לטובת כולנו: המדינה והעשירים ישלמו יותר

• מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
  

• מדברים על זה בפורום מחאת האוהלים
  

יש פה מעין הונאה

העלייה בהוצאות המעמד הבינוני היא תוצאה ישירה של המדיניות הכלכלית (הניאוליברלית) של הממשלה הדוגלת, בין השאר, בהורדת מסים ישירים ובהעברת נטל התשלום אל משקי הבית עבור שירותים שהממשלה הפסיקה לספק או שהפריטה אותם. הפחתת המסים הישירים נשמעת אטרקטיבית, אך בפועל יש פה מעין הונאה שכן אנו משלמים יותר, הרבה יותר:

• הפחתת המסים הישירים על תאגידים היתה הרבה יותר גדולה מאשר על השכירים והעצמאיים, מס הכנסה על רווחי התאגידים צנח משיעור של 61% ב-1986 ל-24% השנה 2011, וצפוי להמשיך לרדת עד לרמה של 18% ב-2016.

• מס הכנסה לתאגידים יצואנים ירד לשיעורים של 6%-12% עד 2015. מדובר בהטבות מס ענקיות, של מיליארדי שקלים בשנה, לחברות מבוססות ורווחיות כמו טבע, ישקר, צ'ק פוינט ואחרות. הטבות אלו ליצואנים ניתנים בתקופה שישראל "סובלת" מעודף במטבע חוץ ונגיד בנק ישראל נאלץ לרכוש מט"ח בשווקים.

• כתוצאה מכך חלקם של התאגידים בהכנסות הממשלה ממיסים ירד בצורה משמעותית מ-29% בשנת 1986 ל-21% בשנת 2010, בעוד שחלק המיסים הישירים של השכירים עלה מ- 23% ל-28% באותה התקופה.

• אבל לא כל השכירים נולדו שווים. השכר של המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות שהשתכרו מעל 100 אלף שקל לחודש בשנת 2010, הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל, פי 11 ויותר מתקציב משרד השיכון לאותה שנה שהסתכם ב-0.2 מיליארד שקל. יותר מזה, מנהלים אלו שלמו מס הכנסה בשיעור של 45% על שכר עתק זה, כמו שכיר המשתכר 40,000 שקל לחודש.

• כדי למלא את החוסר בקופת המדינה מהפחתת המסים הישירים, המדינה העלתה את המסים העקיפים הנקראים בשמות שונים ומשונים כמו בלו (על דלק וסולר), מס קנייה (על מכוניות, סיגריות ואלכוהול), וכו', ונמנעה מהורדת מס ערך מוסף. הבעיה היא שאת הרוב המכריע של מסים אלו משלמים השכירים והעצמאיים, התאגידים למעשה פטורים מתשלומים אלו.

• בנוסף, הועלו בצורה משמעותית המיסים המוניציפאליים, החל מתשלומי ארנונה וכלה במחירי המים והביוב.

• כחלק ממדיניות כלכלית זו, מימון חלק ניכר של השירותים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור והרווחה עבר מהמדינה אל האזרחים. אבל לאזרחים אין את הכוח הכלכלי שיש לממשלה, כאשר היא היתה הספק של שירותים אלו, ולכן הם משלמים היום הרבה יותר.

יש פתרון

ניתן לפתור את מצוקת המעמד הבינוני ולהקטין את יוקר המחיה בארץ על ידי הגדלת הוצאות המדינה בתחומי הדיור, החינוך, הבריאות ורווחה ב-2012 בצורה מבוקרת, ובלי ליצור גירעונות תקציביים.

ברובד אחד זה יושג על ידי הקטנת המיסוי הישיר והמיסוי העקיף על 9 העשירונים הראשונים והגדלת המיסוי על העשירון העליון ובעיקר על המאיון העליון. במקביל תהיה העלאת מיסוי על תאגידים ובעיקר ביטול רוב הטבות המס, המענקים, והטבות אחרות שהם מקבלים.

ברובד שני הגדלת ההוצאות לחינוך, בריאות, דיור, ורווחה. ובמקביל הקטנת תקציב הביטחון, ביטול תקציבים סקטוריאליים עודפים, והטבות המס סקטוריאליות עודפות (בחישוב לכל אזרח).

ברובד השלישי דרך הגברת התחרותיות שתושג בעיקר באמצעות פיצול הריכוזיות - פירוק הקבוצות השולטות במשק.

• הכותב הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית