בנק ישראל: החוסכים ממשיכים לרדוף אחרי התשואות
לא רואים ממטר? מחקר שערך בנק ישראל מעלה כי החוסכים בקופות הגמל בוחרים את הקופה על פי התשואות לטווח קצר ולא בוחנים את הנעשה בטווח הארוך. עם זאת, קיימת מודעות בקרב החוסכים בנוגע לגובה דמי הניהול. בנוסף, ניכר הבדל בין העדפת ציבור העצמאיים לבין השכירים, כנראה בהשפעת המעסיק
החוסכים בקופות הגמל בוחרים להעביר כספים לקופות על-סמך ביצועיהן בחודשים האחרונים, למרות שמדובר במכשיר לחיסכון ארוך-טווח, כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל בהסתמך על היקפי הצבירות והפדיונות בקופות.
על פי הנתונים, קופות גמל שנהנו מצבירות (תשואות) גבוהות בחודשים הקודמים צפויות ליהנות מצבירות גבוהות גם בחודש הנוכחי ולהיפך.
עוד עולה מן המחקר כי הצבירות בקופות גמל הגובות דמי ניהול נמוכים עולות בעוצמה גבוהה פי - 3 מאשר הצבירות בקופות הגובות דמי ניהול גבוהים, בנוסף, הצבירות בקופות גמל בעלות סיכון נמוך מגיבות בעוצמה גבוהה פי - 4 מאשר הצבירות בקופות בעלות סיכון גבוה.
רפורמת הניוד: יתרונות וחסרונות
המחקר שנערך על ידי יהודה פורת ונדב שטינברג מחטיבת המחקר של בנק ישראל, בדק את הקשר בין הצבירות והתשואות בקופות הגמל לתגמולים ופיצויים בישראל. לצורך המחקר נבנה פאנל של נתוני כל קופות הגמל בישראל בשנים 2003-2010 המשלב נתונים ממערכת 'גמל-נט' של משרד האוצר, הפתוחה לציבור הרחב, ונתונים פרטניים ממערכת 'KLGEMEL' של בנק ישראל.
עם-זאת, מציינים החוקרים כי הממצאים האחרים במחקר מלמדים שהמשקיעים מתחשבים בסיכון של קופת-הגמל ובדמי הניהול שהיא גובה ונוטים יותר להעביר כספים לקופות שהשיגו תשואות גבוהות על-אף שאופי נכסיהן סולידי יחסית או שהן גובות דמי ניהול נמוכים יחסית.
החוקרים ביצעו בדיקות שונות בתקופה שלפני המשבר הפיננסי ב-2008, במהלכו ואחריו. אולם הנתונים הכללים היו זהים, למעט בתקופת שיא המשבר - אז נחלש הקשר בין הצבירות בקופות-הגמל לתשואותיהן בעבר ונראה שהדבר נובע מריצה לחוף מבטחים שבאה על-חשבון רדיפת התשואות.
מי מחליט, המעביד או העובד?
יש לציין כי בפברואר 2010 נכנסה לתוקפה הוראת המפקח על הביטוח, שגובשה על ידי המפקח הקודם, ידין ענתבי, לפיה נאסר על גופים מוסדיים לפרסם תשואות בטווח של פחות מ-12 חודשים. כמו כן, מספר חודשים קודם, הוחלט בפיקוח על שוק ההון להגביל הצגת נתונים במחשבון "הגמל-נט", המשמש להשוואת תשואות, לטווח מינימאלי של שנה.
בחינה מעניינת נוספת שנעשתה על ידי החוקרים קשורה בשוני שבין העדפות העצמאים לבין השכירים. החוקרים בחנו בנפרד את ההפקדות של חוסכים עצמאיים ושל חוסכים שכירים בקופות-גמל, מהם עולה כי הפקדותיהם של חוסכים עצמאיים, שצפויות להיות מושפעות רק מהעדפות ההשקעה שלהם, תלויות באופן חיובי בתשואות קופת-הגמל בחודשים הקודמים ומההפקדות בקופת-הגמל בחודשים הקודמים וזאת בדומה לממצאים הכלליים במחקר.
לעומת-זאת, הפקדותיהם של חוסכים שכירים לא הושפעו מהתשואות של קופות הגמל בחודשים הקודמים ומההפקדות בקופות-הגמל בחודשים הקודמים, ולדברי החוקרים, הדבר מעלה את ההשערה שהשקעותיהם של עובדים שכירים בקופות-גמל מושפעות משיקולים הקשורים למקום-עבודתם ולא רק להעדפות ההשקעה שלהם.
בחינה זו נותנת חיזוק לטענה כי קיימת השפעה חזקה של המעביד באמצעות מנהל ההסדרים או סוכן הביטוח, הפועל מטעמו, על החלטות העובד בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני שלו.
לפנייה לכתב/ת 
