עוברים בי"ס או גן? 10 דרכים לעזור לילד להסתגל

בעוד שלושה שבועות מתחילה שנת לימודים חדשה, ובבתים רבים מתחילים כבר לחוש את מפלס המתח עולה. השנה החדשה מביאה איתה שינויים ומעברים, פרידה ממשהו מוכר והתחלה של משהו חדש.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

בין שמדובר במעבר למטפלת הראשונה או לגן, מגן פרטי לעירוני או לכיתה א', מבית הספר היסודי לחטיבה ואפילו לתיכון, אנו מוצאים את עצמנו כהורים אפופים בהתרגשות המהולה בלא מעט חששות ותהיות: האם הילד שלי יסתגל למסגרת החדשה? האם ישמעו אותו, ייענו לצרכיו, יבינו אותו? איך הוא ידע היכן נמצא כל דבר, למי לפנות כשהוא צריך משהו? האם ימצא חברים? ובכלל, האם בחרנו את הכי טוב עבורו? הלב דופק והבטן מתהפכת.

אפילו כשמדובר באותה מסגרת, ייתכנו שינויים: חלק מאנשי הצוות מתחלפים, ילדים חדשים מגיעים, אחרים עוזבים, וגם הילד שלנו גדל והוא לא בדיוק אותו ילד כמו בשנה הקודמת.

גם כשהמעבר רצוי וצפוי, חשוב להתארגן לקראתו כדי שיהיה הכי קל, פשוט ורגוע עבור ילדינו - וגם עבורנו. נתחיל מזה שנבדוק איפה אנחנו בסיפור הזה. היזכרו במעברים משמעותיים בחייכם, כמו מסגרות חינוכיות, הצבא, מקומות עבודה, ובדקו האם היה מדובר באירוע משמח ומרגש, או שרק המחשבה על זה מכווצת לכם את כל הגוף? כשאתם משווקים לילד שלכם בעליצות רבה את הגן החדש כדבר הכי כייפי שיכול להיות, אך בתוך-תוכם משקשקים, יש סיכוי לא מבוטל שהתחושה תעבור אליו.

זאת הזדמנות טובה להבחין בין מה ששייך לנו ומה ששייך לילד. עם כל הכבוד והדמיון לנו, הוא לא שחזור מדויק שלנו - הוא גדל במשפחה אחרת, בתקופה אחרת, במקום אחר. יש לו את עצמו, את היכולות והכוחות שלו, הביטחון והחוסן הנפשי שלו, ואני מזמינה אתכם לראות את זה ולסמוך עליו.

ובצד המעשי, הנה כמה עצות טובות שיסייעו לכם להחליק ביתר קלות לשלב הבא:

1. היו שלמים עם ההחלטה

זהו, בחרנו. עברנו דרך ארוכה, אבל זו הבחירה הכי טובה שיכולנו לעשות - וזה המסר שנעביר מעתה. ככל שנשדר לילדים שלנו יותר החלטיות ובהירות לגבי המקום החדש, כך גם הם ירגישו שם יותר בטוחים.

2. הימנעו מ"כפל נאמנות"

קבלו בזרועות פתוחות את הדמויות החינוכית החדשות (מטפלת, מורה, צוות הגן) ופנו להן מקום של כבוד בחייכם. אם אנחנו ביקורתיים או אמביוולנטיים כלפי הגננת או המורה, הילדים הנבונים שלנו יתקשו להיקשר אליה וירגישו כאילו הם בוגדים בנו. זהו מצב מיותר המעכב את ההסתגלות.

3. קשיים אובייקטיביים וסובייקטיביים

קשיים אובייקטיביים הם עובדות: יותר מדי ילדים בגן, מגוון הצעצועים אינו מספק, הדרך לבית הספר ארוכה מדי... בכל אלה נכיר ונלמד להסתדר איתם. קשיים סובייקטיביים, לעומת זאת, הם דברים שאנו רואים כקושי אך אינם בהכרח כאלה (הילד קטן מדי, לא חברותי, לא מסתדר). בדקו עם הסובבים אתכם כיצד הם רואים את הילד, ואולי יסתבר לכם שאין כאן קושי שצריך להדיר שינה מעיניכם.

4. דאגו להיכרות מוקדמת

הכירו לילדים את המקום החדש, את הדרך מהבית אליו ובחזרה, את פינות המשחק, הכיתות, השירותים. ביום הראשון המקום יהיה כבר מוכר, מה שינסוך בילד ביטחון. 

5. תארו לילד מראש מה עומד לקרות

ככל שהילד צעיר יותר כך הוא צריך יותר הכנה מוקדמת ומפורטת לקראת משהו חדש ולא מוכר. פירוט מרבי של סדר העניינים בימים הראשונים ("הטרמה") יועיל לכולכם. ספרו לו מה עושים מרגע היציאה מהבית, דרך הפרידה מאבא ואמא, שעת המשחק והפסקות האוכל ועד השעה שבה אתם אוספים אותו.

דאגו שהילד יכיר לפחות ילד אחד נוסף במקום החדש (צילום: shutterstock)

6. תנו מקום לשאלות

בדקו מה מעסיק ומטריד את הילדים שלכם. לפעמים תגלו שמעסיק אותם דבר שלעולם לא הייתם חושבים עליו, כמו "איך יודעים שאפשר ללכת הביתה?" או "איך אספיק גם לאכול וגם לצאת להפסקה?". הימנעו מחיזוקים מהירים בנוסח "אל תדאג, יהיה בסדר, כולם עוברים את זה", אלא שאלו והתעניינו באמת במה שמתרחש אצלם בפנים. תנו להם במה לדבר, להביע רגשות ולפרוק.

7. הביאו חפצים מוכרים מהבית

לעתים ילדים מבקשים לקחת איתם "חתיכת בית" כשהם הולכים למקום לא מוכר: בובה, משחק, חפץ מעבר. אפשרו זאת, תוך תיאום עם הגננת או המורה. זה יכול בהחלט לנסוך בהם ביטחון בשבוע הראשון.

8. דאגו לפרידה מסודרת

הפרידה המהירה (או ההיעלמות, הגרועה ממנה) משאירה את הילד בחוסר ודאות. זכרו כי גם לילד שלכם (בדיוק כמו לכם) קל יותר להתמודד עם הנודע מאשר עם הלא-נודע. אמירה כמו "אני הולכת עכשיו וניפגש אחרי ארוחת הצהריים" נותנת לילד עוגן. לעומת זאת, משפט כמו "אל תדאג, היום יעבור מהר" מעביר מסר בעייתי מאוד, שבו הגן מצטייר כמו תרופה שצריך לבלוע מהר כדי לא להרגיש את טעמה המר.

9. המציאו טקס פרידה קבוע

ילדים אוהבים מאוד דברים החוזרים על עצמם שוב ושוב, בדיוק מרבי. זה נוסך בהם ביטחון ורוגע. המציאו משפט, תנועה, שיר או דקלום שתגידו יחד בכל בוקר לפני הפרידה, מה שיהפוך אותה לדבר נעים ואפשרי יותר.

10. הסתגלות היא תהליך

אם זה היה בידינו, היינו שמחים להסתגלות של יום-יומיים ובזה לגמור את הסיפור ולהמשיך הלאה בשגרת חיינו. אלא שכמו כל תהליך, מדובר פה בזמן וישנם ילדים הזקוקים לו יותר מאחרים. אל תנסו לזרז את הקצב, התחילו אותו עם הרבה אוויר ושדרו אורך רוח. ככל שתהיו שם באמת עבור ילדכם, כך הוא ירפה וישחרר מהר יותר.

לעתים נראה אחרי ימים ספורים כי הילד הסתגל נפלא, ואז בוקר אחד הוא מבשר לכם ש"לא בא לי ללכת לגן". אל תיבהלו, וזכרו כי בכל תהליך יש רגרסיה. זה טבעי, נורמלי ומוכר. גם ילדים, ממש כמונו, רוצים לפעמים להישאר בבית. אל תמהרו לבנות תסריטים בראש, גלו אמפתיה והתייחסו למקרה באופן נקודתי. ייתכן שכל מה שהוא רוצה זה עוד חמש דקות אתכם לפני שנפרדים.

התמודדות מוצלחת עם מעברים בראשית החיים תורמת להתמודדות בהמשך. כשילד מתמודד בהצלחה עם שינוי יש סיכוי שהחוויה הזו תמשיך ותשרת אותו גם במעברים שיבואו אחר כך. מעבר לכך, זו הזדמנות מצוינת לחוות חוויה משמעותית של הצלחה, התורמת להגברת תחושת הערך העצמי שלו.

הכותבת היא יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. לאתר של אלי זוהר ניב לחצו כאן