התגלה חמצן מולקולרי בחלל
טלסקופ החלל הרשל חשוב למדי כיוון שהוא גילה, לראשונה מחוץ לכדור הארץ, חמצן מולקולרי בערפילית הגדולה של אוריון, אם כי עדיין אין להסיק כלל לגבי אפשרויות של קיום חיים
חמצן מולקולרי הוא המרכיב השני בשכיחותו באטמוספירה של כדור הארץ. החמצן מופיע באטמוספירה של כדור הארץ בשתי צורות: האחת, מולקולה בת שני אטומים והשניה מולקולה בת 3 אטומים (אוזון). שתי המולקולות חיוניות לחיים – החמצן לנשימה ובזכותו גופינו יכול לייצר אנרגיה ואילו האוזון מגן עלינו מקרינת השמש העל-סגולה.
אולם, בניגוד למה שמקובל לחשוב, החמצן אינו תנאי הכרחי לחיים. להיפך. נוכחות חמצן באמטמוספירה בעת שנוצרו החיים היתה יכולה להמיט עליהם שואה. החמצן באטמוספירה הוא תולדה של החיים, תוצר של תהליך הפוטוסינטזה בצמחים הממיר פחמן דו-חמצני ומים לחמצן מולקולרי וסוכר. לכן, אם וכאשר נגלה חמצן מולקולרי בכוכב לכת, זו תהיה אפשרות סבירה שקיימים עליו חיים.
לכן, הגילוי האחרון של טלסקופ החלל הרשל חשוב למדי כיוון שהוא גילה, לראשונה מחוץ לכדור הארץ, חמצן מולקולרי בערפילית הגדולה של אוריון. ערפילית זו, אחת המפורסמות בשמים הנראית היטב גם בעין הבלתי מזוינת מתוך עיר ונגלית במלוא תפארתה גם בטלסקופ קטן ובמשקפת שדה, היא ענן מולקולרי ענק שבו קיים תהליך מתמשך של יצירת כוכבים. הספקטרוסקופ על גבי טלסקופ החלל הרשל של סוכנות החלל האירופאית גילה קרינה האופיינית למולקולת החמצן.
אולם, מולקולת החמצן לא התגלתה באטמוספירה של כוכב לכת כלשהו, אלא באיזור שבו נוצרים כוכבים. באזורים אלה קיים תהליך שבו גזים קופאים על גרגירי אבק זעירים (מכילים סילקטים וכדומה). יתכן שגם החמצן, שהוא אחד היסודות השכיחים ביקום (השלישי בשכיחותו), קופא על גרגירי האבק יחד עם מים היוצרים קרח מים הכולא גם גזים נוספים. כאשר כוכבים סמוכים מחממים את גרגירי הקרח, קרח המים מתנדף ומשחרר את הגזים הכלואים בו.
קיימים מודלים של יצירת חמצן מולקולרי בעננים מולקולריים לפיהם ריאקציות של אטום חמצן עם מולקולת OH יוצרות בסוף התהליך מולקולות חמצן. כמו כן, התפרסמו מספר מודלים לפיהם שכיחות של מולקולת חמצן באזורים דחוסים בעננים מולקולריים מוגנים מקרינה, עשויה להגיע לכדי חלק אחד מעשרת אלפים ביחס למימן מולקלורי, המולקולה הנפוצה ביקום, ומכאן שתאורטית היא אמורה להיות אחת המולקולות השכיחות ביותר, אולם יש לזכור ששכיחות זו עדיין זניחה לגבי שכיחות החמצן באטמוספירה של כדור הארץ שהיא בסדר גודל של 1/4.
לכן, אפשר להבין את חשיבותו של הגילוי שמראה בפעם הראשונה נוכחות של אחת המולקולות החיוניות ביותר לחיים כפי שאנו מכירים אותם כיום, אם כי בגלל האזור שבו היא התגלתה עדיין אין להסיק כלל לגבי אפשרויות של קיום חיים. אם וכאשר יתגלה חמצן מולקולרי באטמוספירה של כוכב לכת כלשהו יהיה זה סיפור אחר.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET
לפנייה לכתב/ת 
