יריד קנטון בסין - הזדמנות לטכנולוגיה הישראלית

לאחרונה ביקרה בישראל משלחת מטעם משרד המסחר הסיני, שנועדה לקדם את השתתפותן של חברות ישראליות ביריד קנטון. דבר יוצא דופן אם זוכרים שהמשלחת הקודמת ביקרה כאן רק לפני כחצי שנה. נכון, היריד נערך אחת לחצי שנה, ובכל זאת ההשקעה בקידום שלו חריגה. לסין חשובה הנוכחות הישראלית, אפשר לראות זאת גם בדרג הגבוה של הנציגות שהגיעה לכאן. כדאי להכיר את היריד ואת המקום שהוא תופס בפעילות הסחר העולמי של סין כדי להבין את הפוטנציאל הגלום באירוע.

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
  

יריד קנטון הוא היריד הגדול ביותר בסין ואולי גם הוותיק מכולם. הוא נערך פעמיים בשנה בסתיו ובאביב בגואנגז'ו שבמחוז גואנדונג שבדרום סין, והוא אחד הגדולים בעולם כולו. מבחינת פרמטרים אחדים זהו היריד הרביעי בגודלו בעולם, ומבחינת פרמטרים אחרים הוא שני בגודלו, אחרי היריד של פרנקפורט.

המספרים מרשימים: היריד ה-109, זה שנערך בתחילת מאי השנה, אירח למעלה מ-200 אלף אנשי רכש ומספר דומה של חברות מסין לצד חברות זרות. ביריד הוצגו כ-150 אלף מוצרים שונים, 40% מהם חדשים בשוק, ומחזור העסקאות שנרשמו בו הסתכם מלמעלה מ-35 מיליארד דולר.

במה שנוגע לתערוכות גודל הוא גם יתרון וגם חיסרון. כל מי שביקר כבר ביריד קנטון מכיר את ההאנגרים העצומים אשר המילה "ביתנים" לא יכולה לתאר אותם, את המרחקים העצומים שעל המבקר לעבור בהליכה או בנסיעה על מסועים ומדרגות נעות, ואת עשרות אלפי הדוכנים ותאי התצוגה, אשר מחייבים תכנון ביקור על מנת שלא להגיע לכלל תשישות. תוכנית היריד לוקחת זאת בחשבון, והוא מחולק ל-15 תחומי יצור שונים. ביקור עם מפת אזורים הוא דבר חיוני אבל לא תמיד מספיק, כי בכל אזור שכזה יש אלפי מציגים שונים.

למרות זאת, הנוכחות הבינלאומית ביריד נמצאת עדיין בחיתוליה. נתוני הנהלת האירוע מצביעים על כך שביריד הבינלאומי השתתפו בחודש מאי נציגויות מ-10 מדינות ומחוזות שונים. זה לא מספר גבוה כל כך, אם זוכרים שבמילה "מחוזות" נכללים מקאו והונג-קונג.

הנוכחות הבינלאומית הדלה גם מצביעה על חלון הזדמנויות למציגים מישראל. לנוכח הקצב המהיר שבו מתפתח היריד בעשורים האחרונים, צפויה גם הנוכחות הבינלאומית לעלות עם הזמן. מי שיפתח דוכן בביתן הבינלאומי של היריד היום ייהנה מחשיפה רבה יותר מהמציגים הסינים הדחוסים בהמוניהם בביתנים האחרים, ויקדים את ההצפה הבינלאומית שצפויה להירשם בשנים הבאות.

פני היריד כפניה של סין

פניו של יריד קנטון משקפות את התמורות שעברו ועוברות על סין. במקור היריד היה מיועד רק ליצרנים סיניים, כאשר נפתח לראשונה ב-1957 הימים היו ימי שלטונו של מאו צה-דונג והמבנה והתוכן שלו נועדו לשרת את מטרות השלטון דאז.

עם ההיפתחות למערב בשנות ה-80 הוא הפך לחלון ראווה לתעשייה הסינית והזדמנות להיכרות מרוכזת של קניינים מערביים עם עולם היצור הסיני. מאז היריד שנערך בשנת 2007 הוא נפתח להצגה של מוצרים זרים, והנהלת היריד אף משקיעה מאמצים לאזן את תחומי היצוא והיבוא בו.

המהלך משקף שינוי מהותי שעובר על עולם הסחר הסיני, אשר בשנים האחרונות נהנה מעודפי תזרים מזומנים. עולם זה, הנשען בצורה מופרזת על יצוא, רוצה להגדיל את הצריכה הפנימית בסין כמכשיר צמיחה ואף למשוך לסין חברות בעלות טכנולוגיות מפותחות אשר רואות בה יותר מאשר תשתית נוחה לפסי יצור.

השינויים שעובר עולם העסקים והכלכלה של סין גם משתקפים במקום שהיריד מקדיש לנושא הגנת זכויות יוצרים ופטנטים, מה שמתבטא בהקמת מוקד תלונות ציבור בנושא זה, בהעלאת הסטנדרטים בתחום האירוח וההסעדה ביריד, ופתיחת מרכז לעיצוב מוצר בתחומי היריד.

יריד קנטון כאמור מתאים את עצמו אל רוח הזמן, ובתוך כל זה יש מקום מיוחד לישראל. הסחר בין שתי המדינות, אשר עמד בשנת 1992 על כחמישים מיליון דולר, עלה בשנת 2010 לסך של 6.8 מיליארד דולר. רק בעשור האחרון גדל הסחר בין המדינות מ-5% לסך של 10% מכלל סחר החוץ של ישראל. על פי נתוני משרד התמ"ת, הסחר המשיך ועלה במהלך החצי הראשון של שנת 2011 ב-33% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

נראה שקצב הגידול רק הולך וגובר ככל שכלכלת סין גדלה וככל שגובר הצורך בטכנולוגיה ישראלית, ומדובר בחדשות מרעננות על רקע המשברים הכלכליים באירופה וצפון אמריקה. רונה קוטלר, מנהלת אגף אסיה-אוקיאניה במשרד התמ"ת מעריכה כי עד סוף השנה היקף הסחר יגיע ל-10 מיליארד דולר והוא יקבל דחיפה משמעותית מ"תוכנית המאה מיליון" של משרד התמ"ת לעידוד סחר עם סין והודו.

בימים אלה סין מתכננת את השלב הבא בהתפתחותה - שלב של מעבר מהתבססות על יצור המוני המיועד ליצוא אל יצור עתיר טכנולוגיה, הגדלת השוק הפנימי והפצת הפעילות אל כלל מרחבי סין. לישראל יש בכך תפקיד משמעותי כיצואנית של חדשנות טכנולוגית, וכספקית של פתרונות חקלאות ושמירת סביבה לטובת הפריפריה הסינית.

והנהלת היריד מעוניינת בנוכחות של יצואניות ישראליות בו, ולא רק בנוכחות של אנשי רכש כפי שהיה עד כה. לשם המחשה - ביריד האחרון, זה של חודש מאי, הציגה חברה ישראלית אחת בביתן הבינלאומי, לצד למעלה מ-1,300 נציגויות רכש שהגיעו מישראל. יש כאן משוואה שהנהלת היריד הייתה מעוניינת לאזן.

את החשיבות שהיא מייחסת לכך היא ביטאה בדמותו של ון ז'ונגליאנג, הנציג הסיני אשר עמד השנה בראש המשלחת שהגיעה לישראל על מנת למשוך משלחות ישראליות להציג ביריד הקרוב, ה-110 במספר, שיתקיים בנובמבר. ון הוא סגן מנהל מחלקת סחר החוץ במשרד המסחר הסיני, ובתור שכזה הוא עומד בצמרת מעצבי תחום מדיניות הסחר העולמית של סין. מדובר בדמות בכירה מאוד המשקפת את החשיבות שמיוחסת להגעת המשלחת.

במסגרת זאת נערך בשבוע שעבר סמינר לאנשי עסקים וחברות מישראל במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, שאורגן בידי זאב לביא, סגן מנהל המחלקה הבינלאומית של אגוד לשכות המסחר. בסיום האירוע נערך מפגש נטוורקינג בין משתתפי הסמינר בהנחיית מנהלי פורום אסיה-ישראל לעסקים.

ון ז'ונגליאנג מסמן בדבריו בסמינר את הפוטנציאל הגלום בסין עבור המציג הישראלי. עליית פעילות השוק הסיני, כך הוא מתאר, לא מתבטאת רק בביקושים לאנרגיה ומחצבים אלא בגדילת השוק הפנימי בסין, שוק המעמד הבינוני, מה שיוצר ביקושים למוצרים יוקרתיים ומכניסים יותר ויותר כמו יהלומים, היי-טק ואלקטרוניקה.

חו מינג, הנספח המסחרי של סין בישראל, תיאר כי השלב הבא שאליו נכנסת סין יותר ויותר - שלב עתיר טכנולוגיות, המעניק הזדמנות לאנשי פיתוח ועיצוב מישראל הנהנים ממוניטין טוב בסין. יריד קנטון מהווה עבורם במה טובה ליצירת קשר עם חברות ומשקיעים מסין על מנת לפתוח אפיקים חדשים של שיתופי פעולה.

טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .