לפני הזריחה

ללא כותרת, אלונה רודה, 2008

ויהי בוקר/ יערה שחורי

מוטב לדייק ולומר עם שחר כי רק אנחנו מדמדמים

עירומי רגליים נלך עייפים אל עבר בית הקפה

שאין לו בית אלא שדרה

מקבלים את ירושת היום ואת נחמתו

את שמנו נקרא בפנינו

מצעידים לפנינו אפריונים זערוריים

נושאים קיסרים רדומים, חיות פלסטיק,

כדורים לאחיזה קלה,

רגיעונים ומרגיעונים, תיבות נגינה.

עם בוקר, כשהעיניים עוד לא שוחררו מסיוטי העין הפנימית

בהם הארץ ריקה מילדים אותם אנחנו שכחנו

אותם אנחנו הולכנו אחרי מישהו שמנגן במשהו

נאמר כלי נגינה, נאמר מצלתיים,

נאמר בעצלתיים אבל גם בחלום זה נעשה בחופזה גדולה

והנה רחובות העיר ריקים מילדים והמיטות שבבתים ריקות

ואין אנו מכירים את פנינו בין שפע הזרים הממלמלים

המוליכים רק חיות בית מצונפות

אם לא די למצוא אבדה אם לא לנחמה

הרי שרק מתוך ההרגל ללפות משהו.

אז מה נלין שנקום אל הבוקר המר, הרע,

והוא אינו רע יותר מהרעד החדש בידיים

מהתחושה כי טיפות בלתי נראות

מרקדות על זרוע ימין

מה נלין שנלך אל בית הקפה שאין לו בית

ונשווע שוב לשמוע את שמנו מצטלצל באוזנינו

כשבגובהם של פני הים הרוגעים מאוד

עומדות מרכבות של פלסטיק

וכל רוכביהן ישנים.

, 2011

• גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית - לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו.
• הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען" ומגזין "אתגר"
• לכל הגלריות לחצו כאן.
• הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com