ענת וקסמן: "בעד המחאה, דברי לא הובנו"
"תפסו אותי עם כוס יין, רק רציתי לומר שכל אחד ישאל את עצמו האם המצב שלו מאפשר את זה". ענת וקסמן שתקפה את מחאת האוהלים מבהירה בשיחה עם ynet: "אני בעדם, חבל שדברי משכו אש מיותרת"
יממה לאחר שהשחקנית ענת וקסמן תקפה את אנשי מחאת האוהלים כשאמרה "מספיק עם בתי הקפה, שבו ותפתרו את הבעיה, אחר כך צאו לרחובות", מבקשת השחקנית להבהיר את דבריה. בראיון ל-ynet היא אומרת: "זה לא הובן לגמרי, איך אפשר לחשוד בי שאני נגד הדבר המופלא הזה שקורה עכשיו?".
כפי שפורסם אתמול ב-ynet, בסוף השבוע האחרון בחרה וקסמן להתבטא בראיון ל"חדשות הבידור" נגד מובילי המחאה בתום הפרמיירה של ההצגה "סוף טוב" שנערכה בתיאטרון הקאמרי. "תשאלו את עצמכם איך אתם חיים, מספיק עם הנסיעות לחוץ לארץ, מספיק עם בתי הקפה ומספיק עם המותגים", אמרה והוסיפה:
"זה קורה גם ברוטשילד, אזור שאני לא מתקרבת אליו גם כשאין אוהלים, בגלל הדבר הזה", הוסיפה וקסמן. "קפלו את האוהלים שלכם, עם כל השמחה וכל המחאה, שהיא חשובה, ותתחילו לעשות חשבון איך אתם חיים".
בשיחה שקיימנו היום (ב') עם וקסמן היא מבהירה: "דיברתי על תרבות הצריכה, ביקשתי לעשות בדק בית איך הגענו למצב החמור הזה. זו שאלת הביצה והתרנגולת. תרבות הצריכה פה היא מהגבוהות בעולם: המרכולים, הבילויים, הג'יפים. אני שואלת את עצמי מאיפה הגיעו הג'יפים? תרבות האוברדרפט הזאת... הלכנו פה לאיבוד בכל השפע הזה".
וקסמן, שבנה אף שוהה בימים אלה בעיר האוהלים, מבקשת לחדד כי המחאה מבורכת ומרגשת, אך כל אחד צריך לבדוק את צרכיו ויכולותיו: "מגיע לנו להיות מדינה נורמלית, אבל לרכוש דברים בכסף שאין ואחר כך להיכנס לחובות? אמנם תפסו אותי בפרמיירה ועוד עם כוס יין ביד, אבל כל מה שרציתי לומר הוא שכל אחד ישאל את עצמו האם המצב שלו מאפשר את זה ולמה אתה מכניס את עצמך. גם כשמתחתנים לא חייבים את החתונה הכי מפוארת אם אין את הכסף - וזה לא קשור לכך שצריך למחות כנגד יוקר המחייה בישראל".
"עשיתי הכל כדי לשרוד"
וקסמן מוסיפה ומספרת על ילדותה שלא היתה משופעת בכסף: "אני יודעת מה זה, באתי משם. אני בת לאבא פקיד ולאמא מטפלת, ונאלצתי לעבוד מגיל צעיר. שילמתי על הלימודים בכוחות עצמי, עבדתי בכמה עבודות בו זמנית ואף פעם לא התלוננתי. הבנתי את המציאות ועשיתי הכל כדי לשרוד בתוכה. שום דבר לא ניתן לי. ירקתי דם כדי להגיע למה שהגעתי. אני אדם מאוד חסכוני. חסכתי לימי רעב.
ענת וקסמן. "גם לבן שלי אני עוזרת" (צילום: יפעת יוגב)
"אני מבינה שהמצב השתנה, לא היו פעם את הפיתויים שיש היום, המחירים עלו אבל גם משהו בבסיס שלנו השתנה. ראינו כי טוב ואנחנו קונים כאילו אין מחר. אני חונכתי למבצעים, היום קונים בחנויות הכי יקרות. אפשר גם להתפנק, אבל לא על בסיס קבוע. צריך למצוא את האיזון".
עם זאת, אומרת וקסמן כי על הממשלה לתת מענה במקומות בהם אין אחריות אישית: "אני פונה למי שצריך כדי שתהיה תשתית לצעירים, כדי שתהיה צמיחה בפרברים, כדי שהמחירים בתל-אביב יחזרו להיות שפויים כמו לפני עשר ו-20
שנה. אני לא מבינה בכלכלה, אבל מקווה לשינוי. זה עידן של צעירים, גם לבן שלי אני עוזרת. אני שמחה לעזור לו כי לנו לא עזרו, אבל גם על הממשלה לספק פתרונות".
לסיכום אומרת וקסמן שטרם נכחה בהפגנות בשל עבודתה בתיאטרון: "כל מה שקורה כאן מבורך ומרגש. זה מקסים שזה לא פוליטי, זה מקסים שזה תרבותי. אני לגמרי בעד הדבר הזה וגם אגיע להפגנה בפעם הבאה. חבל שדבריי לא הובנו כהלכה ומשכו אש מיותרת".