באופן מוחלט. הם יפעלו ככל הניתן כדי לקדם החלטות בממשלה ושינויי חקיקה הנדרשים כדי לשפר את השירותים לקשישים נזקקי הסיעוד בישראל".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו