פרשת אריק ובנץ: "המעשה של בנץ נבזי"
לאחר הפרסומים בנושא ובדיוק בט"ו באב, כינס אריק מסיבת עיתונאים ברחוב סומסום, בה הכחיש את יחסיהם הסטרייטיים: "בנץ ואני היינו זוג, אך הוא ניהל מערכת יחסים מקבילה עם כרובי. אני קורא לו להפסיק לשקר לעצמו". מסיבת עיתונאים פיקטיבית
הדברים בטלוויזיה נראים תמיד הרבה יותר גדולים - את המשפט הזה בטח שמעתם לא פעם. כזה הוא גם רחוב סומסום במנהטן, ניו יורק, שם שוכן ביתם של אריק ובנץ. לצד הפח הכסוף של אוסקר הירקרק, בכניסה לבית מספר 123, התגודדו עשרות עיתונאים ברעש אדיר שנשמע למרחקים.
עוד בסדרה:
- ליאונרדו מ"צבי הנינג'ה" בראיון בביוב ברבאמא מספרת על יחסיה עם ברבאבא
- דרדסית מבלה וקאנס בישראל
- מרקו סוגר חשבון עם הקהל הישראלי
אריק ובנץ בביתם המשותף שברחוב סומסום. ישנו באותה מיטה
"אני אומר לכם את זה פעם אחרונה ולא אומר זאת פעם נוספת - בנץ לא נמצא בבניין", צועק ממדרגות הבניין ביג בירד המוכר לנו, צופי הסדרה הישראלים, כ"ציפורת". "בעוד זמן קצר ייצא לכאן אריק וימסור הודעה קצרה. לצערי לא יינתן זמן לשאלות, אנא כבדו את פרטיותו".
13 דקות מאוחר יותר, בלחות המזוויעה של אוגוסט בניו יורק, יוצא אלינו אריק. 160 ס"מ של חמידוּת, כך נדמה לפחות, יש בבחור הזה. קצת מצחיק לראותו עומד לצד ביג בירד, 220 ס"מ. קצת עצוב, עם זאת, לראותו שפוף כל כך.
"חברים יקרים, לפני ימים אחדים פורסמו בתקשורת בארצות הברית הודעות שונות ומשונות לפיהן אני, אריק, תושב רחוב סומסום מספר 123, ובנץ, שותפי לחיים ולחדר השינה, לא מתכוונים להינשא. יתרה מכך, פורסם כי אין בינינו כל יחסים מעבר לאלה החבריים, או במילים אחרות: אנחנו סטרייטים.
"אחרי שלושה ימים של שמועות, הכחשות, אישורים ובעיקר אלפי כתבות שפורסמו בעניין, החלטתי לצאת אליכם, אל התקשורת, למסור את גרסתי שלי לעניינים, הגרסה האמיתית. ובכן (אריק מגביר את קולו) - בנץ ואני היינו גם היינו במערכת יחסים. ישנו באותה מיטה, חלקנו חשבון בנק משותף, וקיימנו יחסים אינטימיים, לרוב זה עם זה, פעמים אחדות גם עם ברווזוני. מערכת היחסים הזו נסתיימה לפני כמה ימים, בתום 30 שנים של חיים משותפים.
צפו: הדיווח ברשת FOX על יחסיהם של אריק ובנץ
"עם מתן האישור לנישואים חד-מיניים בניו יורק", רועד מעט קולו, "הצהרתי בפני בן זוגי על רצוני להינשא לו. במשך ימים ארוכים הוא סירב לספק לי תשובה, התחמק, ופיתח אי-נוחות קבועה שהפכה למטרד של ממש. בסופו של דבר בנץ התוודה. בכל השנים האלה, או לפחות ברובן, הוא ניהל מערכת יחסים מקבילה. לא בגד בי, אלא ניהל מערכת יחסים נוספת, עם כרובי. על היצור הכחול והמחליא הזה אין ברצוני לדבר היום. במשך שנים חשבתי שכרובי הוא אחד מחבריי הקרובים. ובכן, טעיתי. בסוף השבוע האחרון בנץ וגם כרובי, בתיאום פוגעני וחסר כל רגש, עזבו ביחד את רחוב סומסום".
הרחוב עולה
לדברי אריק, זמן קצר לאחר שבנץ התוודה על אהבתו לכרובי, הוא עצמו הבין שזה נגמר. "אני רוצה שתדעו שבנץ השאיר אותי עם לא מעט חובות. אבל חמור מכך, עוד לפני שהוא נטש אותי ונסע עם כרובי, אלוהים יודע לאן, הוא התייצב במשרדי PBS, רשת השידור שאחראית על התוכנית בה אנחנו משתתפים וככל שידוע לי, איים באמצעות אקדח על נשיא הרשת וגרם לו להוציא את ההודעה המבישה בדבר יחסינו".
עוגי, אוסקר, אלמו, כרובי, אריק ובנץ. מערכת יחסים מאחורי גבו של אריק
"מאז חיי אינם חיים", מתוודה בנץ. "במשך יומיים לא ידעתי כיצד להתמודד עם ההודעה הנבזית, עם המעשה הזה, שאחרי כל כך הרבה שנים בהן הסתרנו את יחסינו והשמועות הרבות שדווקא שמחתי שנפוצו, בנץ לקח אותנו עשרות שנים אחורה, ואיתו אלפים, עשרות אלפים אולי, של הומואים בארון, מבולבלים ומפוחדים. אחרי כל כך הרבה שנים שרציתי לצאת ולהצהיר בגלוי על אהבתי אליו, הוא חירב הכל. לכן, הגעתי לכאן, ואני עומד כאן מולכם בגאווה גדולה היום ומכריז: לא עוד.
אף אחד לא יחזיר אותי לארון. ולבנץ, בן זוגי, שותפי לחיים לשעבר, אני קורא גם לך: צא מהארון, צא ותודיע לעולם שאתה היית - כן, היית - בן זוגי במשך עשרות שנים. תודיע להם שגם כרובי אוהב שנושכים לו את הפרווה. אל תיפול אל החושך בנץ, הפסק לשקר לעצמך, תן לעצמך לצאת לחופשי. תודה רבה לכם".
"אז אין סיכוי שתחזרו לעולם?", אני צועק אל עבר הבמה. אריק מהנהן בראשו. "יש לך מישהו חדש?" צועק עיתונאי אחר, אך אריק כבר מסתובב ועולה בחזרה במדרגות הבית, אפילו מגניב חיוך קטן בזוית הפה. "תודה רבה", צועק ביג בירד לכל העיתונאים, "תודה רבה לכולם, ביקשנו ללא שאלות".
מסיבת העיתונאים של אריק נסתיימה, ואם אפשר לסכם את הדברים נראה כי הכוכב עדיין שבור, שפוף וכואב את הפרידה, אך עם זאת נחוש בדרכו ובדעתו ולא מוותר על האמת שלו. העתיד שלו, כך הוא מסכם, ברור. אריק לא יישאר בארון. לגבי בנץ וכרובי - אם הם לא ייענו לבקשתו של אריק ויתייצבו אף הם אל מול המצלמות, יש סיכוי שהסיפור הזה עוד ייגמר בבית המשפט, בתביעת דיבה. אנחנו נמשיך לעקוב.
