קצבת סיעוד: מי מחליט אם הקשיש זכאי לסיוע?
קשישים שאינם מסוגלים לבצע פעולות פשוטות כמו אכילה, רחצה והליכה זכאים לגמלת סיעוד. שינוי בחוק יאפשר מעתה גם לרופא גריאטר לבצע את בדיקת התפקוד, במקום אחות בלבד, מה שיתרום להערכה טובה יותר של מצב הקשיש
בימים אלה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את יוזמתו של שר הרווחה, שלפיה קשיש מגיל 80 יהיה זכאי להיבדק גם על ידי רופא גריאטרי לצורך קביעת זכאות לסיוע סיעודי על פי חוק הסיעוד, ולא רק על ידי אחות בריאות הציבור.
כרופא גריאטר אני מברך על ההחלטה, אם כי סבור שאין מספיק רופאים גריאטרים שיממשו החלטה זו. אולם מה שחשוב יותר לדעתי הוא צורך ממשי ביידוע הציבור בכל הנוגע לחוק הסיעוד. במסגרת עבודתי, כ-30 שנה בתחום הגריאטרי-סיעודי, אני נתקל שוב ושוב בחוסר ידע ובחוסר הבנה בכל הקשור לחוק זה. מהי גמלת הסיעוד? איך היא נקבעת? מתי זכאי אדם לקצבה? מדוע חשוב שדווקא רופא גריאטר יערוך לקשיש את בדיקת התפקוד?
מי זכאי לגמלת סיעוד?
גמלת סיעוד החלה להינתן לקשישים על פי חוק בשנת 1988. היא נועדה להשאיר ככל הניתן את הקשיש המוגבל בביתו בקהילה ולסייע למשפחה באמצעות מתן טיפול אישי בתפקוד היומיומי. נקבע כי לגמלה זכאי כל קשיש מוגבל בתפקודו העומד במבחן התלות, שמשמעותו צורך בעזרת הזולת בפעולות היומיום בביתו בקהילה.
מדובר בקשת של קשיים בביצוע מטלות יומיומיות: אכילה, רחצה, הלבשה, היגיינה, שליטה על ההפרשות ויכולת הליכה. המטלות הללו מקובלות בכל העולם, הן בסיסיות ואוניברסליות. הגמלה אינה מיועדת לכיסוי הוצאות בשל חוסר תפקוד במטלות כמו ניקיון הבית, בישול, כביסה ויציאה למכולת או למרפאה. גם המטלות הללו חשובות והכרחיות לקיום היומיומי, אך אינן נכללות בגמלת הסיעוד. מלגה סיעודית משולמת לכיסוי הוצאות בשל חסר תפקוד במטלות הבסיסיות של חיי היומיום, ולא ניהול משק בית.
לא כל מחלה - כולל מחלות קשות מסוימות - גורמת לפגיעה תפקודית. ייתכנו גם פגיעות תפקודיות זמניות, למשל לאחר ניתוח, שבר או זיהום. סך היכולת התפקודית שלא האדם תלויה בתקינותן של מערכות שונות בגוף (עצמות, שרירים, לב, ריאות ומוח), אחרת הוא עלול להיות תלוי באחרים או במכשור. אם כך, כדי לקבל גמלת סיעוד יש להוכיח שהקשיים התפקודיים היומיומיים קבועים וקשורים למחלה שממנה סובל הקשיש.
חשוב לציין שהיכולת התפקודית באוכלוסייה מבוגרת מושפעת גם מהמצב הנפשי, מאישיות האדם ורקעו התרבותי, מפגיעות שכליות ומתחושת בדידות. כך שהבנת היכולת התפקודית של הקשיש היא שקלול של סיבות שיש להתחשב בהן בעת ההחלטה על מתן גמלת הסיעוד.
סוף למבחן הריצ'רץ'
מתן הגמלה תלוי בבדיקת תלות, הלא הוא "מבחן הריצ'רץ'" שעליו התלוננו רבים בטענה להשפלת הקשיש בעת הבדיקה. מדובר בביקור בית של אחות המעריכה את יכולת הנבדק במילוי המטלות הבסיסיות כאמור. הבדיקה כוללת תצפית על הקשיש, שיחה איתו ועם בני המשפחה, ובדיקת של התפקודים הבסיסיים.
מדובר בבדיקה אישית ואינטימית שצריכה להתבצע מתוך התחשבות בצנעת הפרט וכבוד האדם ומתוך הסכמתו לשתף פעולה. אין הכוונה להביכו וודאי שלא להשפילו.
אין כל חובה לבקש לרכוס את מפתח המכנסיים וניתן לקבל הערכה מספקת על יכולת הלבוש מתצפית שבה הוא פושט או לובש בגד על פלג הגוף העליון או מנעילת נעליים או גריבת גרביים.
תפקוד הידיים ניתן להערכה באמצעות יכולתו לאחוז כוס מים ולשתות בעצמו, או להרים את ידיו לגובה הכתפיים ולהביאן לעורף. האחיות המעריכות הן מקצועיות ומודעות לחשיבות השמירה על כבוד הקשיש.
בשנתיים האחרונות הוקמו ועדות ערר לחוק סיעוד, המורכבות מרופאים גריאטרים וממנהלי מחלקות ובהן דנים בערעורים על החלטת האחיות המעריכות. רצוי להגיש לוועדת הערר מסמכים רפואיים עדכניים של רופא המשפחה או של רופא גריאטר ומומחים מהתחומים שבהם סובל הקשיש, תוך דגש על הקשיים התפקודיים שלו. את הטענות יכול למסור הקשיש עצמו, אם הוא מסוגל להגיע לדיון, או בן משפחה. החלטת ועדת הערר מקצועית, בלתי תלויה וניתנת בתוך שבוע.
גם ההיבט הנפשי נחשב
ההחלטה שבדיקת הקשישים מעל גיל 80 תוכל להיעשות גם על ידי רופא גריאטר מבורכת, כיוון שבדיקה כזו תיתן הערכה כוללת על מצב הקשיש. עד היום האפשרות הזו חלה על בני 90 ומעלה, ומהתנסותי מדובר בהערכה גריאטרית כוללת הרואה את המטופל לא רק בהיבט הגופני אלא גם בהיבט החברתי והנפשי.
יש לדעת כי תהליך האבחון של קשיש שונה מזה של אדם צעיר. הניסיונות להבין את מצבו הרפואי של הקשיש נתקלים בקשיי שפה, תקשורת, בעיות שמיעה, בעיות ראייה, בעיות קוגניציה ודיכאון. קיימות מחלות רבות, תרופות שונות משפיעות זו על זו ועוד - וכל אלה מקשים על קבלת תמונה מלאה ונכונה.
על הבדיקה הרפואית להיות מכוונת יותר למטלות תפקודיות מסוג קימה והליכה, שיווי המשקל, כוח וטונוס השרירים, יכולת בליעה, פעילות מעיים ושלפוחית השתן, תקינות ראייה ושמיעה ומצב נפשי ושכלי. יש צורך במיומנות ובניסיון כדי לאתר דיכאון, דמנציה, חסר חושי (שמיעה, ראייה), חרדה ובעיות אישיות. לשם כך נעזר הרופא הגריאטר רבות בצוות רב-מקצועי, סיעודי, שיקומי וחברתי.
הארכת תוחלת החיים והתפתחות הרפואה מציבים אתגר לסייע לקשיש הסיעודי בביתו ולהקל את הנטל של משפחתו, לכן חשוב שממלאי תפקידים, מטופלים ובני משפחותיהם יכירו את פרטי חוק הסיעוד וזכאותם לגמלה.
הכותב הוא רופא גריאטר, מנהל מחלקת סיעוד מורכב בבית חולים הרצוג בירושלים, חבר בוועדת ערר לחוק סיעוד בביטוח הלאומי ומחבר הספרים "הזקן הסיעודי" ו"שיחות על הזדקנות ורפואה".
לפנייה לכתב/ת 
