פרק ג': חתונה שלישית גלידה?
אומרים ששלוש הוא מספר מזל, אבל איך מרגישה אישה שחולמת על החלפת נדרים עם אדם שהיא אוהבת, כשהיא יודעת הפעם הבאה תהיה הפעם השלישית? ראיון אופטימי על הכוח הפנימי והניסיון שמאפשרים למצוא שוב אהבה
כשהשמש טרם הקיצה משנתה היא מוצאת עצמה שוב מול הים, טווה רשת של חוטים סמויים, דקיקים, שקופים, מתוחים היטב. כשיעלה האור השמש תזרח דרכם, ואז ייעלמו כהרף עין, יהיו רק זיכרון מתוק עדות לאהבה שחשקה נפשה.
היא מפנטזת עליו, מושא אהבתה, ואיך יחליפו נדרים. היא תעמוד מולו בשמלה לבנה, משפחתה צופה בה בעיניים מלאות אהבה. מבטיהם יצטלבו, הוא ישבור את הכוס והיא תשתדל לא לאבד את הראש.
אבל, רגע! אם לא הייתי יודעת במי מדובר, הייתי בטוחה שנפשה בתולית ושחוויות מהסוג הזה היא טרם חוותה. ובכל זאת, משהו שונה כאן. מעבר לחשקים, התקוות והמאווים שזהים לאלו של אחרות במעמדה, זו לא הפעם הראשונה שהיא מפליגה בספינת האהבה וגם לא השנייה, אלא השלישית.
האם שלוש היא ספרת קסם? לדורותי הספרה שלוש עזרה כשהקישה בנעלי הקסם שלקחו אותה ואת טוטו חזרה לקנזס. גם דג הזהב הציע שלוש משאלות לדייג, שבזבזה אשתו הלא מסופקת, ובמעשיות הנערה תמיד טובה, יפה וחכמה, שוב שלוש. האם גם הפעם יפעל הקסם? האם זו תהיה החתונה האחרונה והקסומה, או שמא היא תשמע שוב את שלושת המילים המבעיתות: מגורשת, מגורשת, מגורשת.
בפעם הראשונה אנחנו מקווים שהחתונה הזו תהיה גם האחרונה, ושנצעד בראש מורם וביד מחבקת לצד אהובינו עד סוף ימינו. כשהמציאות חזקה מהחיים אנחנו מוצאים עצמנו מחוץ למשחק כגרושים, וכמו במונופול מקבלים כרטיס בו כתוב "התחל שוב מההתחלה", ומתחילים מחדש. אלא, שבמקרים האלו ההתחלות קשות בדיוק באותה מידה כמו קודם, ואפילו יותר.
הילדים הופכים שותפים בתכנון החתונה
כשמגיעים לצומת הזה חלקנו יצהירו "לא נתחתן עוד לעולם" וחלקנו יתנו עוד הזדמנות למוסד הנישואים. כשזה קורה לנו בפעם השנייה, נכשלנו, שוב לא מצאנו שפה משותפת, ויתרנו, שוב התגרשנו. בשלב הזה רובנו נניף דגל לבן. "נכנענו" נצהיר, ולא ללב, ורק האופטימיים ממש שבינינו לא יאמרו נואש.
לעומת זאת, יש נשים שמסמנות לעצמן יעד וכובשות אותו בכל פעם מחדש. פרק ג' מבחינתן הוא רק שלב נוסף בספר הנישואים הגדול, ולא בהכרח הפרק האחרון. התרבות סביבנו לא עוזרת, שכן גירושים ונישואים מחדש הפכו לתופעה מקובלת ושכיחה. אפשר למצוא לא מעט זוגות שמתירים ומחדשים את נדריהם תדיר, כשהשיקול לא להישאר לבד הוא הדגל המונף לנגד עיניהם.
חלק מתחתנות עם אותו בן הזוג שוב, מתוך מחשבה שהפעם יעשו זאת נכון. החתונה הנוספת עבורן היא עוד הזדמנות שהן מעניקות ליחסים ולעצמן.
זוגות הנישאים בשנית ובשלישית לרוב כבר הורים, ולילדים יש משקל בתוך היחסים. יש שמשתפים את הקטנים או הגדולים בתכנון החתונה, וכך מעבירים להם מסר שהם חלק מהדרך המשותפת בה בחרו הוריהם.
כששומעים על חתונה שלישית עולות הרבה שאלות, ביניהן למה לא להמשיך לחיות יחד ללא חופה וקידושין, או האם נכון לשאוף לזוגיות כה הדוקה גם אחרי ששני פרקים בחיינו הסתיימו ברע. קיבלתי כמה תשובות כשפגשתי את יעל ורדי באמצע החיים, גרושה פעמיים, בקרוב בת 41, נראית ומרגישה ומצוין, ומכינה את עצמה לזוגיות הבאה.
החתונה לא מאבדת מערכה הרוחני, גם בפעם השלישית
לדעת יעל זוגיות טובה היא לדעת לקבל את האחר כמו שהוא, ובלי ציפיות, וכן לקבל את עצמך כפי שאתה, לשמוח במה שהאחר נותן לך ולא לוותר על עצמך בתוך הקשר.
בפעם הראשונה זה לשבת מול הים ולחלום על משהו לא מוכר. ובפעם השלישית?
"בפעם השלישית עבורי זה עדיין לחלום, לקוות, אבל לא רק להביט על הים, אלא לראות את הגלים, ליהנות מלהשתכשך בהם, להיות בתוכם, להשתלב בהם ולא לתת לעצמך לטבוע ".
היא מספרת מה השתנה בה מאז הפעם הראשונה: "עכשיו זו יעל יותר מנוסה ופקחית, שמכירה את עצמה טוב יותר, אוהבת את עצמה יותר, והכלי שבתוכה ריק מעצמה כך שתוכל למלא אותו באחר. יעל של היום יותר מכילה ומקבלת, פחות מפחדת, יותר נינוחה עם עצמה ועם הסביבה".
היית רוצה חתונה בפעם השלישית או מספיקה רק זוגיות טובה?
"בשבילי הפעם השלישית היא הפעם האחרונה. לא יכולתי לדעת זאת בוודאות בפעמיים הראשונות בהן הייתי נשואה, אבל היום יש בי תחושה מאוד חזקה שזהו הפרק האחרון".
יעל היא גם אמא לילדה אחת, עליה היא אומרת: "דרך אלה שלי למדתי מהי הורות, מהי קבלה ונתינה, ערכים שתרמו לי גם כאדם וגם בזוגיות". היא מוסיפה: "בפעם השלישית, להבדיל מהפעם הראשונה, חלום הנסיכה מתפוגג, המהות היא הזיווג עצמו. החופה היא טקס מאוד מרגש ורוחני עבורי בו אנו כזוג, מצהירים על אהבתנו ולא ארצה לוותר עליה".
יעל אומרת שכשזה יקרה, היא תצעד לחופה בעיניים פקוחות: "היום אני חיה יותר במציאות מאשר בדמיון. למדתי לאהוב את המציאות והקרקע עליה אני דורכת. אני אוהבת ומקבלת את עצמי יותר מתמיד ומביאה את עצמי לקשר באופן שלם. פעם הייתי אגרסיבית מבחוץ ורכה מאוד מבפנים, היום אני יותר מאוזנת, אוהבת יותר, חומלת, ופחות מתעסקת באגו ובעצמי".
האם הטעם שלך בגברים השתנה עם השנים?
"גברים בעלי עושר אינטלקטואלי תמיד עשו לי את זה. היום חשוב לי גם הערך המוסף שיביא איתו בן הזוג לקשר, חשובה לי גם הפתיחות, הרגישות, מידות טובות שירכיבו את אופיו ,מודעות עצמית. הוא לא חייב לעבור את אותה הדרך כמוני, אבל חשובה הדרך שעבר עם עצמו, הגדילה, והפתיחות לקבל וללמוד".
שיגרה היא בעצם ברכה
יעל אומרת שגם הדרך בה היא נותנת מעצמה השתנתה לטובה: "למדתי להעניק כמו שהאחר היה רוצה לקבל, ולא כמו שאני הייתי רוצה לקבל, לצאת מעצמי ולראות את האחר ולהיות רגישה לצרכים שלו. פעם הייתי עסוקה בחישובים ותחושות שאני לא מקבלת מספיק בהתאם לנתינה שלי. היום נתינה וקבלה הם חלק מהעבודה העצמית שלי, חלק מההתמודדות בתוך קשר".
בפעם השלישית שיגרה זה רע?
"שיגרה היא מבורכת וסוג של ביטחון, כמו בית שמייצר תחושה חמימה. גם בהתנהלות יום יומית, אין יום שדומה לאחר. בתוך השגרה חשוב לא לקחת את החיים כמובן מאליו. אני משתדלת לזכור על בסיס יום יומי שמדובר במתנה שניתנה לי".
במהלך השיחה יעל צוחקת בהתרגשות, יש זיק בעיניה כשהיא מדברת על אהבה, יש בה חיות כשהיא מדברת על ההשתוקקות לזוגיות. מהתרשמותי האישית ליעל לא אבדה התקווה, היא התקווה עצמה, ואף גדולי הציניקנים ממהרים להספיד זוגיות באשר היא לא יוכלו לה.
מהשיחה עמה אני יוצאת עם כמה מסקנות: אהבה היא רגעים שחולפים וחוזרים, אבל אחרת. כמו מנגינה הנצמדת לתא במוח ולא עוזבת נשמע אותה בפעם הראשונה, השנייה ונרצה אולי לתמיד. כשמשקיעים בה מגלים שהמעטפת פחות חשובה, ושניסיון הוא לימוד חשוב.
השמלה לא חייבת להיות נסיכותית כמו בפעם הראשונה, החתונה לא חייבת להיות אירוע נוצץ ורב משתתפים. העיקר הוא התחושות עצמן, בדגש על שתי הדמויות שהחליטו לקשור את סיפור חייהן יחד, התקווה להצליח לחיות בחברות ובאהבה.
זה הרצון לחיות את החיים בצורה הכי טובה שיכולה להיות, שעוזר להתגבר על הפחד מכישלון נוסף. זה קצת כמו החלום להיות הורה בפעם הראשונה: כשנולד הילד השני אתה כבר למוד ניסיון ופחות חושש. אך במציאות, כמו במציאות, חייבים להתחיל מהתחלה, בלי קיצורים ובלי הנחות, במיוחד לא כשמדובר בחיים שלנו.
חתונה בפעם השלישית היא הבטחה, כמו בראשונה, ללא שום ערבויות. על מנת לשנות את פני התמונה עלינו להשתנות בעצמנו, והלימוד והניסיון שלנו הם העיקר, שיעשה את ההבדל.
אז האם פעם שלישית היא תמיד הפעם הנכונה? לא בטוח, מה שבטוח שאם נרצה באמת ובתמים אהבה, היא תגיע אלינו גם בפעם השלישית.
יש לכם סיפור חתונה מרגש? כתבו לנו!
לפנייה לכתב/ת 
