עצומה: האתר שלא הצית את מחאת הדיור

<< רוצים להדפיס את עצמכם בתלת ממד?

יותר מרבע מיליון איש צעדו ברחבי ישראל. שדרות רוטשילד בתל אביב מכוסות באוהלים כמעט בלי מקום ללכת, וערים נוספות מתמלאות במאהלים ברחבי הארץ. חלקם מהמוחים נלחמים עם פקחים על הזכות להישאר ולמחות ונעזרים ברשתות החברתיות לגייס תומכים. זה התחיל באירוע פייסבוק מהחודש שעבר שקרא "מצב חירום, לוקחים אוהל ונוקטים עמדה". הקריאה הזאת, והחשיפה שלה בתקשורת, כנראה נתנה דחיפה למאבק הזה.

קבוצה כועסת על מחירי הקוטג' החלה בפייסבוק וגם זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב. יתכן כי בקרוב נשלם בדיוק אותו דבר על קוטג' אחרי שרוחות המחאה ישככו, אך הדיון בהחלט עורר את רשתות השיווק, המחלבות, הממשלה ועוד. מחאת הקוטג' הובילה באופן ישיר גולשים לנסות למחות נגד מחירי הסמס בפייסבוק. לא בטוח שהיא תעבוד אבל נעשה נסיון חקיקתי לשנות את העניין - גם אם הוא ייכשל - המחאה והדיון עזרו להביא את הצרכנים למודעות שיש חלופות זולות יותר.

במשך אלפי שנים מחאות הצליחו ללא הרשת, וכנראה שימשיכו להצליח כשהרשת תיעלם. חלק מהמחאות ישארו בגדר "אקטיביזם כורסה" שבו אנשים רק לוחצים לייק או מעבירים מייל וממשיכים בחייהם, וחלקן יובילו לשינוי אמיתי. אבל האפשרות להפיץ דברים מפה לאוזן מהר בפייסבוק, והאפשרות לפתוח אירועים ולקבוע יום ושעה הפכו את הרשת החברתית לכלי מרכזי במחאות, ובפרט במחאה החברתית האחרונה. אם כי פייסבוק לעתים הביאה לאי סדר, חלק מהגולשים פתחו אירועים וקבוצות מטעם עצמם, ולחלק מהאירועים הגדולים יש עמודי פייסבוק מגוונים ולא אחידים.

איפה איפה איפה עצומה?

בתוך כל המחאות האחרונות, שהאינטרנט מלווה, נראה כי דווקא אתר עצומה שעוסק בעיקרו במחאות חברתית, נעלם או לפחות משתופף בצילה של הרשת החברתית. האתר קיים כארבע שנים ובעליו אומרים שיש לו מיליון דפים נצפים מדי חודש. יתכן שחלקנו הגדול נתקל באתר לא אחת כאשר קיבלנו בקשה במייל או בפייסבוק לחתום למען מטרה חשובה מהמשרד או מהבית, בלי להתסובב ברחוב כשאחרינו רודף פעיל חברתי שאוחז בלוח נישא. 

אבירם בן משה, ממייסדי האתר וממנהליו, חושב שלמרות פייסבוק, לעצומה יש עדיין תפקיד מרכזי בשיח הישראלי וגם במאבק הנוכחי. האתר מאפשר לכל גולש לפתוח עצומה, וללקט חתימות דיגיטליות. בין המאבקים הבולטים שנוהלו דרכו בן משה מציין את הנסיון להאריך את שעון הקיץ לפני שנה שעליו חתומים כ-300 אלף גולשים. לאחרונה 80 אלף גולשים חתמו דרך האתר מאבק על הזכות של אם שכולה להגיד "יזכור עם ישראל",  בטקסי זכרון לבנה ולא לשנות את הנוסח ל"יזכור אלוהים". בן משה אומר שההצלחה הכי גדולה בעיניו היא מאבק של גימלאים נגד קיצוץ קצבאות זקנה. "הם הגיעו לכנסת עם העצומה וזה מה שהכריע את ההחלטה".

יותר ממאה אלף גולשים חתומים על מחאת הקוטג' בפייסבוק, אחת מהמחאות הבולטות ברשת בחודשים האחרונים, ובפייסבוק מעריכים שהאתר נחשף לכ-3.5 מיליון ישראלים. גם אם מדובר בהערכה מוזגמת של פייסבוק, שאותה היא מספקת למפרסמים , כיצד אתר כמו עצומה יכול להתחרות במקום כל כך מרכזי ברשת? "עדיין לא לכולם יש פייסבוק", אומר בן משה בראיון עם ynet, "עצומה גם נתפשת ככלי יותר רשמי ואנחנו נותנים למנהלי העצומות כלים כמו איסוף תעודות זהות אם צריך וייצוא של החתימות לקובץ". 

“באתר יש עצומות בנושא שיוויון זוכות ועליית מחירים של קבוצות שמשתתפות במאבק”, הוא אומר. במחאה המונית קשה לסמן אתר רשמי, או עמוד רשמי של המחאה, אבל אפשר למצוא באתר עצומה אלפי חתימות על עצומות של העובדים העצמאיים, מאבק הרפתנים, מאבק העובדים הפארא-רפואיים ועוד קבוצות שנוטלות חלק גם בהפגנות ברחבי ישראל בשבתות האחרונות.  

לייק נגד חתימה

על העצומות המובילות באתר עצומה חתומים אלפי אנשים. כלי ההפצה העיקריים של האתר, לפי בן משה, הם המייל ופייסבוק. אלא שדווקא זו הסיבה שפייסבוק עומד לעצומה כרועץ. לעצומת העובדים העצמאיים למשל, יש כ-6,300 חתימות וכ-7,000 לייקים. כלומר האתר מקבל חשיפה בפייסבוק ואנשים נכנסים אליו, אבל הוא מתחרה עם עצמו במספר חתימות שלעתים יש להן יעד. מי שלחץ לייק לא חייב בהכרח לחתום על העצומה או למסור את הפרטים שלו לאתר. כל מה שהוא עושה זה לחשוף את הנושא בפייסבוק, ולעתים הדיון מתקיים שם בלייקים ובתגובות.

בן משה לא מאמין שעצומות הן בהכרח "אקטיביזם כורסה". במאבק על הנוסח של יזכור הוא אומר, "לא יצאו מהבית ובכל זאת העצומה עזרה. עצומות רבות מצליחות בלי צורך לצאת. אבל כמובן שיש מאבקים רבים שהם יוצאים ולא נאבקים רק בעולם הווירטואלי. אפשר לגרום לשינוי גם מבלי לקום מהכורסה (...) זה נורא תלוי במקרה אם צריך ליזום משהו אקטיבי או לא".

רוצים אהבה? פרסמו מודעה >>