האוצר נגד הביטחון: צריך לקצץ 2 מיליארד שקל
באוצר מעריכים כי לא יהיה מנוס מקיצוץ בביטחון עקב רפורמה עתידית של ועדת טרכטנברג. השר ברק אמנם הודיע כי ישא בעול, אך בכיר במשרדו כבר עלה למתקפה: "אם האוצר היה מייעל את הסקטור הציבורי כפי שהתייעלנו, ניתן היה להפנות מקורות של למעלה מ-50 מיליארד ש' לצרכים חברתיים"
בעקבות מינויה של ועדת טרכטנברג, שתשרטט תכניות למימון דרישותיה של תנועת המחאה החברתית-כלכלית, החלו לגבש במשרד האוצר תכניות מדוקדקות למימון התוספות שיידרשו לתקציבי הרווחה, הבריאות, החינוך והדיור. באוצר ממקדים את מאמציהם בסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה - תקציב משרד הביטחון. באוצר מעריכים כי נראה שלא יהיה מנוס מקיצוץ בתקציב משרד הביטחון בעקבות פעילות הוועדה.
מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
- מופז: צריך לקצץ בביטחון מיד, שלא יהלכו אימים
- ברק: "המחאה מרגשת, אבל אנחנו לא בשוויץ"
- מסר למוחים: רה"מ "משוכנע" שההמלצות יאומצו
לדברי מקורות באוצר, לדרישה ל"שינוי סדרי עדיפויות" שנשמעת ממאהלי המחאה ברחבי הארץ יכולה להיות משמעות אחת בלבד בתחום תכנון התקציב והיא העברת מקורות מההוצאה הביטחונית להוצאה האזרחית. באוצר סבורים כי ניתן לקצץ 2 מיליארד שקל מבסיס התקציב של משרד הביטחון (כלומר, 2 מיליארד שקל מדי שנה) וזאת מבלי שתיפגע יכולתה של הממשלה לעמוד במתווה ברודט. מתווה זה, שנקבע על ידי הוועדה שמונתה לבחון את תקציב הביטחון של ישראל לאחר מלחמת לבנון השנייה, מכתיב תכנית רב שנתית לגידול בתקציב הביטחון של ישראל, בהתאם לצמיחה במשק.
ועדת ברודט התנתה את הגידול בתקציב הביטחון שכך שהצמיחה של המשק לא תקטן מ-4% ובכך שמערכת הביטחון תצמצם את הוצאותיה בסכום כולל של 30 מיליארד שקל, שיקוצצו על ידי קיצור שירות החובה ב-4 חודשים, הפניית מילואים לשעת חירום בלבד וצמצום משמעותי בכוח אדם.
באוצר טוענים מזה זמן רב כי מערכת הביטחון לא עומדת בדרישות ההתייעלות שהציבה לה הוועדה ועל כן אין לה צידוק לטעון בשם מתווה ברודט כנגד קיצוצים בתקציב הביטחון. לדברי מקורות באגף התקציבים צה"ל היה אמור לקצץ כבר 10 מיליארד שקל עד כה בהוצאותיו וגם על פי שיטות המדידה של משרד הביטחון, שאינן מקובלות על משרד האוצר, הצבא לא הגיע עדיין לחצי מהסכום הזה.
"האוצר מסיט הדיון מהגורמים האמיתיים למחאה"
במשרד הביטחון הגיבו בזעם על מה שהם מכנים "ספין של משרד האוצר" שנועד להסיט את הדיון מהמדיניות הכלכלית של הממשלה אל עבר גודל תקציב הביטחון. גורם בכיר במשרד הביטחון אמר כי הקריאות לקיצוץ של 2 מיליארד שקל בתקציב משרדו נשמעות כעת מפני שבאוצר רוצים להימנע מדיון ציבורי בגורמים ה"אמיתיים" למחאה החברתית שהם, לטענתו: תקרת הגירעון בתקציב המדינה, מסגרת ההוצאה הממשלתית ומדיניות המס של ממשלת נתניהו.
לדברי אותו גורם, תקרת הגירעון של ישראל נמוכה מזו שקבעה אמנת מסטריכט, המכתיבה גירעון שנתי של 3% מהתמ"ג וזאת ללא סיבה מוצדקת. כמו כן, טוען הגורם כי אין מקום לשים מגבלה על גודל ההוצאה הציבורית וכי יש לבחון את האפשרות להעלות מסים ישירים, כמו מס הכנסה ומס חברות ולהפחית את גובה המסים העקיפים בישראל, התורמים להתייקרות המוצרים.
לדבריו, תקציב הביטחון מהווה כשביעית מתקציב המדינה ואם ניתן לחסוך 2 מיליארד בביטחון, אז וודאי ניתן לחסוך 18 מיליארד מהתקציב הכולל. לטענתו, סכום כזה נמצא ברזרבות של תקציב המדינה אך משרד האוצר לא רוצה לשחררו ומעדיף לקחת סכום קטן יותר מתקציב הביטחון.
ברק: נסקור כל שורה בתקציב הביטחון
עוד נמסר ממשרד הביטחון כי על פי חישוביהם, צה"ל מתייעל בהתאם למתווה שנקבע ואם נוצרו עיכובים בהתייעלות זו, הרי שהם נגרמו בעטיין של ההתייקרויות שמהן סובל הציבור כולו. "לו היה האוצר מייעל את הסקטור הציבורי כפי שמערכת הביטחון התייעלה בשנים האחרונות, ניתן היה להפנות מקורות של למעלה מ-50 מיליארד שקל לצרכים חברתיים".
ובעוד שאנשי משרדו נוקטים בגישה לוחמנית כלפי פקידי האוצר, שר הביטחון עצמו הצהיר דווקא על נכונותו לקצץ בתקציב המשרד לצורך מימון סקנות ועדת טרכטנברג, ולו בלבד שתגובש עסקת חבילה של קיצוצים ממקורות שונים. ברק דיבר היום בכנס שבו הוצגה תכנית משרד הביטחון להקלה על עסקים קטנים ובינוניים העובדים מול המשרד. מול כ-200 תעשיינים שביקרו בכנס, אמר ברק כי משרדו ישתתף במימון הצעדים שעליהם יוחלט בוועדת טרכטנברג.
"גם תקציב הביטחון ישתתף בעול ואם תתגבש עסקת חבילה במשק שתתמודד ישירות עם האתגרים, נשתתף", אמר ברק. "הנחיתי את מנכ"ל המשרד להקים צוות שיישב ויסקור כל שורה בתקציב הביטחון לראות איפה ניתן לייעל. בתקציב של 40 מיליארד אי אפשר לומר שאנחנו יעילים ומושלמים. נשב ונדע לקצץ".
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה
לפנייה לכתב/ת 
