בעל הבית התקטנן על נזקים - ויפצה את השוכרים

בעלי דירה בהוד השרון השכירו אותה לרגל נסיעה לחו"ל. אימו של התובע, שטיפלה עבורם בכל עניין השכירות, טענה כי השוכרים הסבו את תשומת לבה לנזילה מברז בכיור במטבח שתוקן, אלא שהמתקן לחומרי ניקוי שנמצא בארון מתחת לברז הוכתם בכתמי חלודה.

לטענתה, השוכר טען שידאג לנקות את הכתמים, אך כשביקרה שוב בנכס כחודשיים לפני תום תקופת השכירות, גילתה לתדהמתה כי לא זו בלבד שהכתמים לא נוקו, אלא שהחלודה התפשטה מעבר וגרמה לנזקים. עוד טענו בעלי הדירה, כי כתוצאה מרטיבות בדלת ארון האמבטיה, כמו גם בדלת ארון המטבח, יש צורך להחליף את המטבח כולו בעלות של 15 אלף שקל, שכן לא ניתן להחליף רק את הדלת.

בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, דרשו בעלי הדירה פיצוי של 19,206 שקל, הכולל בין היתר את עלות המטבח, החלפת ברז במטבח, רכישת נורות שרופות והזמן שהשקיעה האם על מנת לטפל בליקויים שהותירו אחריהם השוכרים. האם אף הציגה בפני בית המשפט את דלת ארון האמבטיה, גומייה קרועה שהיתה בברז ועוד, תוך שהיא מציינת כי לדידה בלאי סביר הינו תיקון תקלה במכשיר חשמלי שנמצא במושכר.

השוכרים ביקשו לדחות את התביעה וטענו כי תאוות הבצע והסחיטה מצד אימו של בעל הדירה לא ידעה שובע. לטענתם, במהלך תקופת השכירות הם עשו שימוש סביר לצורך מגורים במושכר, תוך שמירה עליו והשבחתו בהסכמת הבעלים ועל חשבונם שלהם.

עוד טענו השוכרים, כי הם נשאו בכל העליות שנדרשו מהם ביחס לאותו מתקן שלטענת התובעים התקלקל, אך בשלב מסוים הבינו כי אין גבול לדרישות ביחס להשבת המושכר לקדמותו כביכול, ולכן סירבו לשלם סכומים נוספים.

דרישות בלתי סבירות מצד בעלי הנכס

השופטת לימור רייך דחתה את התביעה לאחר שקבעה, כי טוב היה לו לא היתה מוגשת כלל. ביחס לנזק שנגרם למטבח, נקבע, כי התובעים לא הוכיחו באמצעות חוות דעת מומחה את הנזק שנגרם למטבח ואף לא הוכיחו את הקשר הסיבתי שבין הנזילה לנזק שנגרם לדלת המטבח ולצורך בהחלפת המטבח כולו.

השופטת התייחסה להצעת מחיר שקיבלו התובעים להחלפת המטבח, לפיה לא ניתן להחליף רק את הדלת עקב שוני בגווני הצבע, וקבעה כי אין דב בין הצעה זו, שניתנה על ידי חברה בעלת אינטרס כלכלי, לבין אחריות השוכרים לנזק.

השופטת פירטה סכומים נוספים שדרשו התובעים ולא הוכחו, ובין היתר את הדרישה לפיצוי בגין החלפת ברז במטבח בעלות של 200 שקל ואת הדרישה לפיצוי של 100 שקל לשעה עבור הזמן שהושקע בטיפול בנזקים.  

"אלו הן דוגמאות לדרישות בלתי סבירות שבראות בית המשפט בהכרח, נכנסות תחת ההגדרה של בלאי סביר", כתבה השופטת, "על כך העידה הגברת רביב בעצמה, לדידה במהלך עדותה הסבירה שתיקון של מוצר שמצוי בבית ומתקלקל, הינו בבחינת בלאי סביר. אם כך מדוע החלפת הברז אינה עונה על ההגדרה, ומדוע כאשר אין מחלוקת שהברז במטבח הוחלף קודם לכן, היה זה על חשבונם של התובעים, אין זה אמור להיות גם כעת על חשבונם - לתובעים הפתרונים".

השופטת הוסיפה, כי התרשמה לטובה מהשוכרים ומאופן שמירתם על הנכס. לאור דחיית התביעה וקביעתה כי לא זו בלבד שלא עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם, אלא שרכיבים רבים נכנסים בגדר 'בלאי סביר' שהם מחויבים בתיקונו, חויבו התובעים לשלם לשוכרים הוצאות משפט של 3,000 שקל.

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי פסק דין