איך לחפש עבודה עם לקות למידה?
למדתי לא להתייאש גם כשקשה ומתיש, לא לעבוד במקומות שאינם מתאימים רק כי צריך - ולחפש תמיד רעיונות יצירתיים למציאת עבודה. בסוף, מניסיון, הכל מסתדר
נעים מאוד, שמי יעל ואני בת 25, סטודנטית למידענות. ה"רומן" שלי עם לקות הלמידה התחיל בגיל צעיר כשאובחנתי לראשונה בבית הספר היסודי. את הפרעת הקשב גיליתי רשמית אחרי הצבא, ו"התחברתי" אליה במיוחד במכינה האקדמית ללקויי למידה של סמינר הקיבוצים. מאז זה חלק ממני, מלווה אותי ומשפיע עלי במיוחד בחיי הבוגרים שהם לא פשוטים.
- לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
הכול מתרחש היום בקצב מאד מהיר, מה שדורש מכולם יכולות בלתי אפשריות של התמודדות באתגרים של עבודה, לימודים, מערכות יחסים ובעוד הרבה תחומים. עכשיו תדמיינו איך זה לחוות את הכול בעיניים של לקויי למידה.
זו הפרעה שמלווה 24 שעות ביממה בכל דבר.
גיליתי שהכוח שלי מתבטא בעיקר בכתיבה. הגעתי למסקנה שניסיון החיים שלי בהתמודדות בטיפולים, בנוסף לידע שלי באינטרנט, מחשבים ומאגרי מידע יכול לתרום לאנשים שסובלים (או נהנים) מהבעיות האלה בכל גיל ובכל תקופה בחיי. הכתיבה שלי תמיד מלאה בהומור ובציניות. זו הדרך שלי לא בגלל שאני בהכרח אופטימית, אלא פשוט מההבנה שאין ברירה וזו הדרך להמשיך ולהתמודד יום יום שעה שעה.
משהו ששווה לקום בבוקר בשבילו
אני כותבת לא כאחת שלמדה חינוך אלא כאחת שמכירה מניסיון איך הדברים קורים באמת. אחת הבעיות שהפריעו לי היא החיפוש אחר עבודה מתאימה.
לחפש עבודה כאדם עם לקות למידה והפרעת קשב זה לא דבר פשוט. הרבה עבודות לא מתאימות והדרישות לפעמים גבוהות.. עבודה לפחות בשבילי גם מסמלת מסגרת, משהו ששווה לקום בבוקר בשבילו, הזדמנות לפגוש אנשים ולהתפתח מקצועית ואישית. לכל אדם מגיע להתפרנס בכבוד אבל לא כל אחד מצליח להחזיק מעמד לאורך זמן בעבודה
זה מה שקרה לי בעבר. הגעתי להרבה מקומות עבודה וזה לא הסתדר כי לוקח לי זמן להבין את העבודה ובהרבה מקומות יש לחץ של המעסיקים ללמוד מהר ולעבוד מהר. מי שלא עומד בקצב ובהספק מוצא את עצמו בחוץ. דווקא אנשים כמוני זקוקים לקצת יותר סבלנות ואורך רוח. לפעמים גם הסבר נוסף כדי להבין את העבודה והזדמנות להוכיח את עצמי גם אם בהתחלה זה לא עובר חלק.
מה שבסוף עבד לי זו ההתנדבות. התחלתי להתנדב בשני מקומות. האחד היה ספרייה, עבודה שקשורה לתחום הלימודים שלי, מידענות, והשני - משרד לגרפיקה ממוחשבת, תחום אותו למדתי בעבר. בשני המקומות לא היו תקנים אבל הסכימו לקבל אותי בשמחה כמתנדבת. אני יודעת שזה יכול להראות לאנשים מבחוץ קצת מוזר. כאילו אני "פראיירית" על פי נורמות מסוימות, לעבוד ככה ללא תשלום. בהתחלה גם אני הרגשתי שלא בנוח עם הנושא כי הייתי צריכה כסף, אבל בסופו של דבר ראיתי את היתרונות בדבר.
תוך כדי ההתנדבות קיבלתי מוסר עבודה
במקומות שבהם התנדבתי התייחסו אלי יפה ובסבלנות רבה. אף אחד לא מיהר לשום מקום, קיבלו אותי כמו שאני, שמחו ממה שכן עשיתי ולא ציפו ממני ליותר כי זו לא באמת עבודה בתשלום וההשתלבות שלי לא עלתה להם כסף. גם אני השקעתי כדי להראות רצינות ולא נלחצתי אם משהו לקח לי זמן.
תוך כדי ההתנדבות קיבלתי מוסר עבודה, הצטרפתי למסגרת חברתית תומכת, משהו שהיה לי חשוב, למדתי על מחויבות למקום העבודה והיה לי זמן לשפר יכולות מסוימות מבלי שילחיצו אותי. לדוגמה, לא חשבתי שמתאימה לי עבודה בשירות לקוחות כי עבודה עם קהל מלחיצה אותי אבל בספריה הקטנה והביתית בה התנדבתי, עסקתי גם בזה והרגשתי עם זה טוב. אולי בעתיד ארגיש בטחון, בתנאים מסוימים ומתאימים, לשלב גם שירות לקוחות בעבודתי.
הסוף של הסיפור שלי טוב כי בזמן שהתנדבתי במחלקת הגרפיקה פיתחתי קשרים עם אנשים בכל המשרדים הסובבים ועם מנהלות כוח האדם במקום העבודה. בסוף גם מצאו לי עבודה זמנית עם תשלום, כזו שמתאימה לי, ואפילו הציעו לי עבודה נוספת. הפעם אני הייתי זו שסירבתי, בגלל הלימודים שהתחילו לי במקביל.
אולי אם לא הייתי מגיעה למקומות האלו כמתנדבת לא הייתי מצליחה למצוא מקום עבודה. ברגע שנתנו לי הזדמנות ונכנסתי למקום בקצב המתאים לי, הוכחתי את עצמי. קיבלתי גם הערכה רבה והיו מרוצים ממני שזה חשוב וגם בזכות ההמלצות יכולתי להתקבל לעבודה.
המסר שלי הוא לא להתייאש גם כשקשה ומתיש. לא לעבוד במקומות שאינם מתאימים רק כי צריך, ולחפש תמיד רעיונות יצירתיים למציאת עבודה. בסוף, מניסיון, זה מסתדר.
הכותבת היא בעלת הבלוג "לקות בקלות" - הפרעת קשב מנקודת מבט אישית http://www.lekutbekalut.co.il
לפנייה לכתב/ת 
