כל בית צריך אסלה תלויה

עם עליית רמת החיים בעשורים האחרונים, עבר תחום הבנייה למגורים תהליכים של וולגריזציה ומגאלומניה. הסלון והמטבח התנפחו בהתמדה. צצו חדרי רחצה צמודים לחדרי ההורים וגם חדרי ארונות (מה יש להסתיר שם?). שטח הפנים של החלונות הלך וגדל ואיתו הצורך בתריסים חשמליים (גם בחלונות זניחים בגודלם). דלתות הפנים הפכו "מעוצבות" והאסלה היא בכלל כבר מרחפת. רשימה חלקית בלבד.

שטחן הממוצע של הדירות גדל בהתמדה לפי נתוני התאחדות הקבלנים. אם בשנות השישים נבנו דירות 3 חדרים בנות 70 מ"ר הרי שהיום כמעט ואין כאלה בנמצא. החללים הציבוריים בבית המשותף התנפחו אף הם. המבואה הפכה ל"לובי מפואר". המהדרין שבקבלנים מתחרים בינהם מי יתהדר בתקרת לובי מאיימת שתבייש כל קתדרלה. כורסאות, מראות מוזהבות וכדי חרס פסאודו עתיקים - ובהם צמחיית פלסטיק שופעת - יקדמו את הבאים גם בבניינים המאוכלסים בעיקר זוגות בראשית דרכם.

עוד בערוץ הדעות :

נתניהו הוא הבעיה, והוא צריך ללכת הביתה / ענת מאור

ימי מחלה? הצחקתם 250 אלף עצמאים / כנרת יפרח

לבעלי ההון יש, אבל לפעוטונים אין? / יעל ברדה, מיוזמות מחאת העגלות

אני פראיירית גאה, ולא אתפטר / ד"ר שרונה דובדבן ששון, מתמחה בברזילי 

למי יש יותר גדול? מגדלי אקירוב (צילום: שאול גולן)

ועוד לא דיברנו על חיפויי השיש האיטלקי, הספרדי (שהוא בעצם טורקי) בחללים הציבוריים ובחזית הבית. מעמד הביניים הנשחק פשוט דורש, והקבלנים - שמצדם רק מנסים לחסוך בעלויות - מספקים לו את הסחורה. נניח לרגע לשאלת הערך האסתטי, אף שגם לה תרומה לא קטנה למצב. כשאדריכלים, עיתונאים וקובעי דעת קהל סוגדים לבתי באוהאוס, לא מפתיע שהעם מתרגם זאת כפשוטו. רוטשילד זה "טוב" ושיכון רכבת עממי זה "רע". כך שאם מדברים היום על שינוי דיסקט, זה נכון לכולם.

תסתפקו במטבח בלי אי?

כשיש מצוקת דיור והקרקע בכל הארץ מוגבלת, אולי לא צריך לבנות יותר גדול ובטח שלא יקר. האם הציבור הרחב באמת מוכן לכך? האם הישראלי מוכן לקורת גג בסטנדרט נמוך ובסיסי בלי שירותים צמודים, בלי מטבח עם אי, בלי חדר ארונות ובלי תריסי חשמל? המשמעות הישירה היא למשל דירות 3 חדרים בנות 65-70 מ"ר ודירות 4 חדרים בנות עד 85 מ"ר בלבד. כבר היום רבים מהישראלים הצעירים פוסלים מראש רכישה ושיפוץ של דירות 2 חדרים ישנות, שברובן אפשר לגדל באחריות גם שני ילדים באושר רב.

בחירה בחומרי גמר לא אופנתיים - קרמיקה, דלתות מטבח, כלים סניטריים ועוד - עשויה להוזיל משמעותית עלויות של שיפוץ דירה, למרות שהשכנים, החותנת והחברים הקרובים יעקמו אף. לדרישה הראויה לצדק חברתי יש גם משמעות מבחינת אופי צורות המגורים. מי שרוכש היום בית צמוד קרקע בישראל גוזל הלכה למעשה את הזכות למגורים ראויים מהבאים אחריו. גם כך בקרוב נשקע כאן כולנו במדמנת בטון מזויין שאין בה שדות כלניות, גבעות טרשים להתבודד בהן וחורשה לשוח בה בשבת. בני המזל כבר מסתופפים סביב "פארק צמוד" התחום בכביש טבעתי כדי למנוע מהלא רצויים להתקרב ל"מתחם".

תרומתה האדירה של המחאה הנוכחית היא בהעלאת נושא המגורים בישראל לראש סדר היום. אסור שהדיון יתמצה בהשגת "פתרון דיור בר-השגה" אלא יתעלה לעיסוק בשאלות של אופי סביבת המגורים בארץ, אופי הדירה, הבית, הרחוב והשכונה. מגורים אינם "בעיה" שיש לה נוסחה, אלא סוגיה שמעצבת את תרבות החיים שלנו בכלל. היא מקרינה על טיב היחסים והפערים שבין האוכלוסיות. הלוואי שהמחאה תביא להכרה בקרב המתכננים והציבור הרחב, כי פשטות וצניעות כמו גם שאיפה לאינטגרציה בין אוכלוסיות הם כעת צו השעה. מגורים הם הביטוי הכי ישיר ומובהק של כל אלה. צריך להתחיל בשינוי עכשיו.

הכותב הוא אדריכל.

גולשים מוזמנים להציע טורים בנושא המאבק החברתי: opinions@y-i.co.i