חי בלה לה לנד

לפני מספר שנים, כשהחלטתי להתגרש - או יותר נכון היא החליטה, הייתי משוכנע שגג חצי שנה, ואני עובר לגור עם המהממת מכולן, הטובה בנשים, המושלמת. המושלמת בשבילי.

בואו לדבר על גירושים בפייסבוק המחודש של ערוץ יחסים

וכשהיא תבוא, זה יהיה פשוט נפלא. היא תקבל אותי כמו שאני, על עשרות חסרונותיי ועל קומץ יתרונותיי. והיא תאהב אותי, ואני אוהב אותה, ואת בנותיה, ואת אמא שלה, ואת אבא שלה, ואת הגרוש שלה, ואת הפקינז שמסתובב לה תמיד בין הרגליים.

כתבות בנושא גירושים בערוץ יחסים:

• זוגיות מבחן: מתי להפעיל חוקר פרטי?
• התייצנו שנינו לטקס הקבורה של נישואינו
• עקרות, ריח רע, קשקשים - עילות לגירושין
• נפרדתם וחזרתם זה לזה? אתם עלולים להסתבך
  

איפה המושלמת שהבטיחו לי?

שכרתי דירה גדולה, שתוכל להכיל את המושלמת על ילדיה, והייתי מוכן עקרונית, לקלוט אליי הביתה את המשפחה המושלמת. אידיליה אמיתית, חזון שמתגשם, יגעת ומצאת.

מתי תורי? משפחה מושלמת(צילום: shutterstock)

אז זהו, שלא. התסריט הזה שתיארתי כאן למעלה, הוא כנראה עוד סצנה בסרט שאני חי בו. אני עדיין כאן, בדירה הגדולה הזאת, והדירה עדיין נקייה ומוכנה לפקודתה. יש תמיד יין אדום, כמו שהיא בטח אוהבת, ויש אפילו וודקה קפואה למקרה שהיין לא יעבוד. ליבי, הפועם בחוזקה, עדיין מאמין שהנה היא כאן, מעבר לפינה, רק שמוחי הקודח, הוא כבר מתחיל להיות סקפטי - מכין חלופות לדירה הגדולה, ומתכונן לתסריט יום הדין.

תסריט יום הדין, גבירותיי ורבותיי, הוא תסריט לא דמיוני בעליל, על אלפי גרושים וגרושות, בעיר הגדולה, בערי השדה, בקיבוץ ובכפר, אשר פשוט יישארו לבד. לא זוגיות ולא נעליים. עד שנזדקן כבר יקימו מחוץ לעיר קהילות ומאחזים של גרושים וגרושות - דיור מוגן ליחידים - אשר לא העלו על דעתם להתפשר, ופשוט נשארו לבד.  

זוגיות זאת מילה גסה?

אז למה בעצם אנחנו מתעקשים לשמור על החופש, ודוחים זוגיות כל פעם שזו רק מתקרבת לשכונה, כאילו הייתה מילה גסה? יש לכך מספר סיבות, ואמנה אותן ברשותכן.

אין, אני לא יכול לצאת יותר. זה התחיל בדייטים שכללו ארוחת ערב, עבר לפגישות קפוצ'ינו גדול, המשיך לאספרסו קצר תוך כדי העבודה, והיום, אם את רוצה, את יכולה לקפוץ אליי הביתה. בהנחה שתגידי לא - ניצלנו, ולא נאלץ להכיר.

פעם יצאנו לדייט. היום גם זה מיותר(צילום: shutterstock)

נשים שאהבו אותי

עם רוב הנשים שפגשתי, הרגשתי מיד שזה לא, אבל עדיין סיימנו את הקפה בנועם, ונפרדנו בנשיקה. זאת הייתה גבוהה מידי, זאת רזה מידי, ההיא משעממת, והאחרונה קצת קוקו. לחמודה מגבעתיים יש קול לא נעים, וזאת מרחובות מעשנת - ואני לא אוהב מעשנות, למרות שאני גונב קטנה פה ושם.

נשים שאני אהבתי

בהחלט היו כמה נשים, שחשקה נפשי בהן. הן התאימו לי. אלו מן הסתם ובאופן כל כך צפוי, מצאו בי יותר פגמים מהרצוי: זה לא אתה, זאת אני שלא נמשכת אליך- אמרו לי פעם. בפעמים הבודדות שכבר חשבתי שהנה, מצאתי אהבה והסתדרתי בחיים - נחלתי אכזבה, וחזרתי הביתה אבל וחפוי ראש לדירה הגדולה, הריקה והקרה שלי.

החיים דבש

יחד עם זאת, מה אגיד ומה אומר. היה לי משברון קצר מייד לאחר הגירושין. אבל התגברתי עליו כמו חתול. נופל, מגרד קצת באף, מנגב את המצח, ויוצא שוב למרדף החיים. החיים עלו על מסלול. ילדים, עבודה, ידידות ויזיזות. חיי מלאים וטובים. אז תגידו אתם, איך אפשר לוותר בקלות כזאת על עונג של שבת לבד בבית?

צו השעה

אחד הדברים הנפלאים בלהיות גרוש, זה שאף אחד לא אומר לך מה לעשות. אין פקודות, אין הוראות, ואין איומים. תקופת ה"ממי תקפל כביסה עכשיו", "ירדת כבר עם הכלב?", או התלונה החביבה עלי: "מתי כבר תפסיק לראות סרטים כחולים במחשב?" - נגמרה.

אני תוהה איך מכאן, ממצולות השקט שלי, ממעמקי השלווה, אצליח להכיל מישהי, שברגע שתתמקם כאן עם מברשת השיניים תענוד דרגות קצונה, ותהפוך מאישה חסודה, למנהיגה דגולה.

דרוש: קצת שקט מהעריצות הנשית(צילום: shutterstock)

זה לא אני, זה הילדים!

איך למען השם, לוקחים אותי ואת ילדיי, אותה ואת ילדיה, וכולאים אותנו באותה דירה? איך אתמודד? איך הילדים ירגישו? איך נסתדר למשל עם נער בן 16, כולו חצ'קון אחד גדול, בשיא תקופת המרד, שעובר לגור אצלי בממלכה, ואוהב להיות בבית, עם כל כיתה יוד 2 . ואיך, איך נצליח אני וילדיי להתנהל מול יפיופה מגונדרת בת 14, שבכלל התנגדה לשידוך של אמא שלה ושלי, עברה לגור כאן בצער רב, ויודעת להגיד אך ורק לא.

מה עושים עם הרכב

אני מודה מראש שזאת סוגיה שולית, אבל בכל זאת. בהנחה שלי יש שלושה ילדים, ולה יש שלושה ילדים, אנחנו שמונה אנשים ביחד. כדי ליהנות יחד מטיולים, אין לי ברירה אלא להחליף את הרכב החדש שקניתי לפני שנה, ולהתחיל לנהוג על מיני-ואן יד שנייה, שרוטה ומלוכלכת, של משפחה חרדית שגדלה במפתיע לתשע נפשות.

זהו. תעשו את החשבון בעצמכם, שהרי יום אחד היא תבוא, היא תחליט, והיא תנהל. גם את הילדים. והילדים יהיו ממש נגד, ובכלל, כולנו נהיה בהרגשה, שזה די מזכיר את הנישואים הראשונים. אז בשביל מה?