הילדים בסיאטל "ירוקים" יותר - עדות מהשטח

בסיאטל הגשומה, הירוק ירוק מאוד ועושה חשק לכולם, מרשויות מוניציפליות ועד האזרח הקטן, להשקיע זמן ואנרגיות בחיפוש אחר דרכים לשמור על הסביבה ומשאביה. דגש גדול מושם על דור ההמשך הצעיר: בתי הספר היסודיים באזור משלבים את הנושא בתוכניות הלימודים, והילדים הרכים לא מפסיקים לתרגל "מודעות לסביבה" ומכוח ההרגל ממשיכים לעשות זאת גם אחרי שעות הלימודים.

תוכניות הלימודים כוללות ניסויים ורוייקטים שמטרתם להתחקות אחר תהליכים בטבע וזיהוי דפוסי התנהגות האדם המשפיעים עליהם, וכן שמות דגש על קיום שגרה יומיומית ברחבי בית הספר, הכוללת הפרדת אשפה למיחזור והתקנת מערכות לחיסכון במים ואנרגיה, .

כמו בכל עניין בו מעורבים בני אנוש, גם בתחום החינוך, בעיקר הפרטי, ניתן לזהות גוונים רבים לצבע הירוק. אלה מתבטאים ברמת החשיבות שהמוסד מעניק לנושא, רמת המעורבות של התלמידים בפעילות "ירוקה" בקהילה וכמות המשאבים הפיננסיים המושקעים במבנה ובתפעול השוטף של בית הספר.

במהלך מחקר על בניינים שנבנו בסיאטל על פי  התקן העולמי של LEED (תקן של בנייה ירוקה - ט.ש), תפס את תשומת לבי בית ספר מיוחד במינו: בשכונה אורבנית טיפוסית של העיר, הוקם ב-1975 מוסד חינוכי על ידי אשה עם חזון ירוק בשם בריג'ט ברטצ'י. היא חלמה על סביבה בה ילדים יתמודדו עם אתגרים, שיגרו את האינטלקט והרגש ויובילו לביסוס מיומנויות סוציאליות, זאת דרך מחקר מדעי, ביטוי אומנותי, משחק, התנסות, תשומת לב אישית והתבוננות פנימית.

סיאטל. ילדים ירוקים יותר(צילום: shutterstock)

 

אחריות לגלובוס

הרבה לפני שהבנייה הירוקה עוגנה בקודים וחוקים למיניהם, הכניסה ברטצ'י את נושא שימור הסביבה ומשאביה למרכז תוכנית הלימודים. הילדים בבית הספר חווים "אחריות גלובוסית" דרך פעילות מקומית המתקיימת בבית ספרם ומגיל צעיר מאוד נספגים בתודעתם מושגים כמו אנרגיה חלופית, מיחזור ושימור מים.

שיטוט באתר בית הספר חושף את רמת ההשקעה והמחשבה, המושקעים בכל פרט בהתנהלות המוסד. אין ספק כי משאביו הפיננסיים ,הצבועים בירוק עז, מאפשרים לייצר סביבת לימודים וחיי קהילה אידילים לברי המזל שלומדים בו.

בדיוק כשהתחלתי לדמיין את ילדיי הצעירים נוגעים בתהילה, הבחנתי בכותרת קורצת: "סיורים מאורגנים מתקיימים בליווי הדרכה מקצועית". כן, קבעתי. זו בפירוש הזדמנות. למה לא? ובכלל, "חשוב שאדע מה אני מפסידה, ומה המחיר", במיוחד כשזה עולה כמו אוניברסיטה.

מילאתי במרץ בקשה אונליין להשתתף בסיור בעתיד הקרוב. כמה נחמד שהשיווק בברטצ'י עובד שעות נוספות, ובצדק, כי הרי לא ניתן לשמר חממה ירוקה כזו מבלי לדאוג בשיטתיות ל"שתילים" חדשים שיתייצבו בכל שנה וימשיכו לממן את המפעל המפואר.

עד סוף היום קיבלתי אישור במייל על מועד המפגש בליווי קישורים ל'שיעורי בית' שמומלץ להכינם מראש, ברמיזה שנהיה רציניים ולא נבזבז בשאלות מיותרות את זמנו של המדריך. במעין תחושת לחץ של לפני בחינה פסיכומטרית, התחלתי לדלג בין הדפים.

חייה ותן לחיות

ראשית, ציינתי לעצמי, יש לזכור את המילה sustainability, המוזכרת רבות בהקשר של סביבה ובנייה ירוקה. בעברית משתמשים במונח "בת קיימא" או "בר קיימא", כדי לתאר את היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. בהקשר לשימור הסביבה, הכוונה בדרך כלל היא לתכנון ערים, כפרים ומתחמי תעשייה באופן שאינו פוגע במערכות אקולוגיות וסביבות בריאות הקיימות לאורך זמן על פני כדור הארץ ומספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים. בקיצור, כמו שנאמר "חייה, ותן (לסביבה) לחיות".

בית הספר ברטצ'י עונה על ההגדרה הזו בגדול. בצפון מערב ארה"ב הוא הראשון והיחיד אשר בניינו המרכזי נבנה לפי קודי הבנייה המחמירים של LEED Gold. ב-1998 המועצה הלאומית לבנייה ירוקה בארה"ב הגדירה טכניקות עבודה, שימוש בחומרים ואסטרטגיות בנייה מובילות בתחומן תוך שמירה על הסביבה הטבעית: חיסכון באנרגיה, שימוש יעיל במים, הפחתה בפליטת גזי החממה לסביבה (CO2), שיפור איכות האוויר בחללי הפנים וניהול נכון של משאבי הבנייה תוך רגישות להשפעתם על הסביבה.

דירוג LEED נקבע לפי רמת קריטריוני בנייה מחמירים (בסיסית, כסף, זהב ופלטינום) ומתייחס למבנים ציבוריים, מבני תעשייה, בתים ודירות מגורים.

בי"ס ברטצ'י. ירוק פה(צילום: טלי שני)

כאשר הבניין המרכזי בברטצ'י (Bertschi) היה בתהליכי הקמה, סיירו התלמידים באתר הבנייה ולמדו על תהליכי וחומרי הבנייה המאושרים לפי תקן LEED. אחת מדרישות התקן היתה לשלב במקומות שונים במבנה בית הספר שלטים אשר יתארו את מערכות האנרגיה השונות (פסולת, אנרגיה חלופית, איטום, חימום וקירור), איך הן עובדות וממה הן עשויות.

ב-2007 כשהסתיימה הבנייה, הנהלת בית הספר החליטה להשאיר חלק מקירות המבנה חשופים ומכוסים בזכוכית אקרילית (מעין פרספקס) כדי שהתלמידים יוכלו להמשיך ולחזות בתפקודן היומיומי של המערכות. עכשיו כבר אין בעיה לאחר לכיתה או להתעכב בדרך חזרה מהשירותים כדי להסתכל קצת על מערכות אנרגיה חלופית דרך קיר זכוכית. איזה מורה יראה זאת בעין לא יפה?

מי צריך שמש?

כשתהיתי אילו מערכות אנרגיה חלופית קיימות בברטצ'י, הבנתי שלא קראתי מספיק. איזה חרשנית את, גערתי בעצמי ומיהרתי להמשיך לקישור הבא, שסקר חלק מהאלמנטים, שהקנו לבניינו המרכזי של בית הספר את תעודת LEED Gold.

ראשונים ברשימה היו פנלים סולריים שהותקנו על גג המבנה, המסננים את אור השמש מהאוויר והופכים אותו לאנרגיה חשמלית חלופית האפשרת למבנה לפעול ביעילות מירבית. מפליאה העובדה כי גם בסיטאל, שאינה שופעת שמש, ניתן להפיק אנרגיה בצורה כזו.

עוד אלמנט שמוקם על הגג ואופייני לאזורים עירוניים בהם יש מחסור בריאות ירוקות, מכונה גג ירוק, שעשוי ממערכת צמחייה המכסה לחלוטין את רוב שטח הגג. המערכת מורכבת משכבות כולל שכבת איטום, ניקוז ושכבה מיוחדת של צמחים מסוגים שונים המותאמים לאקלים המקומי כמו גם למיקומו וצורתו של הגג.

מטרת הגג הירוק היא לאסוף מי גשמים חזקים ולנתבם לבורות איסוף מים המשמשים את המבנה. כמו כן הוא מהווה שכבה מבודדת המקטינה את עלויות החימום והקירור של הבניין, מאטה את שחיקת החומר ממנו עשוי הגג ומשפרת את איכות האוויר על ידי סינון חלקיקי אבק הנקלטים על ידי הצמחים. וכל זה רק בגג! מי הגשמים שנאספו בבורות משמשים להשקיית גן הירק בחצר, מספקים מים לשירותים, לשטיפת ידיים ולטיפוח צמחייה טבעית מקומית.

הפרק הבא המשיך בתיאור מערכות חלופיות נוספות, אבל אני כבר התייאשתי וחלפתי על השאר ברפרוף. מה כבר יהיה לנציג המקצועי מצוות משרד האדריכלים שניהל את פרוייקט הבנייה וידריך את הסיור לחדש לי אחרי כל זה? פיהקתי וכמעט בלעתי את המחשב. זהו, אני סיימתי עם שיעורי הבית. בטור הבא אספר לכם על הסיור הנכסף בבי"ס ברטצ'י, כיצד פגשתי מדריך חתיך וסיימתי בחווית ורטיגו לא צפויה.