המינהל האזרחי רכש מכשיר שהציל חיי פלסטינית

בראה אל ענאבי, פלסטינית תושבת קלקיליה ואם לחמישה, עמדה עד לאחרונה בפני סכנת מוות בעקבות בעיה במעי הגס. התגייסות של המינהל האזרחי ושל רופאי בית החולים הדסה הצילה את חייה. המינהל האזרחי סייע במימון רכישת מכשיר מיוחד, שעלותו 145 אלף שקלים, המעביר מזון חיוני לגופה. רופאי בית החולים הדסה נסעו אל הרופאים בקלקיליה על מנת ללמד אותם כיצד יש לתפעל את המכשיר - על מנת שאל ענאבי תטופל בצורה הטובה ביותר.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

"זה לא קל עבורה, אבל בזכות המכשיר החדש בראה יכולה לשבת, לקום וללכת והא אפילו מטפלת קצת בילדים", אומר ל-ynet בעלה, איאד מרואן חליל אל ענאבי. "אין לי איך להחזיר לאנשי המינהל האזרחי ובית החולים הדסה - אבל אני מודה להם מאוד".

המימון: באמצעות קרן מיוחדת המיועדת לתושבי הרשות

המקרה של אל ענאבי החל לפני מספר חודשים, לאחר שהתגלתה אצלה בעיה בסמוך ללבלב. היא נשלחה לבית החולים אל-מקאסד שבמזרח ירושלים אך במהלך הניסיון לטפל בה נגרם נזק בלתי הפיך למעיים. היא אושפזה בבית החולים במשך חצי שנה, אך הרופאים לא הצליחו לפתור את הבעיה.

בעקבות זאת הועברה אל ענאבי לבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים. שם אבחנו מה מקור הבעיה ואלצו לנתח אותה ולהוציא את המעי הגס, כך שהיא נשארה כמעט ללא מעיים - מה שגרם לה להזדקק להזנה דרך הוריד (TPN) למשך כל חייה.

הרופאים הפלסטינים לא ידעו להפעיל המכשיר

אך למרות הרצון הטוב, בכך לא תמו בעיותה של אל ענאבי. לאחר שחזרה לבית החולים בקלקיליה שוב ארעה הידרדרות במצבה - הפעם בשל העובדה שהמכשיר לא נותר סטרילי, כפי שמתחייב. הסיבה: הצוות בבית החולים לא ידע כיצד עליהו להשתמש במכשיר החדשני.

"המזון שמוכנס אל המכשיר נראה כמו שקית חלב ובכל יום צריך להחליף אותה ואת מה שמסביב לה, כאשר כל החלקים צריכים להיות סטריליים", מסבירה בסה. "אבל בבית החולים בקלקילה לא ידעו על כך ולכן הם לקחו את השקית ומילאו אותה מחדש בכל יום, כך שהיא הזדהמה".

אל ענאבי הוחזרה אל בית החולים הדסה עין כרם, שם טופלה ומצבה יוצב. "בהדסה אמרו שהם לא רוצים להחזיר אותה יותר לבית החולים בקלקיליה", אומר בעלה. "הם חשו ואמרו שהיא החולה שלהם ושהיא תחת חסותם". 

אך אל ענאבי, שכל משפחתה וילדיה נותרו בקלקליה, רצתה לחזור הביתה ולכן המינהל האזרחי בשיתוף עם רופאי בית החולים מצאו פתרון לבעיה. "הבנו שחייבים ללמד את הרופאים הפלסטינים לטפל במקרה שכזה", מסבירה בסה. "לכן שלחתי מכתב לשר הבריאות הפלסטיני וביקשתי להביא צוות רפואי משם לבית החולים הדסה, על מנת שילמד על הטיפול, אבל לא קיבלתי כל תשובה. רק אחרי ששלחתי מכתב לראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד הפעילו לחץ והצוות הגיע.

"לקחנו אותם לבית חולים הדסה ושם הם למדו במשך יום שלם מה זה TPN. בנוסף דאגנו שגם בראה תדע איך לתפעל את המכשיר כדי שהיא תוכל להיות איתו בבית וסוף כל סוף, אחרי ארבעה חודשים, לראות את הילדים שלה".

בעלה של אל ענאבי אמנם מודה לרופאים הישראליים ולמינהל האזרחי על הטיפול ברעייתו, אך מספר כי הקשיים שלו ושל רעייתו לא הסתיימו בכך. "היא מטפלת בילדים, אבל בקושי. היא גם לא יכולה לצאת מהבית וזה קשה. אני עוזר, כי היא לא יכולה לדאוג לבית, אבל בגלל זה אני לא יכול לעבוד. אנחנו מסתדרים כלכלית רק בזכות מה שהמינהל האזרחי ובית חולים הדסה עשו, הם דאגו לה לכל הטיפולים היקרים עבורי. אני לא אוכל להחזיר להם ולמדינת ישראל על הטובה שהם עשו בשבילי, אבל אני רוצה שכל העולם יידע על כך".