אבו סיסי מספר: כך שיפרתי את יכולת הטילים
מהנדס חמאס, נגדו הוגש כתב אישום חמור בישראל, סיפר בחקירותיו במשטרה כי לאחר המבצע בינואר 2009, הוקמה אקדמיה - כדי למנוע מקרים של אנשי חמאס, שינטשו את עמדותיהם. הוא סיפר על הדרכים לשפר את טווח הרקטות, אמר שמצא מידע באינטרנט וסיפר על האיומים כשביקש לעזוב
הצצה נדירה לפעילות של ארגון הטרור הגדול ברצועת עזה: המהנדס הפלסטיני דיראר אבו סיסי חשף בחקירתו במשטרה את דרכי הפעולה בחמאס. הוא סיפר על היערכות הארגון לעימות עם ישראל, על הניסיון לשפר את טווח הרקטות וגם על חוסר האפשרות לעזוב את התנועה. כך עולה מחקירתו של אבו סיסי, שחלק מפרטיה הותרו היום (ה') לפרסום לבקשת ynet על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שם הוגש נגדו כתב אישום חמור.
השופטת יעל רז-לוי, מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, התירה לפרסם את פרטי החקירה, לבקשת ynet שיוצג על-ידי עו"ד ירון חנין ממשרד ליבליך-מוזר. אבו סיסי תיאר בחדרי החקירות את חמאס כארגון היררכי, הלומד מטעויות ונדרש להשתפר ולהתאים את עצמו למציאות החדשה באזור. הוא סיפר לחוקרים כי בכירי הארגון פועלים כל הזמן כדי להכשיר כוח אדם מקצועי ויעיל. הפעילים החדשים לומדים כיצד לא לחזור על טעויות העבר, על-מנת שיוכלו להתקדם בארגון.
הוא סיפר כי אחרי מבצע "עופרת יצוקה", בינואר 2009, מצאו מוחמד דף ואחמד ג'בערי כי תפקוד חמאס היה כושל ולכן מינו אותו כאחראי על הקמת האקדמיה הצבאית. "נעשתה הערכה למלחמה עם ישראל. נמצא כי מספר גדול של פעילי חמאס ברחו מהעמדות. היה כישלון בקבלת החלטות והיה חוסר יכולת להשתמש בנשק במהלך הקרב - בשל הפחד. היה גם כישלון בטיפול בבעיות בדרג המינהלי. היה צורך לבניית תוכנית לימוד, כדי לשפר את המצב".
אבו סיסי בבית המשפט עם עו"ד טל לינוי (צילום: הרצל יוסף)
אבו סיסי הוסיף כי בחמאס הוחלט להקים את האקדמיה, בה ילמדו הפעילים כיצד לפעול במצב לחץ וגם בזמן מלחמה, "כדי שיקבלו החלטות נכונות בכל מצב". הוא סיפר על תפקידו באקדמיה: "אמרו לי שאהיה מנהל המחלקה המנהלית באקדמיה. הסכמתי לרעיון לבניית אקדמיה חדשה והתכוננתי בנושא המנהלי לאקדמיה הצבאית החדשה... התחלתי לבנות מתכונת להנהלה כללית לאקדמיה הצבאית. התפקיד שלה היה לימוד שיטות וטקטיקות מלחמה". אבו סיסי פירט את הנושאים שילמדו הפעילים: "ניהול משאבי אנוש, ניהול זמן, ניהול משברים והנהלה כללית".
המסגדים היו המקום בו פעלו אנשי חמאס, כשאת מבחני הסיום של האקדמיה עברו הפעילים באוניברסיטאות מוכרות ברצועה או במסגדים. על פעילות האקדמיה הוא הוסיף: "האקדמיה התחילה את פעילותה ב-2010 והקורס הראשון היה במסגד אל-שאפי, שם נערך הקורס המנהלי, ובמסגד עבדאללה עזאם - שם בוצע האימון הצבאי. האימון נמשך 38 יום". בין המורים, הוא סיפר, היו מרצים באוניברסיטאות, עובדי משרד החינוך, סוחרים ועוד. "נערכו מבחנים בסוף הקורס באוניברסיטת האומה ברצועה וכל המשתתפים, 35 במספר, עברו את הקורס והפכו להיות פעילים חדשים אחרי הסיום... אחרי הקורס הזה החל קורס נוסף עם מספר דומה...".
בחירת מועמדים - שיטת חמאס
בחקירתו שאל החוקר כיצד נעשתה בחירת המועמדים לקורסים ומהם תנאי הקבלה. אבו סיסי הסביר כי האחראים על האזורים מהזרוע הצבאית של חמאס הם אלה אשר בוחרים את המועמדים. "כל אחראי אזור הוא בדרגת אלוף והם אלה המחליטים ובוחרים את המועמדים. תנאי הקבלה הם שהמועמד סיים כבר בית ספר תיכון. בקבוצה הראשונה של הקורס המועמדים היו לפחות בתפקיד של מפקד חוליה בתנועת חמאס. 35 הראשונים אכן היו מפקדי חוליות ועל המועמדים לעבור את המבחנים בציון 60 לפחות. והספרים וחומרי הלימוד ללא שם או סמל חמאס. המטרה שכל אדם יוכל להתקבל ולסיים ושהאקדמיה תיהפך למוסד לימודי בחלק המנהלי שלה, לכולם".
אחד השרטוטים של אבו סיסי בחקירה (צילום: אילנה קוריאל)
אבו סיסי הצטרף לחמאס בשנת 2002 בג'בליה, למרות שעבד בחברת החשמל - שם אסרו על העובדים להשתייך לארגונים. פעיל בחמאס, העוסק בפיתוח אמצעי לחימה, פנה אליו: "במהלך השיחה הוא אמר לי שתנועת חמאס רוצה ממני שאסייע לה בפיתוח יכולת הטילים, לשיגורם לעבר ישראל... סייעתי לחמאס בלימוד פיתוח יכולת טווח הטילים, על-ידי מציאת ומסירת משוואות מתמטיות המשפרות את יכולת צינורות הברזל, שעומדים בלחץ ובחום".
המהנדס הפלסטיני סיפר כי הוא יצא גם לשטח. "נכחתי בניסוי ירי טיל לעבר הים בחאן יונס... הטיל נפל אחרי 22 ק"מ, אבל הוא היה צפוי ליפול במרחק 30 ק"מ". אבו סיסי אמר כי באותו זמן היה חסר לאנשי חמאס חומר המשפר את טווח הטילים, שמאוחר יותר הוברח במנהרות ממצרים לרצועה.
במהלך חקירתו הביע אבו סיסי צער על הצטרפותו לחמאס. "אני מצטער מאוד על השתייכותי לאחים המוסלמים ולתנועת חמאס, ועל פעילותי בפיתוח טווח הטילים וההשתתפות בהקמת אקדמיה צבאית בחמאס, ועל כל האינפורמציה שמסרתי לחמאס שביכולתה לאיים על ביטחון ישראל ואזרחיה".
הוא המשיך בהתנצלותו: "אני יודע שהטילים קטלניים ונוטלים חיי אחרים, ואינם מבדילים בין ערבים והיהודים. אני יודע שחמאס נלחמים בישראל והיא בהם. מטרת פעילותי עם האחים המוסלמים ועם חמאס לאחר מכן, תחילתה היתה ממניע דתי, שכן למדתי דת, והמניע השני לפעילותי הוא הלאומיות הפלסטינית שלי, והמצב הפלסטיני הקיים כיום. המניע השלישי לפעילותי טמון ברצוני לקבל תעודת זהות פלסטינית ודרכון פלסטיני ואני מצטער על כך".
מידע באינטרנט
בהודאותיו במשטרה עולה כי הוא השיג ידע רב, לשיפור טווח הרקטות, באמצעות האינטרנט - אפילו מאתר יוטיוב. "אני לא יודע דבר בקשר לחומרי נפץ. אני רק הייתי מחשב את הלחץ והחום בעזרת נוסחת ברנולי. הורדתי את הנוסחה מהאינטרנט. לא מאתר מסויים. רק ביצעתי חיפוש כללי באינטרנט ומצאתי אותה באחד האתרים. רשמתי אותה בקובץ אקסל והייתי רושם בה את המספרים ומחשב את הנוסחה". הוא גם הוריד תוכנה הנוגעת למבנה הרקטה.
בחמאס, על פי ההודאות של אבו סיסי, מנסים תמיד לשדרג את הרקטות, כדי להגדיל את כמויות הנפגעים בצד הישראלי. הוא סיפר כי פעם אחר פעם פעילי הארגון עורכים ניסויים ומנסים לשפר בכל מיני אמצעים את טווח ירי הרקטות שלהם. "אני יודע שבוצע ניסוי לירי טיל לטווח 45 ק"מ, הרקטה התפוצצה בקרקע והניסוי לא הצליח..
אבו סיסי נהג להיכנס לאינטרנט ולחשב את הנתונים בניסויים. "נכנסתי לאינטרנט לתוכנה שמחשבת את כל הנתונים: אורך, קוטר, משקל ראש הטיל, משקל הטיל עצמו ומשקל תאי השריפה. אחרי מתן כל הנתונים האלה התוכנה נותנת לך את צורת הסנפירים, הגדלים והמידות. ונתתי לוועדה לפיתוח לשיפור טווח הטילים ביחידת הטילים את הנתונים האלה בזיכרון נייד של מחשב". הוא הוסיף כי את המידע על הנעשה בישראל מקבל חמאס מכלי התקשורת.
המהנדס הפלסטיני היה הכתובת של אנשי חמאס בכל הקשור לפיתוח הטילים. "בשנת 2002 התחלתי את פעילותי בפיתוח טיל אל-קסאם וטיל נגד טנקים", הוא סיפר לחוקרים. אבו סיסי אמר כי אחד הפעילים הציג לו שאלות בקשר לטיל והוא היה מסייע. הוא סיפר גם על פיתוח פצצה נגד טנקים: "הייצור הזה נחשב בדרגה פחותה מהאר.פי.ג'י, אך זול וקל לייצור... פעלנו באותה חוליה על פיתוח יכולת חדירת הטיל לברזל... ביצענו את הניסויים וצילמו אותנו בווידיאו. הביאו לי את התמונות וצפיתי בסרט הניסוי. אחרי הצפייה אמרתי שהבעיה כעת לא בייצוב, אלא בכוח הטיל".
"צריך לפחד על הילדים"
ארגון חמאס אינו מאפשר לפעילים בו לעזוב בקלות. מההודאות עולה שלמרות פעילותו הענפה בתחום פיתוח הטילים ובאקדמיה, הוא חשש מאנשי החמאס וביקש לצמצם את הפעילות שלו. "בתקופה הזו, כשפעילותי החלה להימעט, כי עבודתי הראשית היתה בתחנת החשמל ורציתי לסגת מהעניין".
אבו סיסי סיפר גם שקיבל איומים: "ניסיתי לנטוש את השתתפותי בסיוע לחמאס בקשר לשיפור טווח המרגמות והטילים. תשובתו של אחד הפעילים היתה איום ישיר. הוא אמר שישנם לוחמים רבים או אנשים רבים, שנהרגים במשימות שונות. כששאלתי אותו מה כוונתו, הוא אמר לי תבין זאת איך שאתה רוצה. הוא הוסיף שמי שיש לו ילדים צריך לפחד עליהם. שלחתי מכתב כתוב לאחד הבכירים, שאני לא רוצה להמשיך בפיתוח טווח הטילים והעשייה עם חמאס ולא הגיעה אליי תשובה... פחדתי מחמאס, שאם אפסיק את פעילותי יגרמו לי נזק".
כארגון המבקש תמידית להשתפר, היו נוהגים ראשי חמאס לשלוח את
הפעילים לקורסי השתלמות. סוריה היתה אחת המדינות שהעניקה לפעילים השכלה בנושא. אבו סיסי סיפר בהודאותיו על פעיל שיצא לסוריה כדי ללמוד, ואף סיפר כי הציעו לו לצאת לשם בעצמו, אך הוא סירב להצעה. בוגרי האקדמיה הנבחרים היו אמורים להגיע לאקדמיות הצבאיות במדינות זרות. "באקדמיה הצבאית הסורית, בתימן, בסודן ואיראן", הוא גילה.
לפנייה לכתב/ת 
