גם גמלאי צה"ל שואפים לצדק חברתי

בחודש האחרון הוצפה המדינה בהמוני העם. גל סוחף של המון כועס, מאוכזב שזמן רב לא ידע ימים של שקט וביטחון כלכלי - החליט לקחת לידיו את האחריות על חייו. יש שיאמרו שהאנרגיות של הצעירים הללו ,שנקראו לא פעם בשבועות האחרונים "מפונקים", הן שמניעות את המהפכה החברתית הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים. היושבים במגדל השן מסרבים לרדת אל העם ולהקשיב.

גם אני שותף בעם הזה, שותף במהפכה הזו שהיא הכל חוץ מסקטוריאלית. חונכתי על ערכיה המוסריים והציוניים של הארץ הזו. שירתתי את מדינתי שנים רבות בצה"ל ובמוסדות המדינה. בשלוש השנים האחרונות אני מוביל את מאבקם של כ-34 אלף גמלאי צה"ל, ששירתו בכל מערכות ישראל ונתנו את הביטחון למדינה עשרות שנות שירות.

מדובר במאבק עיקש ומתיש לעשיית צדק עם גמלאי צה"ל שהגמלה שלהם נשחקה בצורה ניכרת (כ- 20% ) וזאת בניגוד מוחלט לחוק שירות קבע וגמלאות, הגורס הצמדה מלאה של הגמלאים לפעילים. יתרה מכך, בסוף 2010 הגיעה מערכת הביטחון ביחד אתנו להסכמות עם האוצר לפיהן יקבלו גמלאי צה"ל, כל מה שקבלו גמלאי המדינה כבר לפני שנתיים - קרי, הסכם עיני, רטרואקטיבית, ממחצית 2008. הסכמות אלה הן בתוקף על ידי כל הצדדים - גם כיום, אבל אינן מבוצעות בפועל בשל מחלוקת באוצר באשר לעלות המימון.

לאחר פניות חוזרות ונשנות לראשי המערכת הצהיר בפנינו שר הביטחון אהוד ברק לאחרונה שהוא נושא באחריות הפיקודית והמוסרית למאבקם של גמלאי צה"ל. ברק הודה לראשונה בכתובים כי שכר הגמלאים נשחק ביחס לעובדי המדינה.

אסור שגמלאי צה"ל לא יקבלו את המגיע, בהתאם להסכמות, ויוחזקו כבני ערובה עד לסיכומים התקציביים. לא ייתכן ששר האוצר ושר הביטחון מגלגלים את האחריות כאילו, היה זה כדור מתגלגל ולא שעון חול שהולך ואוזל ועמו כבודנו האחרון.

בניגוד למאבקים חברתיים רבים אחרים, חברינו זכו אומנם להתאגד ולמחות אך חסרים ביכולתם להפעיל לחץ משמעותי על מקבלי ההחלטות – אין בידינו "שלטר" לכבות, אין בידם שום שירות אותו הם יכולים להשבית. חברינו זועקים ומושפלים לראות כיצד מופקר עתידם הכלכלי, ללא שום בושה.

אני מודה. צעירי רוטשילד ושאר המוחים שבועות ארוכים במאהלים נוספים בארץ, הציתו את אש המחאה ואין יפים ומעוררי השראה מהם. יש משהו באנרגיות שלהם שמוכיח לכולנו שאין שום סיבה לקבל את המצב הקיים,

לחיות כעבדים מודרניים. רוב רובם של חברינו הם גמלאי צה"ל בני 50 שמקבלים גמלה בסך 3,000 שקלים לאחר 30 שנות שירות צבאי, כשבגיל זה לא נוטים לקבלם לתעסוקה חדשה. הרה פחות כריזמטיים או אטרקטיביים.

ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ברק ושר האוצר דר' שטייניץ נדרשים לסיים את הזלזול והקיפוח בטובי הארץ הזו. בידם הסמכות והחובה לממש לאלתר את ההסכמות בנושא הגמלה. עליהם להחזיר לאנשינו את האמון במערכת הביטחון שכן שהדבר פוגע בהם וגם במוטיבציה של משרתי הקבע שרואים מה נעשה עתה לגמלאים וחוששים לעתידם. אין צורך בוועדות והסכמים נוספים. לראשי המדינה יש יכולת לעמוד במילה שכבר נתנו ולסיים את "מסע האלונקות" המתיש הזה.

• מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות על החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.