לשון הרע: יוצאים למלחמה בשפה הדלה של הנוער
בעידן שבו צריך לדחוס מסר מורכב ל-10 מילים ב-SMS ושיעורי בית עושים ב"העתק-הדבק" מוויקיפדיה, לא פלא ששפת בני הנוער הולכת ומידלדלת. תוכנית חדשה של משרד החינוך תאלץ אותם לקרוא טקסטים ארוכים, ולחפש מילים לא מוכרות במילון
כעת החליט משרד החינוך לצאת בתוכנית חדשה שתעשיר את שפתם של בני הנוער, ולשם כך תחייב את התלמידים לקרוא ולכתוב טקסטים ארוכים, תוך חיפוש פירושן של מילים עבריות במילון. התוכנית, שתחול על תלמידי כיתה ט', נועדה גם להכין את התלמידים לקראת המבחנים הבינלאומיים ומבחני הבגרות בהבעה ובלשון, הנערכים בכיתה י'.
תוכנית דומה לתלמידי כיתה ח' הופעלה בבתי הספר כבר בשנה שעברה, אבל כעת שמים במשרד החינוך דגש על ניתוח וכתיבה של טקסטים ארוכים, קרי - בעלי 700 עד 1,000 מילים וברמת קושי גבוהה ביותר.
"כתיבה וניתוח של טקסטים הם מיומנויות מורכבות הדורשות ברירת מידע והבחנה ברעיון המרכזי", אומרת מזל שניאק, המפקחת על לימודי העברית במשרד החינוך. "אחת המטרות שלנו בלימודי הלשון היא גם לחזק את לימודי המקצועות האחרים ולאפשר לתלמידים להתמודד עם טקסטים מורכבים במקצועות כמו היסטוריה, אזרחות ומדעים".
לדבריה, לאחרונה זיהו במשרד החינוך מצב שבו המורים מעדיפים - מטעמי נוחות וקוצר זמן - לתרגל עם התלמידים טקסטים קצרים. "זה גורם לפגיעה באוצר המילים ובמיומנויות ההבעה וההבנה של התלמידים, שממילא חיים בעידן האלקטרוני, שבו לרוב המסרים הם קצרים ושטחיים".
מילון זה לפי סדר הא"ב
ראש המסלול ללימודי לשון במכללה האקדמית בית ברל, ד"ר גילה שילה, אומרת כי מדובר בתוכנית חשובה, אך לטעמה יש לשים דגש בעיקר על כתבי מופת שמנוסחים כהלכה. "אחת הבעיות בבתי הספר היא שכשהתלמידים מנתחים טקסט סתמי בכיתה, אז לרוב רמת האתגר והקושי נמוכה, וההשפעה של הטקסט על התלמיד ירודה", היא מסבירה.
לדברי ד"ר שילה, "כשמדובר בטקסטים מרכזיים, ההשפעה על אוצר המילים ורמת החשיבה גבוהה לאין שעור, ועקב כך התלמיד לומד להתמודד עם ניבים וביטויים שלרוב לא שגורים בפיו". ד"ר שילה מוסיפה כי מרבית התלמידים סובלים כיום משפה דלה, ולכן הם מתקשים להביע את דעתם ולנמק תשובות באופן נהיר וברור.
ראש התוכנית לחינוך לשוני במכללת לוינסקי, פרופ' אילנה אלקד-להמן, מוסיפה כי המטרה של בתי הספר היא לאפשר לבני הנוער לממש את הפוטנציאל שלהם ולהגשים את שאיפותיהם בעתיד, והמפתח לכך הוא שליטה בשפה. "הכתיבה והקריאה הן מיומנויות שלכאורה נראות טבעיות, אבל אדם שלא מתורגל בהן ולא מסוגל להביע את עצמו לא יהיה מסוגל גם להצליח באקדמיה, לכתוב קורות חיים או לעמוד בהצלחה בראיון עבודה".
לדברי פרופ' אלקד-להמן, הידלדלות השפה בקרב בני הנוער אינה בעיה ייחודית לישראל, והיא קיימת בעולם המערבי כולו. את התוצאות העגומות, היא מסבירה, ניתן לראות בהישגים הבינלאומיים הירודים של התלמידים. "כדי להביא לקפיצת המדרגה המיוחלת בהישגים הבינלאומיים, על משרד החינוך להשקיע מאמץ גדול וארוך טווח. כישורי הכתיבה, בדומה לכושר הגופני, מצריכים תרגול שוטף ועקבי, אבל בני הנוער כיום כמעט ולא כותבים. אפילו כשהם קוראים טקסטים קצרים באינטרנט, הקריאה נעשית לרוב תוך דילוג וברפרוף".
כאן, לדברי פרופ' אלקד-להמן, נכנס תפקידו של משרד החינוך, ועליו ליצור עבור התלמידים סביבת למידה שתאתגר אותם לכתוב ולקרוא לפי תחומי העניין השונים. אם למשל התלמידים אוהבים מכוניות, היא אומרת, יש לעודד אותם לקרוא כתבי עת העוסקים בתחום, כשהעיקר הוא תרגול הקריאה. "בנוסף", היא מדגישה, "יש חשיבות גדולה גם לחזרה לעבודה עם המילון, ורק כך התלמידים יידעו שהערכים בו מסודרים לפי סדר הא"ב, ובעזרת החיפוש הם יוכלו למעשה להעשיר את שפתם במילים נרדפות ומנוגדות".