המורה הוא DJ: קריירה בבי"ס במקום בגרות

לימודי תקליטנות במקום שעורי ספרות, שיעורי חלל, מזל"טים ואופנוטרוניקה במקום שעורי גיאוגרפיה ולימודי קוסמטיקה וסטיילינג במקום שעורי תנ"ך. שנת הלימודים הקרובה תביא לפריחת לימודי הטכנולוגיה על חשבון המקצועות ההומניים. אם תרצו, תכל'ס במקום תאוריה, מקצוע ביד במקום עיון.

חוזרים ללימודים ב-ynet:

• התלמידים מוכנים ללימודים, בתי הספר לא ממש
• מיקוד במבחן הבינלאומי: "המורים יהפכו לרמאים"
• על השחיתות: דרעי והירשזון בלימודי אזרחות
• מלחמת הישרדות: "גם ילדים עניים רוצים ללמוד"
• חירשים בת"א מועברים לבי"ס עם אוטיסטים
  

תיכון הולץ בתל אביב. שיעור במערכי תקיפה(צילום: ירון ברנר)

הלימודים הטכנולוגיים נחלקים בין בתי ספר המגישים לבגרות ברמה גבוהה מאוד ומוסדות חינוך באחריות משרד התמ"ת, המקנים לתלמיד רישיון תעסוקה.

בתיכון "אורט" במעלה אדומים, למשל, ניגשים התלמידים לחמש יחידות בגרות בלימודי חלל, וב"אורט" קריית מוצקין, התלמידים המצטיינים לאלקטרוניקה וביו-טכנולוגיה חברו למהנדסי "רפאל" בבניית טילים לשימוש צבאי. בתי הספר של משרד התמ"ת, לעומת זאת, מעניקים רישיון עבודה בתחום הקונדיטוריה ואומנות הבישול, עיצוב שיער, צילום סטילס ועריכת וידאו.

בתיכון "הולץ" מרשת עמל בתל אביב, הפכו השיעורים על מטוסי קרב ומסוקי תקיפה לשגרה, כחלק ממערכי הלימוד של  מערכות התעופה. הם כוללים אף סדנאות וסימולטורים לתלמידים, כפי שנהוג בחיל האוויר עצמו.

"מגיל קטן אהבתי מאוד להתעסק עם מנועים ולהרכיב ולפרק חלקים בידיים, ולכן תמיד רציתי להגיע לבית ספר טכנולוגי", מספר עמית יקותיאל, תלמיד י"ב בתיכון. "אבל אם פעם הייתי רואה מנוע של 'בואינג', הייתי חושב שזה משהו עגול ומוזר, היום אני יכול לנתח מיד כל רכיב במנוע של המטוס".

תיכון "מקס פיין" בתל אביב. לימודי אופנוטרוניקה(צילום: ירון ברנר)

תלמידה אחרת בבית הספר סיפרה כי מבחינתה, ישיבה בשיעורי ספרות ותנ"ך הפכה למשעממת, "אך כשלומדים הנדסת חשמל ובקרת אנרגיה כדי לדעת לתפעל חממות חקלאיות ולשמור על הגידולים, אז הלימודים הם הרבה יותר פיקנטיים וכיף להגיע לבית הספר".

אבי מידן, מנהל בית הספר, הסביר כי "חיל האויר זקוק היום לכוח אדם איכותי שיידע להפעיל את הטכנולוגיה החדישה ביותר במטוסים, ולכן הוא מוכן להשקיע כספים רבים בתוכניות הלימוד, מתוך הבנה שרק על ידי עידוד לימודים ברמה מאוד גבוהה של חשמל ואלקטרוניקה, הוא יוכל להכשיר את הדור הבא - שיהווה בעתיד את סגל הפיקוד של המערך הטכני בחיל".

"כוח אדם איכותי לחיל האוויר"(צילום: ירון ברנר)

לדבריו, רבים מהתלמידים ממשיכים ללימודי י"ג וי"ד ובסיום הלימודים מקבלים תעודת הנדסאי. "אין ספק שהלימודים הטכנולוגיים קשים יותר ודורשים השקעה, אך היתרון הוא שהתלמיד צובר ניסיון ובסופם הוא מוכן לקריירה בעולם ההיי-טק הישראלי".

ראש טוב וידיים מיומנות

מהאוויר - לקרקע. המגמה לאופנוטרוניקה בתיכון "מקס פיין" מרשת עמל בתל אביב היא היחידה המקנה לבוגריה תעודת הסמכה מטעם משרד התמ"ת בהתמחות בתיקון וטיפול באופנועים. "בשנים האחרונות, הלך וגדל מספר הרכבים הדו-גלגליים, ולכן החלטנו בשיתוף התמ"ת להקים מגמה שבה התלמידים יתמחו במכונאות אופנועים וטרקטרונים", מספר רכז המגמה, אביעד אברהמי.

לדבריו, התלמידים צוברים ידע תיאורטי רב על רכיבי המנוע ומשתתפים בסדנאות במוסכים מוסמכים. "מכונאות הרכב היום כוללת מערכות חשמל ואלקטרוניקה מאוד מתקדמות. התלמידים זקוקים לשילוב של ראש טוב וידיים מיומנות", הדגיש אברהמי

דניאל ימה, תלמיד כיתה י"א במגמה, לא רצה לבזבז את זמנו, כדבריו, על לימודים עיוניים. "החלטתי ללמוד מקצוע מכובד כמו תיקון אופנועים. מרוויחים בו הרבה כסף ואני אוהב לעבוד בידיים. אין לי בעיה עם שמנים ולכלוך כי גם בתור ילד עבדתי בניקוי אורוות סוסים".

עדיף מקצוע על בגרות בממוצע 60

תיכון "דב הוז" בתל אביב מציע לתלמידיו שיעורי תקליטנות, DJ והפקה מוסיקלית, שמעניקים רישיון תעסוקה מטעם משרד התמ"ת. על פי אירית תלמוד, מנהלת התיכון, בתקופה בה כמחצית מהתלמידים אינם ניגשים לבגרות, יש צורך בחיזוק החינוך המקצועי. "באירופה, 60% מהילדים לומדים בבתי ספר מקצועיים. רק בישראל מקדשים את הבגרויות ומתייגים את בתי הספר האלה כפחות טובים".

בכיתה עם הרישומים(צילום: ירון ברנר)

לדבריה, "אם כל התלמידים היו מצטיינים בפיזיקה ומתמטיקה, אז אדרבא, שייגשו לבגרויות, אבל הרי אנחנו יודעים שהמציאות שונה. במקום שילד יסיים את הלימודים עם תעודת בגרות בממוצע 60 שלא יאפשר לו להתקבל לאף מוסד אקדמי, אז עדיף לעודד את הילדים הללו להגיע לבתי הספר המקצועיים כדי שיוכלו לרכוש מקצוע ולהשתלב

במשק הישראלי בכבוד".

ממשרד החינוך נמסר כי "כחלק מהתוכנית האסטרטגית, הוחלט לחזק את החינוך הטכנולוגי ולשנות את המגמה שהונהגה בעשורים האחרונים. המטרה היא להגדיל את ההיקף והאיכות של הלומדים במסלולים הטכנולוגיים, בדגש על תעשיות עתירות ידע".

לצורך כך, מסביר המשרד, "גובשה תוכנית אסטרטגית בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקל לשנים 2011-2012 - לצד זה התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. התוכנית החלה לפעול בשנת הלימודים הנוכחית ותמשיך ותתחזק בשנת הלימודים הבאה ובשנים שיבואו לאחריה", הדגישו במשרד.