דניס לירי לקראת סיום "הצילו": בין דמיון לזיכרון
ב-11 בספטמבר יציין העולם עשור לאסון התאומים. בסמוך לכך, תסתיים הסדרה "הצילו", העוסקת בכבאי ניו-יורק. דניס לירי, כוכב הסדרה והיוצר מספר בראיון ל-ynet על הנזק הנפשי שנגרם לכבאים: "זה כמו מלחמה", ועל שיתופם המרתק ביצירת הסדרה
ארבעה ימים לפני 11 בספטמבר, ישודר בארצות הברית הפרק האחרון בסדרה "הצילו". למי שלא יצא לו עד היום, מדובר בדרמה ביצירתו וכיכובו של דניס לירי, עליה קיבל שלוש מועמדויות לאמי לצד שותפו, פיטר טולן.
"הצילו", דרמה עם אתנחתות קומיות (שבת ב-22:00, HOT3), עוקבת אחר טומי גאבין, כבאי ניו יורקי בעידן הפוסט-11-בספטמבר. לדברי לירי, סיום הסדרה בתום שבע עונות הוא כמעט קארמטי. "קיווינו שהסדרה תהיה מספיק פופולרית כדי לסיימה בדיוק בעשור לאסון התאומים", הסביר בפאנל שנערך בשבוע שעבר בלוס אנג'לס לקראת הפרק האחרון".
"בסוף העונה החמישית ותחילת השישית כבר ידענו איך אנחנו רוצים שהסדרה תיגמר," מוסיף פיטר טולן על ההכנות לסיום. "תמיד היו לנו נבואות שחורות לגבי מה יקרה לטומי גאבין, אבל אני חושב שלאחר שש עונות בהן עסקנו בשאלה האם אותו איש ששרד טרגדיה נוראית - באמת ישרוד אותה בסוף, אנחנו לא רוצים להגיד שהתשובה היא לא. אתה לא רוצה להעביר אנשים תהליך ארוך כל כך אם הדמות הזאת בסוף לא תשרוד".
אתה יכול לגלות על איזה תסריט נוראי חשבתם שלא עבר?
"חשבנו על סיום בו נראה אותו באמצע שריפה, יושב על כסא במרכז חדר בוער וכך תיגמר הסדרה, כלומר בהתאבדות, או אולי שנקיים מחוות גבורה בכך שבני המשפחה שלו ידאגו לו במותו, לאחר שהוא לא דאג להם בחייו. הבאנו את זה לרשת FX, אבל לא אהבו את הרעיונות. ואז דיברנו על סוף שונה, פואטי יותר, שבו טומי יורד לים. אבל גם זה לא סיפק את הקודקודים".
11 בספטמבר שלא נגמר
בשיחה איתו, מספר כוכב הסדרה דניס לירי על תפקידה של הסדרה ככזו שמשאירה את אסון התאומים בתודעה. "אצל האמריקנים יש תמיד סוג של הכחשה, הם אומרים 'טוב, זה קרה, שרדנו, נגמר'. אבל יש עוד כל כך הרבה לעשות, יש עדיין כל כך הרבה כאב שצריך להתמודד איתו שקשור באירוע ההוא, ואני חושב שרק בזכות זה שהסדרה השאירה את הלהבה בוערת, היה לה אפקט כלשהו. בסופו של יום, הסדרה נועדה להיות בידור להמונים, אפילו שלא נטשנו את המסר הזה, הברור".
הרעיון לסדרה על צוות מכבי אש הגיע לדניס לירי דרך טרגדיה אישית. ב-1999 נהרגו שישה אנשי כיבוי אש בשריפת ענק שפרצה במחסן בן שש קומות במסצ'וסטס. שניים מההרוגים בשריפה היו בן דודו, ג'רי לאשיי, וחבר הילדות שלו, טומי ספנסר. כשנה לאחר האירוע הוא הקים את "עמותת לירי לכבאי האש", שהזרימה כספים לנפגעי שריפות, והתעצמה לאחר אסון התאומים.
"ב-2009 ציינו עשור לאירוע ההוא במסצ'וסטס," הוא אומר, "אז הלכתי לשם עם המשפחה ועברנו את התהליך של להתמודד עם זה מחדש ואפילו לחגוג את הזיכרון של הבחורים האלה. במובן מסוים זה קצת מזכיר את מה שהולך לקרות בניו-יורק בספטמבר הקרוב. ישנם כבאים שעדיין עובדים בעיר, הכל נמצא אצלם בפנים, אבל הם לא באמת יודעים להתמודד ולא מדברים עם אף אחד, כי הם עדיין עולים על מדים ונכנסים לבניינים בוערים. זה נזק נפשי שדומה מאוד לחיילים שמאבדים את חבריהם במלחמה".
בטח קיבלת תגובות מכבאים על הסדרה. הם השפיעו על היצירה?
"כמעט כל תגובה שקיבלתי מצאה את דרכה אל תוך התסריט. אני לא יודע אם שמו לב, אבל רבות מהשריפות שהיו בתוכנית, היו כאלה שבאמת קרו. טרי קווין, היועץ הטכני שלנו, הוא גם כבאי בניו יורק, וגם כבאים אחרים שהיו מבקרים בקביעות על הסט היו מספרים לנו בדרך אגב - 'כן, אתמול בלילה קרה לנו...'. היינו לוקחים את הדברים ומשתמשים בזה בפרקים.
"גם חלק מההוויי בתחנה הוא דברים שקרו באמת, למשל השוואת גדלים בין אברי המין בפרק לפני כמה עונות, זה משהו ששמעתי שקרה בארוחת בוקר של שלושה כבאים, שבמהלכה אחד מהם התלונן על מישהו שרימה בתחרות מדידות שכזו. באותו רגע ידעתי שזה נכנס לסדרה".
תסריט עתידי
דניס לירי צמח לתהילה דווקא כקומיקאי ממועדוני הסטנד-אפ בבוסטון, והספיק להופיע ביותר מ-40 סרטים, כולל תפקיד אורח בקלאסיקה הקולנועית "רוצחים מלידה", בסצינה מיוחדת שהתווספה למהדורת ה-DVD. במקביל לעבודתו כיוצר והכוכב הראשי של "הצילו", הוא גם חילטר בסדרת סרטי "עידן הקרח", כשתרם את קולו לדמות דייגו הנמר.
כעת, עושה רושם שגם אחרי "הצילו" קריירת הקולנוע שלו תמשיך לפרוח, כאביה של אמה סטון בסרט הבא בסדרת סרטי "ספיידרמן".
"התמזל מזלי שמיד כשאנחנו מסיימים עם 'הצילו' אני מתחיל לצלם את 'ספיידרמן'", הוא אומר, "ואני מקווה שאעשה גם את 'ספיידרמן' 5 ו-6, ובמקביל התחלתי לכתוב פיילוט לסדרה חדשה, אז אפשר לומר שגם אחרי 'הצילו' אני מסודר".
ועד אז, באופן קארמטי או לא, בלתי אפשרי יהיה להפריד בין קולות הסירנות של "הצילו" לאלה המציאותיים, שיהדהדו באוזני תושבי וכבאי העיר ניו-יורק, בחודש הבא בו יציין העולם כולו עשור לפיגוע הטרור אדיר הממדים, שכנראה זכרונו לא יאבד גם עוד שנים רבות, גם בזכות הטלוויזיה.
