מכתב לרוצח ששינה את חיי

לילה נוסף של חושך ירד על הארץ. כהרגלי השבועי, כיביתי את האורות בבית והתיישבתי בחשכה אל מול הלפטופ השחור שלי. מזגתי לעצמי כוס משקה והדלקתי סיגריה ראשונה מתוך חבילה שלמה שעתידה להסתיים עד שהבוקר יפציע.

הפעם על השולחן ולא רק הפרטי שלי - מחאות. הארץ סוערת בעקבות אזרחים מתעוררים הדורשים שינוי. אני נזכר במחאה אחרת בשדרות רוטשילד ומצב רוחי משתנה בין רגע.

עוד בנושא גאווה בערוץ יחסים:

• הארץ בוערת מההבנה שכל מאבקינו קשורים
• החתן התגלה כאישה באמצע חתונה באינדונזיה
• צועדים בשביל להראות לה שאפשר גם כך
• רק בגיל 31 סיפרתי לעצמי שאני הומו
  

מסע ארוך אל תוך הלילה

זיכרוני מציג בפני תמונה של שתי נערות רצות לאורך הרחוב וצווחות בקול חנוק. דבריהן היטשטשו ולא היו ברורים כלל, 'כנראה בעקבות הריצה', חשבתי בזמנו. אבל מילה אחת כן בלטה מגרונן של הצעירות - 'רוצח'.

מבלי שהספקנו להבין את המשפט במלואו החלו נערים נוספים לרוץ בבהלה באזור. באותן הדקות התקהלות החלה להיווצר צפונית למקום בו ישבנו. התקרבנו ושמנו לב שהשדרה התמלאה בסימני שאלה המרחפים מעל ראשם של הנוכחים.

אחד סיפר כי שמע יריות, השנייה ראתה הרבה מאד דם, ומישהו נוסף טען כי דתי משוגע ירה בבחור בתוך פאב גייז תל אביבי. שמועות צצו כפטריות לאחר הגשם, בעוד סירנות של משטרות ואמבולנסים סיפקו לנו מוזיקת רקע. אבל אתה כנראה כבר לא היית שם.

באנו חושך לגרש (צילום: ירון ברנר) 

לפעמים אני תוהה אם אולי לא ברחת הרחק ככל שהתאפשר לך מזירת הרצח, ובמקום זה בחרת לבלות את זמנך לאחר המעשה דווקא אתנו בשדרה. הסיכוי לכך קיים שכן זהותך נשארה עלומה.

המשטרה מדווחת כי זוהי חקירת הרצח היקרה ביותר שנוהלה במדינת ישראל ועדיין אין לך פרצוף. בוודאי גיחכת לך לנוכח הידיעה על התקציב שהושקע בתפיסתך בעודך חופשי כפרפר.

בוקר טוב ישראל

שנתיים עברו מאז אותו יום בו הוצאת לפועל, את מה שנראה כיום כמשימה מתוכננת היטב, ולצערם של רבים, אף צלחת בה. למעשה האכזרי שביצעת אין מחילה, זאת כבר הנך יודע ובדיוק משום כך אתה מעדיף להסתתר.

במקום לסלוח ולנסות ולהעניק לך מחילה, אני רוצה להודות לך. בזכות האקדח שנשאת עמך, הערת קהילה שלמה, והעלאת נושא חשוך לסדר היום הציבורי, לאחר שנים של התעלמות וטאטוא הצידה.

בזכות הקיצוניות שהוכחת, רבבות מאוכלוסיית ישראל הבינו שעדיף לקבל ולחבק, מאשר להאשים ולהתעלם. בזכות התהודה שיצרת, לא רק העם, האזרחים והתקשורת הפכו את הנושא לקונצנזוס שיחתי, גם הממשלה ושאר מדינות העולם.

בזכות היעלמותך, נותרנו עם האופציה לרצח על בסיס הומופוביה, כיוון שזה הצליח להעיר קהילה רדומה ולהשיבה למסלול דרישת הזכויות המגיעות לה. כן, קראת נכון, אני מודה לך, אבל רק כי זה עדיף על לנסות ולהצליח לסלוח לך, דבר שאינני מסוגל לעשות.

ברלין. עצרת הזדהות עם הרצח בברנוער (צילום: רויטרס)

בעקבות הדם ששפכת, לראשונה בחיי הרגשתי חלק מהקהילה הלהט"בית וגאה בכך. בלי סלוגנים מטופשים כמו "שווה להיות גאה", וללא צורך בכל צבעי הקשת. פשוט גאה. עזרת לי להבין כי הקהילה לאו דווקא מתאפיינת באייקונים נוצצים וחיבה לארוויזיונים, אלא באחדות שלה כאשר היא נפגעת.

אינני יודע אם דרך נאותה לסיים את המכתב היא לאחל לך עתיד דומה לשלהם, אז מפאת נימוסים אלמנטרים אחלוק איתך ציטוט שנאמר לרוצח של נער אחר, מ'תיו שפרד. גם הוא נרצח באכזריות, ובמקרה שלו הרוצחים נתפסו והודו כי הרקע למעשה היה הומופובי גרידא.

במשפט של רוצחיו, ויתרו הוריו של שפרד על עונש מוות והתפשרו במאסר חיים כפול. ההסבר למעשיהם לא איחר להגיע - "נתנו לו חיים לזכר אדם אחר שלא יזכה לחיות יותר".

נכתב בחדר חושך.

• ספרו לנו איך נלחמים בהומופוביה בפייסבוק המחודש של ערוץ יחסים
  

הכותב מוציא לאור, עורך וכתב ראשי בפנזין האורבני התל אביבי "הכבשה השחורה".