עם חיג'אב, בלי פחד: שולות המוקשים בלבנון

עם קסדות ושכפ"צים גדולים ומגושמים, קשה כמעט להבחין בחיג'אב המסורתי אותו עוטות הנשים המסיירות באזורי המוקשים של דרום לבנון. מי שהיו מורות מקומיות, אחיות ועקרות בית, עברו הכשרה ומרכיבות כעת את הקבוצה הנשית היחידה במדינה המאומנת בסילוק מוקשים ופצצות מצרר.

הן סורקות את הקרקע בדקדקנות בניסיון לאתר שרידים של הנשק, המוגדר על ידי רבים כ"נייטרלי", כזה שאינו מבחין ואינו

מפלה בין קורבנותיו. "כששמעתי שהם מגייסים, נרשמתי מיד", סיפרה ל"גרדיאן" הבריטי לאמיס זאין בת ה-33, גרושה ואם לשני ילדים, על קבלתה לארגון פירוק המוקשים הנורבגי שפועל באזור. "בתחילה, הגברים הופתעו לראות אותנו בשטח, פועלות בדיוק כמוהם. אנחנו טובות במה שאנחנו עושות לא פחות מהם", הוסיפה מי שהפכה להיות עם הזמן המפקחת של הצוות הנשי.

גבול לבנון. יותר ממיליון פצצות מצרר נותרו מצפון לו (צילום: אביהו שפירא) 

פעילות צוותי הנטרול הפכה להכרחית בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שהותירה בשטח פצצות מצרר רבות - למעלה ממיליון, על פי הערכת מומחים - במה שהאו"ם גינה כ"הפרה בוטה של החוק הבינלאומי מצד ישראל". כעת, מנסים הצוותים השונים, הפועלים כולם תחת הצבא הלבנוני, לנקות את השטח. "נשים סבלניות יותר מגברים. אנחנו עובדות לאט יותר ואולי גם מפחדות יותר מהם, ולכן אנחנו גם טובות יותר", הדגישה זאין.

"הבנות שלי מבקשות שאתפטר"

פצצות המצרר מתוכננות "להיפתח" מעל פני הקרקע ולשחרר פצצות קטנות, שמתפזרות בשטח ומתפוצצות מאוחר יותר. אלו מהוות, הלכה למעשה, "מוקשים" העלולים להתפוצץ בכל רגע. אופי הפעולה של פצצות המצרר, הגורמות לפגיעה רבה באזרחים, בעיקר עם תום הקרבות, גרר ביקורת בינלאומית רבה על השימוש בהן. על פי נתוני האו"ם, 98% מהנפגעים מפצצות אלה הם אזרחים.

הסיכון בעבודה אינו מבחין בין גברים לנשים. יום לפני שזאין שוחחה עם ה"גרדיאן", נפצע עמיתה בצוות מקביל של סורקים. סוג הדם שלהם, המודגש על גבי חליפות ההגנה, נמצא שם מסיבות טובות. משימתן לאותו יום כללה שטח של כ-300

מטרים רבועים. הן הצליחו לאתר בו פצצה אחת, לנטרלה ולשוב לביתן בשלום.

"ילדותיי תמיד דואגות לי", סיפרה אביר אסד, אם לחמש בנות. "הן מבקשות שאתפטר, במיוחד ביום שבו שומעים על פציעה שכזאת". אסד סיפרה כי היתה מובטלת לפני ששמעה על ההזדמנות התעסוקתית, והגישה את מועמדותה מבלי שבעלה יידע על כך. "הוא לא רצה שאעבוד פה. כמוני, גם הוא פחד. המילה 'פצצה' לבדה גרמה לי לחשוש, אבל כשהתחלנו לעבוד, דברים השתנו".