אורחים בחתונה: תודה על הצ'ק, תזכיר לי מי אתה?
רצינו להיות אמיצים ולתכנן חתונה קטנה. ניסינו, אבל אז חשבנו על בני הדודים דרגה רביעית שמעולם לא פגשתי, אבל חשובים לאמא והחברים של החברים שיבואו כדי שלא ילכו לאיבוד בתוך כל קרובי המשפחה. קטן, זה כבר לא יהיה
זה אולי יישמע משונה, אבל התפיסה שלי לגבי חתונות, המושג עתור הזיקוקים והברבורים המפוחלצים באגם, היא כאירוע שקודם כל שייך לשני אנשים בלבד. אני רוצה שהמשפחה הקרובה והחברים ישמחו איתנו כמובן, אבל אני לא חושבת שהחגיגה, שמטרתה לאפשר לי ולבן זוגי להצהיר שטוב לנו יחד ובתקווה יהיה לנו טוב עוד הרבה שנים צריך לעניין את כל מי שאי פעם הכרתי.
- לקחת את עצמנו בידיים: של מי החתונה הזו בכלל?
עם התפיסה הזו, קצת אחרי שעיכלתי שאנחנו באמת הולכים לעשות את זה מתישהו, התחלתי לחשוב (לאט ובזהירות) איך הייתי רוצה שכל העניין ייראה, לו היינו חופשיים משיקולי כסף, זמן ומקום. זרקנו פה ושם רעיונות לחלל האוויר, אבל הפעם הראשונה בה תהינו בקול לגבי האורחים הגיעה כשהיינו מוכנים באמת, כלומר, כשנתקענו במשך 40 דקות יחד במעלית.
זה לא שלפניכן התחמקנו מהנושא, אבל בעודנו ממתינים נטולי מזגן למחלץ האמיץ שישחרר אותנו, הסכמנו שעכשיו, כשאין לאן לברוח, נצליח להתייחס ברצינות לשאלה: את מי מזמינים? בעולם מושלם ונטול סיבוכים היינו עושים משהו קטן, עם החברים הכי טובים והמשפחה הקרובה, בלי להתפאר ובלי ללכת לאיבוד בים הקרובים דרגה חמישית שראינו פעם אחרונה לפני 12 שנה בחתונה של בת הדודה.
עד מהרה הבנו, כשאנחנו עוברים בעל פה על השמות המוכרים והברורים מאליהם, שקטן ממש זה לא יהיה. קל לעצור אותי כאן ולומר, רגע, אבל זו החתונה והמינוס בבנק שלכם, ולא של ההורים או החברים שלכם – אתם קובעים, אז תעשו מה שאתם רוצים, לא? ובכן, לא, לא בדיוק.
ההחלטה לגבי מוזמנים בחתונה דומה לבחירה עם מי לחגוג יום הולדת, עם פוטנציאל נפיצות גבוה פי מאה. בעוד את חגיגות יום ההולדת קל יחסית להסתיר מאנשים רחוקים, חתונה לרוב לא נשמרת בסוד, ורובנו מקווים שהיא תהיה אירוע של פעם בחיים. לכן, חשיבותה גדולה יותר מיום שנחגג פעם בשנה, ובהתאם עלה תחושת העלבון של מי שיגלה מתיוג פזיז בפייסבוק שרק הוא לא היה.
אולי אם נישאר כאן החתונה תתארגן מעצמה? (צילומים: shutterstock)
התחלנו בנקודה האופטימאלית בה יוזמנו רק אנשים שאנחנו מכירים. זה נשמע פשוט, אבל כבר בהצבת הגבול הקטן הזה אנחנו עלולים לפגוע באנשים, ואנחנו הרי לא רוצים לפגוע באף אחד. מהר מאוד נזכרנו שיש קרובי משפחה שלי שלא ראיתי הרבה זמן ובן זוגי לא מכיר, ולחלופין קרובים שלו שמתגוררים בחו"ל וטרם פגשתי, אך את כולם נזמין גם נזמין.
כל עוד יישאר לנו מקום על הרחבה, יהיה בסדר
הרחבנו את המעגל לקרובי משפחה שאחד מאיתנו לפחות פגש כמה פעמים בחייו, אבל גם אם יש קרובים או מכרים שלא ייעלבו אם לא נזמין אותם, ההורים שלנו עלולים לקחת את העניין אישית במקומם. בחשיבה מושכלת על המבטים הזועפים שנחסוך באירועים הבאים התרחבנו גם לחברים של סבתא, החברים של האחים והאחיות, וחברים ממש טובים של החברים הכי טובים שלנו.
לאלו הרגשנו מחויבים לצרף, כי לא נעים, כמה קולגות. לא התלבטנו לגבי אלו שאנחנו באמת אוהבים ורואים גם אחרי שעות העבודה, אבל במסדרונות יושבים גם אחרים, שלא נעים יהיה להיתקל במבטיהם הספק נעלבים – ספק מודים לנו על שחסכנו מהם קנס ביום שאחרי.
במהרה התווספו חברים רחוקים שמעולם לא הבהרנו להם שאנחנו לא קרובים כמו שהם חושבים. כדור השלג של אי הנעימות והנימוס הלך וטפח. בעודנו תלויים בין שמיים וארץ במעלית, הרגשנו איך אנחנו מתגלגלים יחד איתו במדרון התלול, צוחקים על עצמנו ומזיעים, ולא רק בגלל שהמזגן לא עובד.
שמי שרוצה יבוא, העיקר שאתה ואני נגיע.
עם בוא המחלץ, שהשחיל מפתח בדלת ותוך חמש שניות הוציא אותנו, גילינו שהיינו תקועים 20 סנטימטרים בלבד מפתח הקומה שלנו. דידינו לנו אל המזגן והמקלחת שחיכו לנו בדירה, ולקחנו נשימה עמוקה.
לאחר שהצטננו מעט יכולנו לחשוב על הדברים שוב. לא הגענו לפיתרון יצירתי לגבי כמות המוזמנים, אלא הפנמנו שמסיבת החתונה הקטנה שלנו תהיה יותר גדולה משחלמנו, וכמות האנשים תשפיע גם על גודל המקום, המוזיקה שנשמיע ואופי האירוע כולו בהתאם.
רגע לפני ששמנו את התכנונים מחויבי המציאות בצד ופרשנו ללילה, אימצתי יחד עם בן הזוג שלי תיקון קל בגישה. יהא מה שיהא מספר המוזמנים עליו נעמוד בסופו של דבר, האנשים שיגיעו יהיו שם כי הם רוצים לשמוח איתנו, וייתכן שרק יוסיפו לאווירה החגיגית. כל עוד יישאר מספיק מקום בשביל שנינו והאהובים עלינו על הרחבה, אנחנו נהיה בסדר.
את אי הנעימויות אפשר להחליף מעכשיו בהצהרה פשוטה וברורה: לא משנה כמה אורחים יהיו, ואפילו אם כמה מהם לא ממש נזהה. גם אנחנו נהיה שם, והולך להיות לנו כיף. אחרי הכל, זו המסיבה שלנו.
איך החלטתם את מי תזמינו לחתונה שלכם? טקבקו לנו!
לפנייה לכתב/ת 
אני לא בלחץ. מי אמר שאני בלחץ?
צילום: shutterstock
מומלצים
