ג'ון פאברו: "שפים עושים פיוז'ן, למה לא במאים?"
במאי "הפלישה למערב", מערבון עם חייזרים, נמנע מצילום הסרט בתלת ממד כדי לא לאבד את איכויות הכוכבים שליהק. "אם אני הולך לגבות מהקהל יותר כסף אז אני רוצה לתת להם הופעה טובה", הוא אומר בראיון ל-ynet. ומה עם "איירון-מן 3"?
ג'ון פאברו עשה את זה. הוא הצליח. כשהאולפנים רוצים סרט גדול, שובר קופות קייצי, פאברו הוא אחד הבמאים הראשונים שהאולפנים פונים אליו. כך קרה גם עם "הפלישה למערב", סרט הקאובויים והחייזרים שמגיע אצלינו למסכים.
ב"הפלישה למערב" מביים פאברו ("איירון מן", "איירון מן 2") את דניאל קרייג ("קזינו רויאל", "קוונטום של נחמה", והאריסון פורד ("אינדיאנה ג'ונס", "מלחמת הכוכבים") בסרט המשלב את המערבון הקלאסי עם סרטי פלישות החייזרים. בעזרת קבוצה מרשימה של מיטב מפיקי הקולנוע, סטיבן שפילברג ("אי.טי", "פארק היורה"), בריאן גרייזר ("נפלאות התבונה") ורון הווארד ("צופן דה וינצ'י"), פאברו מציג מותחן פעולה שלוקח את הצפים למערב הפרוע, שם קאובוי אחד (קרייג), שמתחיל את הסרט ללא שם וללא זכרון, מוביל את המאבק כנגד פעולות טרור מהעולם החיצון. נשמע מוזר? לא לפי במאי הסרט.
לא, זו לא בדיחה
"קראתי השנה המון תסריטים. אם ראיתם את הסרטים של הקיץ הזה, ראיתם את התסריטים שקראתי", מספר ל-ynet פאברו, שכנראה קיבל הרבה הצעות הקיץ. "היו הרבה סיקוולים, פריקוולים, רימייקס, גיבורי על ולא הרבה מעבר לזה. לא היה משהו שהסתכלתי עליו שהרגיש כאילו משהו בלתי צפוי עומד לקרות. הכל היה עוד פרק של משהו. די משעמם. ואז קראתי את 'הפלישה למערב' וזה הדהים אותי. זה לא מבוסס על שום דבר שמוכר לי. השם מבלבל. האם זו בדיחה?
"זו היתה הזדמנות לעשות מערבון עם טוויסט דבר שיכול לדבר גם לדור הצעיר יותר. הרגשתי שזו ההזדמנות שלי לעשות משהו שונה, לקחת סיכון. הרגשתי שאם לא אני אעשה את זה, אז מי יקח את הסיכון? כריסטופר נולאן עושה את הסרטים שלו, הוא קיבל את הרשות מהאולפנים. דיוויד פינצ'ר עושה את זה, אבל רוב הבמאים נופלים לרצון של הוליווד".
ואיך עמדת במשימה, לדעתך?
"אני מאוד אוהב איך שזה יצא", ממשיך פאברו שנדמה שלא ניתן לעצור את שטף דיבורו. "אני אוהב את חילוקי הדעות שנסובים סביב זה ובנויים על ציפיות, אני אוהב לצפות באנשים שאו אוהבים את הסרט או מתבלבלים ממנו או כועסים עלינו שעשינו אותו מלכתחילה. זה נותן לי להרגיש כמו אמן. כמו בנקסי שעושה גרפיטי. אנחנו מתחילים טרנד. הבדיחה פה היא לא על חשבון אף אחד. אנחנו חושבים שהקהל חכם.
"המערבון הוא מערבון אמיתי. הצד החייזרי הוא לגמרי מלומד ומנומק, נתנו תשומת לב רבה מאוד לסרט. הערבוב הזה הוא טבעי. פיוז'ן. די.ג'ייז עושים את זה, שפים עושים את זה, למה לא קולנוענים? מה שקובע זה איך עושים את זה, ולדעתי, אנחנו עשינו את זה טוב".
בניגוד לטרנד העולמי, ביחוד עם סרטי הקיץ הגדולים, הסרט הזה לא צולם בתלת ממד. מדוע?
"צילמנו יומיים נסיון עם תלת ממד. באותו הזמן היה מנדט בכל האולפנים הגדולים לצלם את כל הסרטים בתלת ממד, בגלל שהאולפנים ראו שזו הזדמנות לאסוף יותר כסף בקופות וגם בגלל שהקולנוע סובל המון מגניבות און-ליין ומפיראטיות. היה לנו עניין גדול עם העובדה ש'הדרדסים' עשו כמעט אותו כסף בקופות כמונו ולא בגלל מספר הצופים או בגלל ההצלחה של הסרט, אלא בגלל ש'הדרדסים' הוא בתלת ממד. אבל, אני לא איש שיווק או איש הפצה.
אני מספר סיפורים וידעתי של'הפלישה למערב' היה כל כך חשוב להשיג את הערבוב הנכון וחשבתי על 'מפגשים מהעולם השלישי' ועל 'הנוסע השמיני' ועל המערבונים הגדולים וכל אלה צולמו בדו-ממד, זה לא היה נכון לסרט הזה מבחינה סינמטית. חוץ מזה, היו לי כוכבים גדולים. לדניאל, הריסון ואוליביה יש עיניים מדהימות שהיו הולכות לאיבוד בתלת ממד. אתה לא רוצה להסתכל על זה דרך פילטר. זה המשחק שאני משחק".
"הייתי שמח לעשות סרט בתלת ממד. אני חושב שזה קול, אבל צריך ללכת על הסרט הנכון. אני רוצה ללמוד את הנושא לעומק ולא להרגיש שאני עושה חצי עבודה. אם אני הולך לגבות מהקהל יותר כסף אז אני רוצה לתת להם הופעה טובה. אני חושב שיש לי יחסים טובים עם הצופים שלי, חשוב לי שהם ידעו שאני מכבד אותם וזה חלק ממה שאני חייב להם", הוא ממשיך.
מסיינפלד למערב הפרוע
ג'ונתן קוליה פאברו נולד ב-1966 בקווינס שבניו יורק לאמא יהודיה, מורה בבית ספר ולאבא איטלקי קתולי שהיה מורה לחינוך מיוחד. הופעתו הראשונה בקולנוע היתה בסרט "רודי" בשנת 1993. התפקיד הכיר לו את חברו הטוב וינס ווהן וכן פתח לו דלת לעולם הטלויזיה שם נתן הופעות אורח ב"סיינפלד" ו"חברים". ב-1996, הוא ביים את "מסודרים", סרטו הראשון עם בכיכובו של וינס ווהן ופי דידי אותו גם כתב ובו גם שיחק.
במקביל, המשיך פאברו לבסס את שמו כתסריטאי כשתב את התסריט של "סקס או אהבה". משם, הוא המשיך לעבור בין פרויקטים, כל פעם בכובע אחר, אם כשחקן ("באטמן", "דרדוויל", "הצד שלו הצד שלה"), תסריטאי או במאי. הוא אף יצר והפיק את הסדרה המצליחה "שולחן לחמישה". ב-2003 ביים ביים פאברו את "קטן עליו" - קומדיה בכיכובו של וויל פרל, ואז ב-2008 הגיע "איירון מן" ופאברו הפך לשם בולט בהוליווד.
אכפת לך מביקורות?
"ברור שאכפת לי, בגלל שאני רוצה שיאהבו את מה שאני עושה. אכפת לי גם מפרסים. נחמד להיות מוערך. אני מסתכל עליהם בצורה שונה. ישנן ביקורות שאתה קורא שאתה יודע מה הם יכתבו עוד לפני שהם ראו את הסרט, בגלל שהם רוצים להוכיח את הנקודה שלהם. אם מישהו לא אוהב תלת ממד, הוא יקטול את הסרט ולא משנה כמה הסרט היה טוב. יש המון פוליטיקה. אני אוהב לשמוע מה אנשים חושבים כשהם יוצאים מהקולנוע".
יש חדש במערב
חלק גדול מהביקורות על "הפלישה למערב" דיברו על כך שהסרט מערב ז'אנרים באופן מוגזם. קאובויים עם חיזרים? מה הקשר? למרות שבסרט היו מעורבים כותבים מובילים רבים, פאברו מצהיר כי החלטות הבימוי נעשו על ידו. "קיבלתי המון חופש בגלל שכולם שמחו שהחלטתי ללכת עם הפרויקט והלכו אחרי החזון שלי עם זאת, אני מאוד משתף פעולה אז זה לא שהכתבתי לאנשים את דעתי, ושפילברג והווארד לא הכתיבו לי.
"זו היתה סביבת העבודה הכי פוריה שעבדתי בה וחוויה מדהימה. החלפנו המון רעיונות, שיתפנו והפרינו אחד את השני. זה היה ממש פנטסטי. הכותבים היו חזקים ביותר וגם השחקנים היו מעורבים בעשייה. בכלל ניתן לומר שסגנון העבודה שלי הוא יותר אובמה מבוש".
מה הפרויקט שלך?
"לא נראה שאכנס לביים את הסרט השלישי בסדרת 'איירון מן'. הפרויקט הבא שלי יהיה כנראה 'הממלכה הקסומה'. אני מאוד בקטע של וולט דיסני והם אישרו לי לעשות שימוש בכל אחת מהדמויות שלהם. אני רוצה לעשות סרט משפחתי קטן, לקחת את ההבנה שלי מהיותי אבא וברקע ליצור את האווירה הנדרשת ולתת לה ולדמויות את הפרשנות שלי, את הסיפור שלי.
"אני עובד על תסריט עם מייקל שייבון, שהוא סופר מדהים שהתקשרתי אליו אחרי שקראתי את הספרים שלו. זה מה שטוב בלהיות אני. אני פשוט יכול להתקשר ולהגיד 'אני ג'ון פאברו, קראתי את הספרים שלך, בא נעבוד יחד'. אז זה מתפתח לאט אבל זה מרגש אותי מאוד".
