נפגעת בתאונה? מה עושים מול חוקרי הביטוח
רבים המגישים תביעה כנגד חברת הביטוח נתקלים בשלב זה או אחר עם חוקרי הביטוח, בין במודע ובין שאין הם מודעים לכך. כיצד מומלץ להתנהל מול החוקרים ומהם גבולות האסור והמותר להם כפופים נציגי חברת הביטוח. מדריך
משה, עובד כמטפל אלטרנטיבי, נפגע בתאונת דרכים ותבע את חברת הביטוח. לאחר זמן מה הוא החל לקבל פניות מלקוחות שקבעו איתו מועדים לטיפול ולא הופיעו. הוא שם לב שכל השיחות שהגיעו אליו היו ממקור לא מזוהה.
ביום המשפט, כשעוה"ד מטעם חברת הביטוח החל לחקור אותו בדבר כושר התפקוד שלו, הוא השמיע הקלטות של שיחות שהחוקרים קיימו עם משה ומהן עלה שהוא בהחלט הסכים לקבלם לטיפול, כל זאת ביחס לתקופה שבה הצהיר כי לכאורה אינו עובד. בית המשפט אמנם לא דחה את תביעתו אבל התייחס ביתר זהירות לטענותיו בדבר פגיעה בכושר השתכרותו.
לבחון אם הנפגע מגזים בדרישותיו
בשעת עריכת הביטוח, חברת הביטוח אינה מכירה את הנפגע ומסתמכת על הצהרתו בלבד. מעבר לדו"ח השנתי ששולחת חברת הביטוח לנפגעיה, הקשר ההדוק ביניהן נוצר במקרה שהנפגע עבר מקרה ביטוחי כגון תאונה, מחלה וכיוב' שבעטיין הוא דורש לקבל פיצויים מחברת הביטוח.
אפשרות נוספת היא כאשר חברת הביטוח והנפגע "זרים" זה לזה, כגון הולך רגל שנפגע ע"י רכב והוא 'נפגש' לראשונה עם חברת הביטוח בבואו לתבוע את נזקיו.
עם קבלת התביעה, המבטחת נוהגת לבדוק את אמיתות התביעה, ולשם כך היא מעסיקה חוקרי ביטוח.
תפקידם העיקרי של חוקרי הביטוח בתביעות נזקי גוף, הינו לבדוק כי הנפגע אינו מגזים בתביעותיו ובדרישותיו.
מה האינטרס של החוקר? האינטרס של החוקר הינו לשרת את שולחתו, היינו חברת הביטוח. לשם כך עליו לקבל אינפורמציה מאת התובע או העדים הפוטנציאליים. לעיתים רבות, החוקרים מנסים לחלץ הודאות או אמירות של הנפגע אשר יש בכוחן להציג תמונה שונה מזו שהוא מציג בביהמ"ש וזאת תוך הצגה מסולפת של חצאי דברים או דברים שהוצאו מהקשרם הנכון.
בעבר נשנו מקרים בהם חוקרי הביטוח חצו את הגבול: כך קרה לפני כעשור, כאשר י' שהיה קטין בן 10 עת נפגע בתאונת דרכים, הופתע לפגוש כעבור כמה ימים, במהלך ההפסקה בבית הספר, אדם שתיחקר אותו על נסיבות התאונה, חייו הפרטיים, מגבלותיו.
התברר שחברת הביטוח לא בחלה לשלוח אדם מבוגר שיחקור ילד קטן. בעקבות המקרה הזה הגשנו תלונה חריפה ביותר למפקח על החוקרים הפרטיים במשרד המשפטים אשר בעקבותיה יצאה הנחיה מפורשת האוסרת על חוקר לפנות לקטין שלא בנוכחות הוריו או אפוטרופוס.
משחקים ב"קלפים פתוחים"
האם אפשר לקבל עותק מדו"ח החקירה?
אם חברת הביטוח אינה רוצה לעשות שימוש בבית המשפט בדו"ח החקירה או בתוצרי החקירה (הקלטה / צילום) או חלקם, אז אין עליה חובה להציגם בפני הנפגע.
השאלה מתעוררת כאשר חברת הביטוח מעוניינת להגיש כראיה את דו"ח החקירה או צילום או הקלטה, אולם אינה מוכנה לחשוף תוכן ראיות אלה בפני הנפגע בטרם הגשתן.
הכלל הינו שבמשפט אזרחי משחקים הצדדים ב"קלפים פתוחים", דהיינו על כל צד להציג למשנהו את הראיות שברשותו. החריג לכלל הינו זכותו של צד "להפתיע" את הצד השני באמצעות הקלטה או צילום או אמירה אשר מוכיחים כי אין אמת בטענות או בחלקן.
ביהמ"ש העליון קבע כי במקרים בהם קיים חשש של מרמה באשר לעצם קרות התאונה, מוצדק יהיה לאפשר לחברת הביטוח לגלות את דו"ח החקירה רק לאחר שהתובע סיים להיחקר על עדותו בביהמ"ש. בכל מקרה, על חברת הביטוח לגלות את עצם העובדה שיש ברשותה חומרי חקירה, כדי שתהיה זכאית בכלל להגישם, אלא שהיא זכאית לטעון שחומרים אלו חסויים עד לאחר שהתובע מסיים את עדותו.
מנגד, כאשר חומר החקירה מתייחס אך ורק לשיעור היקף הנזקים שנגרמו לתובע, העיקרון בדבר "משחק הוגן בקלפים פתוחים" צריך לגבור על רצונה של חברת הביטוח להפתיע את התובע.
מה מכיל דו"ח החקירה של חוקר הביטוח?
את כל האינפורמציה שנאספה על ידו בנוגע למקרה התאונה, תולדות התובע והשפעת התאונה על חיי התובע בכל הרבדים. הדו"ח יכלול לעיתים גם הקלטות של הנפגע, של בני משפחתו, של שכניו, מעבידיו וכן פרטי מעקב בהם נצפה הנפגע במגוון רחב של פעילויות היום-יום.
איך ניתן לזהות חוקר ביטוח?
ניתן לחלק את חוקרי הביטוח לשתי קבוצות: החוקרים שאוספים מידע והחוקרים שמבצעים מעקבים ומסריטים את הנפגע.
תפקיד החוקרים שאוספים מידע הוא לאסוף מידע בסיסי על הנפגע: היכן הוא גר, היכן הוא עובד, היכן הוא לומד, כמה ילדים יש לו, באיזה קומה הוא גר, כמה חדרים יש בדירתו וכדומה. החוקרים מגיעים למקום מגוריו של הנפגע, מתשאלים אותו, את שכניו ואת משפחתו על הרגליו של הנפגע, על יכולותיו, על מקום עבודתו וכדומה.
החוקרים גם מגיעים למקום העבודה ומבקשים לשוחח עם הנפגע, עם הבוס שלו ועם חבריו לעבודה. החוקרים עשויים גם להתקשר לנפגע או לבקש לשוחח עם בני משפחתו, עם מעבידיו ועם כל מי שקשור ויודע פרטים אודותיו.
פעמים רבות החוקרים מציגים עצמם כחוקרי ביטוח, או כ"סוכני ביטוח" המטפלים מטעם חברת הביטוח בתביעתו של הנפגע. פעמים אחרות החוקרים עושים את חקירתם בכיסוי ואינם מזדהים כחוקרי ביטוח.
אסור להתחזות
על פי החוק, חוקר בעל רשיון אינו חייב להציג את עצמו כחוקר, אולם אסור לו לשקר אם הוא נשאל ישירות על כך. מכל מקום, אסור באיסור חמור להתחזות לאדם אמיתי או דמיוני או לשלוחו ואסור לו גם להתחזות לשוטר, פקח או עובד ציבור אחר.
תופעה נפוצה היא שנפגעי תאונות רבים מקבלים פניות רבות מגורמים מסחריים שמנסים לעניין אותם במוצריהם ואגב כך לדלות מהם אינפורמציה חשובה על מצבם. נפגעים שהינם בעלי עסקים מקבלים פניות שונות ומשונות מאנשים שרוצים כביכול "לעשות עמם עסקים" כשהמטרה היא בעצם לבדוק האם הנפגע עובד או מסוגל לעבוד- אם לאו.
לפני כשנה קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים תביעתה של נפגעת תאונת דרכים לאחר שדחה את ממצאי החקירה שהציגה חברת הביטוח כשהתברר שהם התקבלו תוך שחוקרת חברת הביטוח התחזתה.
מדובר בתביעה של קטינה תושבת מזרח ירושלים שנפגעה בתאונת דרכים בשנת 2000 כשהיא היתה בת 10. הנכויות המשוכללות שנקבעו לה עמדו על 50%. במסגרת חקירתה את תביעתה של הילדה, חברת הביטוח שלחה אליה חוקרת מהמגזר הערבי שבאותה עת היתה עדיין מתמחה ולא היה לה רשיון של חוקר פרטי.
החוקרת שהגיעה לביתה של הנערה שבינתיים בגרה, הציגה את עצמה כנציגת עמותה לשמירה על זכויות אדם הנתמכת על ידי מיליארדר מהמפרץ שמטרתה לסייע לנזקקים בירושלים וביו"ש. כדי להקנות משנה תוקף לדבריה הבטיחה לתובעת שתמצא לה עבודה.
החוקרת הקליטה את הנערה שסיפרה שהיא מגיעה לבית ספר ללא לווית בני המשפחה ושהיא עצמאית בתפקודי היום יום.
ואולם בית המשפט קבע שכל תוצרי החקירה התקבלו על סמך ההתחזות הזו והתעלם מכל החקירה משום שהיא הושגה באמצעות הפרה של תקנות החוקרים הפרטיים וחוק הגנת הפרטיות.
בית המשפט קבע כי: "התנהלות כגון זו פסולה מכל וכל. הדעת אינה סובלת שחוקרים פרטיים, ולא כל שכן מי שאינם מורשים לבצע חקירה, ידלו ממי שנפגעו בגופם מידע באמצעות התחזות לנציגיהם של גורמים פילנטרופיים העשויים להיטיב עם הנפגעים, ובסופו של יום יותירו את הנפגעים עם לב שבור וידיים ריקות לאחר שתוחלתם לקבל סיוע נכזבה, ובה בעת יבקשו לזקוף לחובתם את המידע שהתקבל בצורה כה לא הגונה". בית המשפט הדגיש עוד כי לחוקר אסור להתחזות גם כשליח של אדם פלוני (ספציפי) שלמעשה אינו קיים.
אל תתפתו להבטחות שווא
האם כדאי לשתף פעולה עם חוקר שמגיע לביתי או למקום עבודתי?
ראשית יש להבחין בין שתי סיטואציות. הראשונה בה הוגשה כבר תביעה לבית המשפט: במקרה כזה, כשם שלחברת הביטוח אסור לפנות לתובע ישירות כדי לחקור אותו או לגבות ממנו אינפורמציה – כיוון שהדבר מהווה הטרדת עד, כך אסור על עורך הדין שלה להטריד את התובע על ידי חקירתו. הדבר אסור הן על פי כללי האתיקה של עוה"ד והן על פי חוק העונשין. למרבה הצער לא כל חברות הביטוח ולא כל עורכי הדין שלהן מודעים לאיסור זה ומקפידים עליו.
הסיטואציה השנייה היא כאשר טרם הוגשה תביעה לבית המשפט. אזי יש לחברת הביטוח זכות לשלוח חוקר הן לביתו והן למקום עבודתו של הנפגע. אין על הנפגע שום חובה לשתף פעולה עם החוקר ובדרך כלל מומלץ שלא לשתף פעולה משום שהחוקר איננו דורש את טובתו של הנפגע אלא את טובת חברת הביטוח. הוא יקליט את הנפגע, יצלם אותו ויציג דברים באופן שנוח יותר לחברת הביטוח. נפגע שאינו מודע לכך עלול לתת בתמימות תשובות שתתפרשנה אח"כ נגדו.
רצוי מאוד שהנפגע יתייעץ עם עורך דינו לפני שהוא משתף פעולה עם חוקר של חברת הביטוח. לעיתים יהיה מקום לשיתוף פעולה במיוחד כשמדובר בנזק גופני גדול מאוד והנפגע זקוק לרצון טוב של חברת הביטוח לשם הקדמת תשלומים ואז הוא דווקא ירצה להראות את עוצמת הנזק הגופני והכלכלי בו הוא שרוי. כאשר החוקר מגזים הוא עלול להפר את חוק הגנת הפרטיות האוסר על "בילוש או התחקות" באופן הגורם או עלול לגרום להטרדתו של אדם.
מכל מקום אסור להתפתות להבטחות שווא של חוקרים "נחמדים" שמבטיחים שאם רק תדבר עימם "התיק יסגר" או כי "באו לעזור לך". מטרתם לעזור רק לשולחיהם - חברות הביטוח.
עו"ד נתן רון , שותף במשרד עו"ד רון-פסטינגר העוסק בנזיקין ובביטוח ובתביעות רשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
