שתף קטע נבחר
 

קומיקס סופרסטאר: היצירות של ג'ו קיוברט

ג'ו קיוברט, אחד היוצרים הבולטים ביותר עולם הקומיקס, מגיע לארץ להשיק תערוכה במוזיאון חולון. יוני זאבו, מעריץ נלהב של האמן, יצא למסע בעקבות הקריירה המיוחדת שלו. מה במשבצת בסימן קיוברט - מגיבורי על ועד לאג'נדה היהודית

לא בכל יום מגיע סופרסטאר לארצנו הקטנה. כל הופעה של להקה בינלאומית הופכת לפסטיבל שמתכוננים לקראתו חודשים מראש. ביקור של כוכב הוליוודי בארץ הקודש מלווה תמיד בסיקור תקשורתי נרחב וגדוד צלמי פפראצי. בתחום הקומיקס אין הרבה סופרסטארים, אך בכל זאת ב-18 באוגוסט תיפתח במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון תערוכה של אחד כזה, ג'ו קיוברט, במעמדו.

 

 

קיוברט, יוצר קומיקס יהודי אמריקאי, כבר למעלה מ-70 שנה, היה ועודנו אגדה חיה, שסיפור חייו הוא סיפורה של תעשיית הקומיקס האמריקאית הקלאסית כולה. הוא נולד ב-1928בשטעטל בפולין. משפחתו היגרה לארצות הברית כאשר היה בן חודשיים בלבד. במשך השנים קיוברט מסר גרסאות שונות לגבי איך ומתי נכנס לתחום הקומיקס, שהמשותף לכולן - זה קרה כשהיה צעיר מאוד. בטווח הגילאים 10-12.

 

תפקידו הראשון היה לעבור בדיו על ציורי העיפרון של קומיקסאים בוגרים. בציטוט מההקדמה לרומן הגרפי שלו" Yossel" הוא מספר שהיה מרוויח חמישה דולרים לעמוד, סכום לא קטן בארצות הברית של תקופת המיתון הגדול. במהלך הקריירה העשירה שלו קיוברט הספיק להשאיר את חותמו האמנותי במגוון מקומות. את עבודת הצביעה הראשונה שלו ביצע על הוצאות מחדש של הקומיקס "The Spirit" מאת וויל אייזנר, שעל שמו נקרא פרס האייזנר היוקרתי, בו זכתה השנה רשת הקומיקס הישראלית "קומיקס וירקות".

 

מבאטמן עד לטרזן

את עיקר עבודתו עשה כצייר עבור הוצאת הקומיקס DC שם זכה לעבוד על מגוון דמויות וז'אנרים, החל מגיבורי על כגון באטמן, פלאש (Flash) והוקמן (Hawkman), לצד סיפורים צבאיים כאשר הבולטים בהם הם עלילות סרג'נט רוק (Sgt. Rock ) וקומיקס ההרפתקאות המגולל את עלילות טרזן מלך הקופים.

 

סגנון הציור הריאליסטי, ועם זאת, הדינמי מאוד של קיוברט קנה את לב הקוראים, ובמהרה האמן הצעיר הפך לאייקון בתחום. מורשתו של קיוברט אינה נמדדת רק באיכות החוברות שאייר. ב-1976 הקים את בית הספר לאיור ואמנות גרפית: The Kubert School.

 

בין בוגרי בית הספר נמצאים חלק מהשמות המובילים בתעשיית הקומיקס הנוכחית בארצות הברית, ויש להם אף נציגות בארץ. דורית מיה גור, מאיירת ויוצרת הקומיקס הישראלי "פאלפל מן" ויו"ר אגודת הקריקטורה והקומיקס בישראל, היא בוגרת בית הספר, שהזמינה את קיוברט לבקר כאן, ואף אוצרת את התערוכה שתתלווה לביקורו.

 

נוסף על בוגרי בית הספק שהקים, נמנים על ממשיכי דרכו של קיוברט גם קרובי משפחתו. בניו, אנדי ואדם, שהאחרון בהם מצטרף לאביו בביקור בישראל, הם ציירי קומיקס נודעים בזכות עצמם, שעבדו על חוברות הקומיקס המובילות בארצות הברית. הם זכו לאייר את הרפתקאותיהן של דמויות כגון באטמן, סופרמן וקפטן אמריקה. מבחר מעבודותיהם יוצגו לצד עבודותיו של אביהם, בפעם הראשונה מחוץ לארצות הברית.

 

זהו אמנם ביקורו הראשון של קיוברט בארץ, אך מסתבר כי תמיד היה מחובר למורשת וההיסטוריה היהודית שלו. בשנים האחרונות עבד על מספר פרוייקטים הקשורים ליהדות כגון הרומן הגרפי "Jew Gangster" המתאר את החיים היהודיים בניו יורק בתקופת המיתון, תקופת ילדותו שלו, והרומן הגרפי "Yossel, April 19, 1943".

 

בקומיקס רב העוצמה הזה, קיוברט מתחבט בשאלה איך חייו היו נראים אלמלא היתה משפחתו מהגרת לארצות הברית טרם מלחמת העולם השנייה. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של יוסל (הגירסה היידית לשם ג'ו), נער בעל כישרון ציור שעם פרוץ המלחמה נשלח יחד עם משפחתו לחיות בגטו ורשה. יחד עם יוסל הקורא נחשף לזועות בגטו ולאחר מכן במחנות ההשמדה.

 

גיבורי על מהפריזמה היהודית

קיוברט לא לוקח את חייו בארצות הברית כמובנים מאליהם, ומודע לכך שהם היו יכולים להיות שונים מאוד אלמלא החליטו הוריו להגר מבעוד מועד. הרומן הגרפי "יוסל" שונה מאוד מעבודותיו המוקדמות של קיוברט לא רק בבחירת הנושא, שרחוק מאוד מעולם גיבורי העל, אלא גם באופן הביצוע.

 

קיוברט בחר להשאיר את הקומיקס כולו בשלב רישום העיפרון הראשוני, מבלי לעבור עיבוד לציור בדיו וצביעה כפי שמקובל בתעשייה האמריקאית. כיוצר, הוא אהב את המיידיות של קו העיפרון בפרויקט הזה, והרגיש שהוא תורם לו, ליצירת האוירה הנכונה להעברת הסיפור.

 

בהקדמה ל"יוסל" הוא אומר שרצה שהקורא ירגיש שאלו הציורים שעוברים בראשו של יוסל בהיותו בשואה - כאילו אם היו מציירים אותם בזמן אמת, הדבר היה נעשה בחופזה ובהיחבא, בלי מותרות הזמן הנדרש כדי לעבד את הציור. קיוברט עשה שימוש חוזר בטכניקה הזו מאותה הסיבה ברומן גרפי נוסף שלו מהשנים האחרונות, "Dong Xoai, Vietnam, 1965", המבוסס על סיפורם האמיתי של 12 חיילי יחידה מיוחדת במשימה שהסתבכה.

 

מקרה אמיתי נוסף אותו אייר קיוברט הוא סיפורו של ידידו ארווין רוסטמאייק, שבילה שנתיים וחצי יחד עם משפחתו בבניין הרוס בסרייבו תחת מצור סרבי, כשאמצעי התקשורת היחיד שלו עם העולם החיצוני היה פקס דרכו העביר מכתבים, בין היתר לקיוברט. בהתבסס על הפקסים שקיבל יצר קיוברט את הרומן הגרפי "פקס מסרייבו" (Fax from Sarajevo).

 

ג'ו קיוברט הוא אדם הנמדד, מעבר לפועלו האישי בעולם הקומיקס, גם במורשת העשירה שהספיק להעמיד בעודו בחייו בדמות בניו ובית הספר שהקים. כיום, גם בגיל העולה על 80 קיוברט עדיין פעיל כקומקסאי ומאייר.

 

ביקורו של ג'ו קיוברט בארץ ילווה בתערוכה שנפתחת לקהל ביום חמישי ה-18 באוגוסט, אירוע החתמות בסניף התל אביבי של קומיקס וירקות ביום ה' בין השעות 11:00 עד 14:00, ומפגש שאלות ותשובות בפסטיבל אנימיקס ביום ו' ב-13:00 בסנימטק תל אביב.

טריילר התערוכה הקרובה של ג'ו קיוברט במוזיאון חולון 

 

קיוברט, יוצר קומיקס יהודי אמריקני, כבר למעלה מ-70 שנה, היה ועודנו אגדה חיה, שסיפור חייו הוא סיפורה של תעשיית הקומיקס האמריקנית הקלאסית כולה. הוא נולד ב-1928 בשטעטל בפולין. משפחתו היגרה לארצות הברית כאשר היה בן חודשיים בלבד. במשך השנים קיוברט מסר גרסאות שונות לגבי איך ומתי נכנס לתחום הקומיקס, שהמשותף לכולן - זה קרה כשהיה צעיר מאוד. בטווח הגילאים 10-12.

 


תחילת הדרך. איורי טרזן של קיוברט (עטיפת הקומיקס)

 

תפקידו הראשון היה לעבור בדיו על ציורי העיפרון של קומיקסאים בוגרים. בציטוט מההקדמה לרומן הגרפי שלו" Yossel" הוא מספר שהיה מרוויח חמישה דולרים לעמוד, סכום לא קטן בארצות הברית של תקופת המיתון הגדול. במהלך הקריירה העשירה שלו קיוברט הספיק להשאיר את חותמו האמנותי במגוון מקומות. את עבודת הצביעה הראשונה שלו ביצע על הוצאות מחדש של הקומיקס "The Spirit" מאת וויל אייזנר, שעל שמו נקרא פרס האייזנר היוקרתי, בו זכתה השנה רשת הקומיקס הישראלית "קומיקס וירקות".

 

מבאטמן עד לטרזן

את עיקר עבודתו עשה כצייר עבור הוצאת הקומיקס DC שם זכה לעבוד על מגוון דמויות וז'אנרים, החל מגיבורי על כגון באטמן, פלאש (Flash) והוקמן (Hawkman), לצד סיפורים צבאיים כאשר הבולטים בהם הם עלילות סרג'נט רוק (Sgt. Rock ) וקומיקס ההרפתקאות המגולל את עלילות טרזן מלך הקופים.

 

סגנון הציור הריאליסטי, ועם זאת, הדינמי מאוד של קיוברט, קנה את לב הקוראים, ובמהרה האמן הצעיר הפך לאייקון בתחום. מורשתו של קיוברט אינה נמדדת רק באיכות החוברות שאייר. ב-1976 הקים את בית הספר לאיור ואמנות גרפית: The Kubert School.

 

בין בוגרי בית הספר נמצאים חלק מהשמות המובילים בתעשיית הקומיקס הנוכחית בארצות הברית, ויש להם אף נציגות בארץ. דורית מיה גור, מאיירת ויוצרת הקומיקס הישראלי "פאלפל מן" ויו"ר אגודת הקריקטורה והקומיקס בישראל, היא בוגרת בית הספר, שהזמינה את קיוברט לבקר כאן, ואף אוצרת את התערוכה שתתלווה לביקורו.

 

נוסף על בוגרי בית הספק שהקים, נמנים על ממשיכי דרכו של קיוברט גם קרובי משפחתו. בניו, אנדי ואדם, שהאחרון בהם מצטרף לאביו בביקור בישראל, הם גם ציירי קומיקס נודעים בזכות עצמם, שעבדו על חוברות הקומיקס המובילות בארצות הברית. הם זכו לאייר את הרפתקאותיהן של דמויות כגון באטמן, סופרמן וקפטן אמריקה. מבחר מעבודותיהם יוצגו לצד עבודותיו של אביהם, בפעם הראשונה מחוץ לארצות הברית.

 


סיפורי לחימה דרך פקס ואיורים

 

זהו אמנם ביקורו הראשון של קיוברט בארץ, אך מסתבר כי תמיד היה מחובר למורשת וההיסטוריה היהודית שלו. בשנים האחרונות עבד על מספר פרוייקטים הקשורים ליהדות כגון הרומן הגרפי "Jew Gangster" המתאר את החיים היהודיים בניו יורק בתקופת המיתון, תקופת ילדותו שלו, והרומן הגרפי "Yossel, April 19, 1943".

 

בקומיקס רב העוצמה הזה, קיוברט מתחבט בשאלה איך חייו היו נראים אלמלא היתה משפחתו מהגרת לארצות הברית טרם מלחמת העולם השנייה. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של יוסל (הגרסה היידית לשם ג'ו), נער בעל כישרון ציור שעם פרוץ המלחמה נשלח יחד עם משפחתו לחיות בגטו ורשה. יחד עם יוסל הקורא נחשף לזועות בגטו ולאחר מכן במחנות ההשמדה.

 

גיבורי על מהפריזמה היהודית

קיוברט לא לוקח את חייו בארצות הברית כמובנים מאליהם, ומודע לכך שהם היו יכולים להיות שונים מאוד אלמלא החליטו הוריו להגר מבעוד מועד. הרומן הגרפי "יוסל" שונה מאוד מעבודותיו המוקדמות של קיוברט - לא רק בבחירת הנושא שרחוק מאוד מעולם גיבורי העל, אלא גם באופן הביצוע.

 


קיוברט מאייר בקומיקס את מלחמת ויאטנם 

 

קיוברט בחר להשאיר את הקומיקס כולו בשלב רישום העיפרון הראשוני, מבלי לעבור עיבוד לציור בדיו וצביעה כפי שמקובל בתעשייה האמריקאית. כיוצר, הוא אהב את המיידיות של קו העיפרון בפרויקט הזה, והרגיש שהוא תורם ליצירת האוירה הנכונה להעברת הסיפור.

 

בהקדמה ל"יוסל" הוא אומר שרצה שהקורא ירגיש שאלו הציורים שעוברים בראשו של יוסל בהיותו

בשואה - שאם היו מציירים אותם בזמן אמת, הדבר היה נעשה בחופזה ובהיחבא, בלי מותרות הזמן הנדרש כדי לעבד את הציור. קיוברט עשה שימוש חוזר בטכניקה הזו מאותה הסיבה ברומן גרפי נוסף שלו מהשנים האחרונות, "Dong Xoai, Vietnam, 1965", המבוסס על סיפורם האמיתי של 12 חיילי יחידה מיוחדת במשימה שהסתבכה.

 

מקרה אמיתי נוסף אותו אייר קיוברט הוא סיפורו של ידידו ארווין רוסטמאייק, שבילה שנתיים וחצי יחד עם משפחתו בבניין הרוס בסרייבו תחת מצור סרבי, כשאמצעי התקשורת היחיד שלו עם העולם החיצוני היה פקס דרכו העביר מכתבים, בין היתר לקיוברט. בהתבסס על הפקסים שקיבל יצר קיוברט את הרומן הגרפי "פקס מסרייבו" (Fax from Sarajevo).

 

ג'ו קיוברט הוא אדם הנמדד, מעבר לפועלו האישי בעולם הקומיקס, גם במורשת העשירה שהספיק להעמיד בעודו בחייו בדמות בניו ובית הספר שהקים. כיום, גם בגיל העולה על 80 קיוברט עדיין פעיל כקומקסאי ומאייר.

 

ביקורו של ג'ו קיוברט בארץ ילווה בתערוכה שנפתחת לקהל ביום חמישי ה-18 באוגוסט, אירוע החתמות בסניף התל אביבי של קומיקס וירקות, ומפגש שאלות ותשובות בפסטיבל אנימיקס בסנימטק תל אביב.

 

רוצים לקרוא עוד כתבות בנושא קומיקס ? היכנסו לכאן!

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים