דירוג אשראי? המשקיעים לא סומכים על אובמה
השמועות אומרות שהדירוג של ארה"ב ירד בכלל בגלל טעות של סוכנות S&P, אבל מה שבאמת הטריד את המשקיעים זאת התגובה של אובמה לאירועים. גם הפעם מתברר, לקזינו הבורסאי יש חוקים משלו. מה בדיוק קורה בשוק בימים האחרונים?
בעיית הורדת הדירוג של ארה"ב מסוף השבוע, למרות הרעש הרב שעשתה, לא נכנסת אפילו לרשימת חמשת הבעיות הגדולות של הכלכלה העולמית. בכלל, המון סימני שאלה עולים בעקבות ההודעה של סוכנות הדירוג S&P על הפחתת דירוג האשראי של ארה"ב מ-AAA ל-AA+.
לפני פרסום ההודעה שלחו S&P את טיוטת הדו"ח לאוצר האמריקני לצפייה מוקדמת. כלכלני האוצר מצאו ש-S&P עשתה טעות, ולא סתם טעות - אלא הוסיפה בטעות שני טריליון דולר להוצאות הצפויות של הממשל ב-10 השנים הבאות.
הבורסה בתאילנד, השבוע (צילום: AP)
שני הגופים החלו להחליף בניהם תכתובות. ההתכתבויות הללו דלפו, ולדעת רבים הן היו לאחת הסיבות לירידות החדות שהתחילו עוד ביום חמישי שלפני הפרסום הרשמי. אבל אם נעזוב את הקונספירציות, עדיין נותרת השאלה, איך סוכנות הדירוג הגדולה בעולם עושה טעות של שני טריליון דולר בחישוב כה קריטי?
קודם נסביר ממה נבעה הטעות: הטעות של S&P הייתה שבמקום לקחת את התרחיש המרכזי לגידול בהוצאות, שמבוסס על המשך גידול הוצאות בקצב האינפלציה בשנים הבאות, הם השתמשו בתרחיש אלטרנטיבי (אחד מרבים) שבו ההוצאות יגדלו בקצב הצמיחה הממוצע. זה מוזר ואפילו הזוי שבחישוב כל כך רגיש תיעשה טעות כזו חובבנית. אלא שגם לאחר ש-S&P הודתה פחות או יותר בטעותה, היא בחרה להשאיר את הדירוג הנמוך, בטענה שהסיבה העיקרית להפחתת הדירוג היתה בכלל המצב הפוליטי בארה"ב, לאחר שהממשל התקשה להסכים על תוכנית הקיצוצים בנוגע לתקרת החוב.
הפרשנים נדהמו
פרשנים כלכליים היו המומים מהסיבה שבגללה הופחת דירוג החוב. הכלכלן פול קרוגמן למשל התרעם ואמר שהוא לא מכיר תיאוריה שלפיה ויכוח פוליטי היום הוא סימן לוויכוח פוליטי שיהיה בעוד עשור ואולי בעוד עשרות שנים, אם תהיה בעיית חוב אמיתית.
פרשן אחר אמר שכבר 200 שנה השיטה הפוליטית בארה"ב מתבססת על הרעיון הדמוקרטי של ריבוי קולות ולבסוף הסכמה. "מה S&P נזכרה אחרי 200 שנה שיש בעיה עם השיטה הזאת?", הוא תהה.
הפתעה נוספת הייתה כש-S&P שפכה עוד בנזין למדורה אותה היא הבעירה בעצמה, כשאיימה שתוריד לארה"ב פעם נוספת את הדירוג - אם זו לא תצמח בקצב מספק או לא תנהל באחריות את הגירעון. פרשנים חושבים ש-S&P יצאה מדעתה, התחפרה עוד יותר בעמדתה, ואף אומרים כי היא פשוט גוזרת על עצמה לא פחות מגזר דין מוות כשהאמון בדירוגים שלה נשחק.
גם המשקיעים לא מתרגשים מהורדת הדירוג של S&P. הם המשיכו לרכוש מאז ההודעה אג"ח אמריקניות כאילו הרגע הודיעו שדירוג האשראי דווקא עלה.
זה בכלל בגלל איטליה וספרד
אז למה, אם המשקיעים בעצמם לא דואגים ומסכנים את כספם באג"ח האמריקני, השוק הגיב כמו שהגיב?
הורדת הדירוג של ארה"ב אומנם התרחשה ביום שבת לפנות בוקר (שעון ישראל), אבל הירידות החדות היו גם קודם, בעיקר בגלל התדרדרות מצב החוב של ספרד ואיטליה כשהתשואות שדרשו המשקיעים על אגרות החוב שלהן עלה.
האם הורדת הדירוג מקבלת את ה"קרדיט" שבכלל מגיע לספרד ואיטליה? לדעתי ממש כן! הורדת הדירוג של ארה"ב היא סיפור שאמצעי התקשורת חולמים עליו. איזו כותרת יותר מדליקה, חשבו לעצמם העורכים: "תשואות אגרות החוב של איטליה עלו מעט ושוקי המניות ירדו ב-3%", "לאחר 71 שנה ארה"ב מאבדת את דרוגה המושלם ה-AAA" או "הענק נופל"? מה שבטוח הוא שלציבור בושל כאן סיפור מהאגדות. והציבור, בתגובה, עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - לברוח! למען האמת, היכולת של ארה"ב להחזיר את החוב שלה עם ריביות כל כך נמוכות נראה עכשיו טוב יותר כמעט מאי פעם.
הפרדוקס הוא שדווקא ביום שישי, כמה שעות לפני פרסום ההודעה על הורדת הדירוג, פורסמו בארה"ב נתוני שוק העבודה, אשר היו טובים מהצפוי והראו ששוק העבודה האמריקני, שעדיין חלש אומנם, בהחלט לא מתפרק.
מה שכן עשתה הורדת הדירוג הוא לעלות סימני שאלה בנוגע לתגובה של הממשל והבנק המרכזי (הפד) להורדת הדירוג. מהממשל הם לא יכלו לצפות ליותר מדי, כי S&P קשרה לו את הידיים וכל דבר שיעשה עלול להיתפס רע: אם יקצץ מהתקציב כדי להקטין את החוב - יגידו לו שהוא פוגע בצמיחה; אם יגדיל את החוב - אז הוא לא אחראי.... רחמים.
וול סטריט (צילום ארכיון: AP)
ואכן, אובמה, שהגיב להפחתת הדירוג, לא יכול היה לעשות דבר, והמשקיעים התאכזבו. וול סטריט הגיבה לחוסר המעש של אובמה בירידות. הבוקר המשקיעים תלו את תקוותם בבנק המרכזי, שיודיע על הריבית. הם קיוו שהוא יזרוק להם עצם, שישנה מעט את נוסח ההודעה, שיאותת שלא יעלה את הריבית יותר לעולם, או לפחות כמה שנים, שיאותת שיזרים כסף למערכת הפיננסית, משהו טוב... קטן...
בינתיים בקצה השני של הגלובוס, באירופה, עלה כאמור לקראת סוף השבוע שעבר חשש המשקיעים לגבי יכולת החזר החוב של איטליה וספרד, ואז התחיל פינג פונג בין המשקיעים לקובעי המדיניות הכלכלית שם.
המשקיעים אמרו שהם חוששים מספרד ואיטליה, אז הבנק המרכזי באירופה אמר להם שילכו לישון ורמז שיקנה את האג"ח הממשלתיות שלהן אם תהיה בעיה. המשקיעים התרצו והלכו לישון. אחרי כמה זמן הופיעו בסלון ואמרו שהם לא נרדמים, כי הם עדיין מודאגים. אז התקשרו בשבילם לשרי האוצר של ה-G7 ואמרו להם "קחו, תדברו איתם אתם, מה קרה? אין לכם מה להיות מודאגים חמודים, תלכו לישון, אם תהיה בעיה נזרים להם עוד כסף".
המשקיעים נרגעו וחזרו לישון. אחרי כמה זמן הם שוב התעוררו: "למה הבנק המרכזי הבטיח שיקנה לנו אג"ח של ספרד ואיטליה והוא לא קנה?" – "כי החנויות סגורות. לכו לישון הוא יקנה מחר בבוקר".
ובאמת ביום שני התחיל הבנק המרכזי באירופה לרכוש אג"ח. וככה הבורסה בימים האחרונים עולה ויורדת, עולה ויורדת.... כל פעם שמישהו מודאג דואגים לספר לו סיפור מרגיע. אבל האמת, כשהמניות כל כך זולות, קשה לחשוב כמה הן עוד יכולות לרדת, ובטח כשהמשבר הפעם הוא לא משבר של חברות אלא של חובות ממשלתיים.
אל תהיו בטוחים שהמוכרים חכמים יותר מהקונים. ציידי מציאות מסתובבים להם, מחפשים חברות טובות שהילדים סתם זרקו לפח. תקופות של פחד היו לאורך ההיסטוריה, תקופות טובות להתחיל לבנות בהן תיק מניות לפנסיה, גם אם לא תפסתם בול את התחתית.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של כלל פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
