טור דה פראנס: הפודיום נראה קרוב מתמיד

אחר הצהריים באנסי, צרפת, אזור הגבול המזרחי עם שוויץ. מבעד לעדשות משקפי השמש שלנו, חבורת רוכבי אופניים המדוושים סביב האגם, נחזה נוף פסטורלי מדהים של הרי האלפים, פרות וצאן הרועים בחלקות אינסופיות.

• טור דה פראנס - כתבות נוספות ב-ynet
• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

כמו בתצוגה זריזה של כל עונות השנה, השמש החמימה אשר צובעת את המים בטורקיז, מתחלפת לעתים קרובות עם גשם קל מרענן. לאחר 40 ק"מ סביב הנהר, במהירות ממוצעת של כ-25 קמ"ש - התחושה היא של מרחק נגיעה מהפודיום.

צילום: עוז מועלם

הרכיבה נתנה טעימה קטנה מן המסע הארוך שעובר כל רוכב אופניים בטור דה פראנס - שכולל 21 קטעי רכיבה שמכסים מרחק כולל של 3,430.5 ק"מ. סביב הרוכבים נמצאים כ-350 מלווים אשר דואגים כי האנרגיה של כל רוכב תנותב אך ורק לרכיבה. אך לא רק הם: גם הטכנולוגיה סביב הספורט ההולכת ומתפתחת עושה את שלה.

בשנה שעברה הציגה חברת אוקלי את טכנולוגיית ה-HDO לעדשות משקפי שמש. העדשות, המציגות רמת חדות גבוהה, מיוצרות מחומר הנקרא פלוטונייט, אשר מגן על העין מפגיעות ומבחינה אופטית, עובר מבחני תקן קפדניים על מנת למנוע מאמץ לא רצוי משרירי העין וכך אנרגיית הגוף נשמרת לדיווש נטו. באוקלי טוענים שחוסר מיקוד ועיוותים של עדשות גורמים לאובדן ריכוז, כאבי ראש וחוסר מיקוד של אתלטים, עד לרמה של איבוד 15% אנרגיה באימונים ותחרויות.  

צילום: עוז מועלם

אוקלי אף הציגה השנה את משקפי ה-Fast Jacket המיועדים לאצנים ולרוכבים שרוצים משקף מינימליסטי. משקף זה הינו בעל מנגנון החלפת עדשות בשחרור מהיר הנקרא Switch Lock ומבנה של מסגרת עליונה, כך שרוכב האופניים יכול בקלות להחליף את העדשות על פי שינויי מזג האוויר ועל פי צרכיו.

באחד מהאזורים האחרונים של הטור, הגענו לקטע מעגלי, בו נקודת הסיום קרובה מאוד לנקודת הזינוק, כך שכל הקבוצות שוהות בו יום שלם ועורכות הכנות למקצה. הצפייה בהכנות לא פחות ממרתקת. לכל קבוצה יש אוטובוס מאובזר למנוחת המתחרים ומשאית מלאה בציוד אופניים. הטכנאים מרכיבים את שלד האופניים לאחר רחיצה מדוקדקת המקפידה שלא יהיה גרגר אבק מיותר שיצטרך הרוכב לשאת עימו. לאחר מכן עורכים הרוכבים חימום באמצעות קיבוע האופניים לעמדה סטטית. אחרי החימום הרוכב יוצא לכיוון נקודת ההזנקה, לקול תרועת אלפי הצופים. 

זו הייתה הפעם הראשונה שלי בצרפת. רק כשהגעתי, הבנתי את גודל המעמד ועוצמת המסורת. בכל יום ניצבים לאורך המסלול כמיליון איש הצובעים את צידיו בצבעי העולם כולו, בתחפושות ובדגלים. חלקם הגדול הגיע למקום ברכבים כשבוע לפני, מצוידים באופניים לכל המשפחה, על מנת לקחת חלק בקילומטראז' הרב שעוברים הרוכבים.

מדהים לראות משפחות שלמות היוצאות בכל יום לטיולי אופניים ומחכות ימים שלמים למספר הדקות המועט שבו יחלפו הרוכבים בתחרות על פניהם. האמת היא שהרגעים הקצרים הללו בהם הדבוקה חולפת על פניך מרוממות את הרוח. לרגע חזרתי כמה ימים אחורה למסלול באנסי והרגשתי את אותה תחושת שיכרון ספורטיבי ואדרנלין טהור בעורקים. תרבות הרכיבה ותרבות הספורט בכלל בצרפת ראויה להערצה. האמת היא שרוב הזמן שם הרגשתי שאני צריך לחיות חיים בריאים יותר וספורטיביים יותר כשאחזור - כי הפודיום, כבר אמרתי, רק במרחק נגיעה.