לחשוב בתוך הקופסה: ארוחה מושלמת לביה"ס

על סקאלת ההורים (הנורמלים) בעולם אפשר למצוא שני סוגים מעניינים במיוחד- אלה שעוצרים בבוקר עם הילד במכולת ומציידים אותו בשוקו ובלחמנייה ריקה לבית הספר, ואלה שעומדים וחותכים את הלחם בצורת דובי, משחילים את הזיתים על חוטי אספרגוס, פורסים את הגבינה הצהובה בצורת כוכבים, מדביקים ביצה קשה בצורת ארנב ומוסיפים כמה עגבניות שרי עם קיסמים שנראים כמו עלים, כדי שלא ייראה זרוק. ובכן, תודו שהייתם שמחים לקבל ארוחת עשר כזאת בעצמכם.

בשנים האחרונות מכה טרנד הבֶּנְטוֹ גלים הרבה מעבר למקורותיו ביפן, וגם בארץ אפשר למצוא נציגה מעניינת שלו בדמות אילאיל זיו, מדריכת אמנות שמנהלת בלוג יצירה וגם בלוג בנטו בשם "ארוחה בקופסה".

זיו הגיעה לבנטו דרך בלוגים אחרים, התלהבה מהאסתטיקה ומה"חמידות" ונשבתה בקסם. אבל בניגוד לפתיח שלי בהתחלה, זיו לא קמה בחמש בבוקר כדי להכין ארוחות בנטו לילדים הקטנים שלה, אלא שומרת את התענוג לארוחת ארבע, לבוקר שבת או לטיולים. "יש כאלה שמשקיעים ברמות שאני לא הייתי עומדת בהן", היא אומרת. "אני לא צריכה לצייר את הארוחה ולהשקיע בקשקושים מיותרים, מספיק לי כל דבר שמסודר בקופסה בצורה נעימה ואסתטית. הילדים יסיימו את הארוחה בכל מקרה".

מסודרים בקופסה- ארוחת עשר לביה"ס(צילום: אילאיל זיו)

בנטו היא ארוחה ביתית ארוזה בקופסה, שבקלות יכול להידרדר לאובססיה אסתטית תוצרת יפן. הבנטו קומפקטי ומנצל היטב את חלל הפנים של הקופסה, ולא פחות חשוב מכך, מושך את העין.

ארוחת בנטו מאוזנת אמורה לכלול שלוש מנות פחמימה, שתי מנות של פרי וירקות ומנת חלבונים אחת. יש סוגי בנטו שנועדו לאכילה לצד שולחן ומוגשים במסעדות, יש בנטו שנועדו לאכילה משותפת מחוץ לבית, כמו בפיקניק, ויש ארוחות שנלקחות לנסיעות או לעבודה. אבל כשמדובר בהרגלי האכילה של האמריקאים או של ישראלים, הבנטו מקבל טוויסט ומודגש במיוחד הצד האמנותי וההרמוני שבו, זה המתכתב יותר עם המונח "קוואי" היפני, שמשמעו כל מה שחמוד וקטן אהוב. ארוחות הבנטו הופכות ליצירות אמנות זעירות, והשמים (ושולי הקופסה) הם הגבול.

זיו טוענת שזמן ההכנה של בנטו נע בין 5-20 דקות ("בשביל משהו מאוד מושקע"). "כשאנשים מדברים איתי על השקעה", היא אומרת, "אני עונה שלוקח אותו זמן לסדר את האוכל יפה או לזרוק אותו בצלחת. אותי אישית פחות מעניין לחתוך שושנים ממלפפונים, ומספיק שהאוכל מוגש חתוך לרצועות ויפה. היום התחלתי אפילו לקחת לעצמי בנטו מסודר כשאני יוצאת מהבית".

• זה אקולוגי. פחות שקיות ניילון, פחות נייר עטיפה לכריכים.
• זה בריא. אלא אם כן מילאתם את קופסת הבנטו שלכם בחטיפי שוקולד, מהות הבנטו היא ארוחה מאוזנת ובריאה שהוכנה במטבח ביתי. המנות בבנטו תחומות ומדודות ואפשר להקפיד כך בקלות יותר על כמות הקלוריות הנצרכת.
• זה חסכוני. להביא אוכל מהבית לעבודה יכול לחסוך לכם כמה מאות שקלים בחודש, ובכלל ההתמקדות באוכל ביתי נוטה להוביל את הבילויים הזוגיים והמשפחתיים רחוק יותר ממסעדות ירקות. בימים אלו מדובר בתחליף ראוי ביותר ובהשקעה לא גדולה במיוחד.
• זה אסתטי. "כמו שאנחנו אוהבים לשבת במסעדה וליהנות ממנה יפה", אומרת זיו, "ככה גם הילדים יכולים ליהנות מבנטו. זה עניין של מודעות אסתטית, וההבדל הוא אולי חמש דקות בחיתוך ובסידור של הדברים".
• זה טוב לילדים. גם ילדים חיים בעולם ה"קוואי", ואוכל חמוד הוא כזה שאי אפשר לעמוד בפניו. ביצה קשה בצורת ארנב? הולך. פרוסות מלפפון בצורת פאזל? הולך גם הולך. ארוחת בנטו מאפשרת (לפחות באופן תיאורטי) לחשוף את הילדים לסוגי מאכלים חדשים בצורה ידידותית יותר ואפילו מפתה. בנוסף, קל יותר לאכול ארוחה מסודרת ותחומה שבה נמצא גם פרי כקינוח מאשר להתמודד עם נדודים משועממים למקרר וחיפוש אחרי אוכל.
  

אקולוגי וחסכוני - בנטו(צילום: אילאיל זיו)

צעד ראשון: לחשוב בתוך הקופסה

אמנם מה שיש בקנקן דווקא מעניין ביותר הפעם, אבל לפני שמתחילים חובה להצטייד בקופסאות מתאימות לאריזת ארוחה ולוודא שהן מסוגלות להכיל את הדרוש - בלי נזילות ובלי פספוסים. הגדירו לעצמכם מראש אם הקופסאות מיועדות לארוחה קטנה של ילד בן חמש או לתכולת הקיבה של נער מתבגר בחופש הגדול (שכנראה יטרוף גם את הקופסה בלי לעצור לרגע).

המחוננים יכולים לעשות צעד אחד נוסף לקראת האובססיה ולנסות להתאים בין נפח הקופסה, גיל הסועד, הגובה שלו (!) ומספר הקלוריות בארוחה, למשל על פי טבלאות מתורגמות מיפנית.

לבחור את הקופסה עם החלוקה הנכונה(צילום: אילאיל זיו)

צעד שני: להתאבזר

אחרי שצלחתם את מבחן הקופסה, הגיע הזמן להצטייד בעוד כמה אביזרים שיהפכו את האוכל שלכם לחמוד ומזמין:

• חותכנים. עולם ומלואו של חותכנים במגוון צורות ומחירים אפשר למצוא בכל חנות לציוד אפייה, חנויות צעצועים (למשל אלה שנמכרים עבור משחק בבצק סוכר או פלסטלינה) וכו'. יש חותכנים קטנטנים שיתאימו לפרוס ירקות או גבינות ויש חותכני ענק להכנת כריכים בצורות מיוחדות.
• קיסמים בצורות. קיסמים צבעוניים עם סיומות מיוחדות כמו ראשי חיות, עלים או פרחים יוסיפו לבנטו שלכם המון חיים ויאפשרו לקטנטנים לאכול בצורה מסודרת מבלי להסתבך עם סכו"ם נוסף.
• תבניות אישיות. זיו ממליצה על מנג'טים צבעוניים מסיליקון כדי להגיש חטיפים קטנים או פירות וירקות חתוכים, וגם את אלה אפשר לקנות כבודדים או בחבילות גדולות שאפשר למצוא גם בפחות מ-50 שקלים.
• פינוקים. תבניות לביצים קשות בצורות מקסימות, מזלגות וכפיות קטנטנים - שְמֵי יפן הם הגבול, ומי שמתמכר לעניין יכול לחפש בעיקר באתרים בחו"ל אחרי מציאות שיעשירו את ארוחות הבנטו שלו, ולהשתמש באביזרים הקטנים כדי להרשים גם אורחים גדולים באירועים מיוחדים.
  

אל תשכחו את האבזור המתאים(צילום: שינזי קאטו ישראל)

צעד שלישי: למצוא השראה

לא יודעים איך ליצור קומפוזיציות מפתיעות מלחם וקוטג'? נסו את חמשת האתרים הבאים כדי להכיר טוב יותר את עולם הבנטו ולהבין מה הכיוונים שמתאימים לכם:

• Lunch in a Box: האתר של דבורה המילטון, אמריקאית מסן פרנסיסקו שבילתה תשע שנים ביפן ופגשה בבנטו לאחר שבעלה התגלה כחולה צליאק. יש כאן המון מידע על בנטו, חנויות לאביזרים, מתכונים ועוד.
• ארוחה בקופסה: הבלוג של אילאיל זיו, שגם בו הצעות הגשה לארוחות בנטו, הדגמות של אביזרים והרבה מאוד אסתטיקה משפחתית ישראלית שרק עושה חשק להיות מוזמן אליה לארוחה.
• Just Bento: האתר של מקיקו איטו היפנית, שמחלקת את זמנה בין יפן, שווייץ ודרום צרפת. כדי להעביר את החיים הכל כך קשים האלה היא מתנחמת בארוחות בנטו בריאות. איטו מתמקדת בארוחות שנועדו לשלוט בכמות הקלוריות הנצרכת, וגם הוציאה ספר באנגלית למעוניינים.
• Another Lunch: עקרת בית אמריקאית נוספת בשם מליסה, אמא לארבעה ילדים שאחד מהם לוקה באוטיזם, אמנם מזמן לא עדכנה את האתר שלה, אבל תוכלו לנבור בו ולמצוא דוגמאות לארוחות בנטו מעניינות, לאביזרים שאפשר לפנטז עליהם וכו'.
• Bento Lunch: כשהקנדית העונה לשם שאנון קארינו משועממת, אין לה הרבה מה לעשות מעבר להכנת ארוחות צהריים ביתיות בדמות פרפרים, פיראטים, בלרינות או דגים. תמצאו שם ארוחות שבדרך כלל כוללות רכיב אחד מושקע והשאר פשוט חתוך נאה בצבעוניות נעימה. שווה להציץ.
  

צעד רביעי: לשכנע את הילדים

עמלתם, חתכתם, קצצתם, הדבקתם עיניים לחביתה ואוזניים לשסק - ועכשיו האוצרות הקטנים שלכם צריכים להסכים לאכול את כל זה. נשמע פשוט?

זיו טוענת שאצלה הבנטו "חד משמעית לא עוזר לילדים להיפתח לטעמים חדשים", אבל היא שומעת בכל זאת תגובות אחרות מצד הורים. אפשר רק לקוות שגם אצלנו ביצה קשה בצורת דובי או דג תשבור את סרבנית הביצים העיקשת. מקסימום, נשלח אותה ליפן. 

מישהו ראה את הדובי שלי?(צילום: אילאיל זיו)